דילוג לתוכן העיקרי

חוק ההסדרה: עד כמה רחוק ילך בנט?

בנט הבין שבמלחמה על עמונה טמון פוטנציאל פוליטי והצית עימות אידיאולוגי סביב חוק ההסדרה בעל מסר פשוט: בעוד נתניהו וליברמן מיישרים קו עם בג"ץ ונותנים יד להריסת בתי יהודים, היחיד שנלחם את מלחמתם של המתנחלים זה הוא.
Houses are seen in the West Bank Jewish settlement of Maale Adumim as the Palestinian village of Al-Eizariya is seen in the background May 24, 2016. REUTERS/Baz Ratner - RTX2EZIG

הניצחון שרשם ביום ראשון בערב [13 בנובמבר] יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט על ראש הממשלה ושר הביטחון – אישור חוק ההסדרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הוא טקטי בלבד.

בנט אמנם התרברב בתום ההצבעה בכך שמדובר ב"הליך היסטורי של הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון", אבל גם הוא יודע שהחוק לא יעמוד במבחן בג"ץ. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חזר והתריע בפני חברי ועדת השרים לחקיקה כי לא יוכל להגן על החוק בבג"ץ, בין היתר מכיוון שהוא סותר את הדין הבינלאומי.

החוק, שגובש על ידי חברי כנסת מהבית היהודי והליכוד, נועד למנוע את פינוי בתי המאחז עמונה שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית, כמתחייב מפסיקת בג"ץ עד סוף שנת 2016; וכן למנוע פסיקות דומות עתידיות בעניין מקומות בהם בנו מתנחלים בתים על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית.

על פי הצעת החוק, המדינה תפקיע מבעלי הקרקע את הזכות להשתמש בה. החוק יחול על התנחלויות שבהקמתן המדינה הייתה מעורבת ויפטור את תושביהן מאשמת התיישבות לא חוקית. בעלי קרקעות פלסטינים שיצליחו להוכיח את בעלותם, יפוצו כספית.

בשבוע שעבר ניסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן לשכנע את בנט ואת שרת המשפטים איילת שקד לדחות את העלאת הצעת החוק לאישור בוועדת השרים, כדי להימנע ממבוכה בבג"ץ ומהסבת נזק תדמיתי בינלאומי. השניים לא רק שלא שעו לבקשות וללחצים, אלא גם הובילו לעימות אידיאולוגי מתוכנן שלבש אופי של קמפיין מאורגן.

בנט ושקד קידמו את המהלך למרות שידעו מראש שגם אם ינחלו ניצחון בהצבעה בוועדת השרים, כפי שאכן קרה, הסיכוי שכנסת ישראל תאשר חוק כזה הוא נמוך; ואם בכל זאת יאושר, הרי שבג"ץ יפסול אותו.

מה שעמד לנגד עיניהם של ראשי הבית היהודי היו הלחצים שהופעלו עליהם מתוך ימין המתנחלים – בסיס האלקטורט שלהם, אשר דרש מהם להילחם בגזירת "גירוש יהודים מבתיהם". בנט ושקד, שעד לפני שבועות ספורים לא גילו התלהבות בלשון המעטה לצאת למלחמה על עמונה, הבינו בימים האחרונים שבמאבק הזה דווקא טמון מבחינתם פוטנציאל לגזירת קופון פוליטי בתוך הימין.

גם בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, שבנט מיהר להכתיר אותה כדבר הכי טוב שקרה לימין, העניקה לו רוח גבית במאבקו למען חוק ההסדרה, על בסיס ההערכה שהממשל החדש יעלים עין מחיזוק ההתנחלויות.

המסר שביקש בנט להעביר היה פשוט: בעוד נתניהו וליברמן, שני מנהיגי הימין הבכירים, מיישרים קו עם בג"ץ ונותנים יד להריסת בתי יהודים, היחיד שנלחם את מלחמתם של המתנחלים זה הוא. ליו"ר הבית היהודי אין כוונה לפרוש מהממשלה, גם אם יקרה הצפוי וחוק ההסדרה ייפול בדרך או ייפסל – אבל הוא תמיד יוכל להציג קבלות בפני המתנחלים כמי שנאבק עבורם.

מי שעקב אחרי בנט בימים האחרונים, יכול היה להבחין כיצד הוא מתדלק בתקשורת את המשבר: ביום חמישי (10 בנובמבר) אנשיו תדרכו את העיתונאים על כך שהוא ושקד לא שעו ללחצי ראש הממשלה לדחות את ההצבעה בוועדת השרים. המסר הזה הוחרף בצאת השבת באמצעות חברי הכנסת מהבית היהודי שהגישו את הצעת החוק, שולי מועלם ובצלאל סמוטריץ'.

בראשון בבוקר הסלים בנט בעצמו את המשבר. הוא התראיין לגלי צה"ל והצהיר: "אנחנו חייבים להעביר את חוק ההסדרה. נותרו 42 יום עד לחלילה הרס של יישוב בישראל, וזה רק ראשון משורה של עוד אירועים". בהמשך דבריו כיוון בנט את החץ לעבר נתניהו כשטען כי "במשך תקופה ארוכה נתתי הזדמנות לראש הממשלה ולאחרים להניע אפשרויות אחרות, אבל נגמר הזמן".

גם בכניסתו לישיבתה השבועית של הממשלה בנט לא החמיץ הזדמנות להצהרה נוספת בסגנון דומה, והביע תקווה שראש הממשלה יסייע בתיקון "העוול הזה". נתניהו קיבל דיווחים על כך וזעם. הוא מצדו נערך לתקוף את בנט בתוך הישיבה.

ואכן, הצהרות בנט התבררו מהר מאוד כקדימון לעימותים קשים שהתחוללו לאורך כל יום ראשון בינו לבין נתניהו וליברמן. בפתח ישיבת הממשלה הסביר נתניהו מול המצלמות כי לפני כשבועיים הגישה הממשלה בקשה לדחות בחצי שנה את ביצוע פסק הדין לפינוי עמונה, "על דעת כל ראשי מפלגות הקואליציה". בהמשך פירט ואמר כי היועץ המשפטי לממשלה אומר באופן ברור שהעלאת חוק ההסדרה לפני קבלת תשובת בג"ץ יכולה לפגוע קשות בסיכויי הדחייה. נתניהו כיוון אצבע מאשימה אל בנט, ובלהט הוויכוח שהתפתח סינן לעברו כי הוא ילדותי וחסר אחריות.

מאוחר יותר, בעת ישיבת ראשי הקואליציה באותו היום, התלהט ויכוח בין בנט לשר הביטחון. ליברמן, שכמו נתניהו בז לבנט, האשים אותו כי הוא "פועל מגחמה פוליטית ומסכן את מדינת ישראל ואת מפעל ההתיישבות". בתגובה בנט ושקד יצאו מהישיבה והתבצרו בעמדתם לפיה ההצבעה בוועדת השרים תתקיים. בסופו של היום הסוער, נתניהו נחל מפלה כאשר גם שרי הליכוד התעלמו מעמדתו והצביעו בעד החוק.

למרות כל זאת, מבחינת נתניהו, לתבוסה הפוליטית בועדת השרים אין השלכות על עתידה של הקואליציה. בנט זכה בנקודות מול ימין המתנחלים, אבל הוא לא יוכל ללכת רחוק יותר מזה. יו"ר הבית היהודי אינו מעוניין בבחירות כרגע, ומעל לכל הוא לא יכול לקחת על עצמו את האשמה של הפלת ממשלת ימין.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles