דילוג לתוכן העיקרי

מאבקם של הפלסטינים נגד עמונה החדשה

במינהל האזרחי תכננו להקים מחדש את ההתנחלות עמונה – שעתידה להיהרס בקרוב בצו בג"ץ – באמצעות השתלטות על קרקע סמוכה שתוכרז כ"נטושה". עשרות פלסטינים הגישו התנגדויות למהלך והציגו מסמכי בעלות במטרה לסכל את התכנית.
Fuad Maadi (R), a 60-year-old Palestinian man, speaks with Gilad Grossman of Israeli rights group Yesh Din, on September 11, 2016, as he stands on a hill in the West Bank Christian village of Taybeh overlooking land he says his family owns and on which houses from the nearby wildcat Jewish settlement of Amona might be relocated.
An Israeli court has ruled that the wildcat Jewish settlement of Amona, where live around 40 families in mainly caravan homes, is on Palestinian property and must be evacuated by De

זר שהיה מגיע לישראל וצופה במאמצי רוב חברי הכנסת ממפלגות הימין למנוע את פינוי והריסת המאחז הלא חוקי עמונה, היה משוכנע כי ביטחונה של מדינת ישראל עומד על הפרק.

החלטת בג לפנות את היישוב היהודי שנבנה על אדמה פלסטינית פרטית התקבלה אמנם לפני כשנתיים [דצמבר 2014], אך בית המשפט העניק למתנחלי עמונה ולמדינה ארכה בת שנתיים להסדיר את פינויו ולמצוא פתרון ראוי לתושביו. אבל במקום להיערך כראוי למימוש החלטת בג"ץ, מעדיפים המתנחלים בעמונה, מנהיגיהם במועצת יש"ע ומפלגות הימין (ליכוד והבית היהודי) לחפש נתיב "עוקף בג"ץ" שישאיר אותם בבתיהם.

ניסיון אחד הוא לקדם חקיקה בכנסת של חוק המכונה "חוק ההסדרה" (שממשלת נתניהו הקודמת סיכלה ב-2012), שמטרתו למנוע הריסת בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית; ניסיון שני הוא להשתלט על אדמות סמוכות לעמונה בטענה שקרקעות אלה הן "אדמות נפקדים", כלומר שאין להן בעלים, ואם ביום מן הימים יוכח אחרת תדאג המדינה לפיצוי הולם עבורם.

עיקר מאמצי הימין מתמקד כרגע בחוק ההסדרה. מבחינת המתנחלים זהו הפתרון האידיאלי בו לא יצטרכו לזוז מבתיהם. בשבוע שעבר [17 בספטמבר] חתמו 25 שרים, סגני שרים וחברי כנסת מטעם הליכוד על הודעת תמיכה משותפת בחוק ההסדרה. לעומתם, שרי הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, סבורים כי לחוק ההסדרה אין סיכוי לעבור בכנסת והם מבקשים לבצע הליך של הריסת עמונה כליל תוך הקמתה מחדש על קרקע סמוכה הנחשבת "אדמות נפקדים".

לפני כחודש [אוגוסט 2016] פרסם המינהל האזרחי מפה הכוללת 35 חלקות סמוך לעמונה, והודיע כי נבחנת האפשרות להכריזן כ"אדמות נפקדים" ולהעתיק את מאחז עמונה לאדמות אלה. מהר מאוד התברר כי לרוב הקרקעות הללו יש בעלים שהורחקו לטענתם מאדמותיהם ביום שהוקמה עמונה [1995]. ארגון "יש דין" הגיש לאחרונה למינהל האזרחי 29 התנגדויות של בעלי הקרקע החוקיים, פלסטינים תושבי היישובים סילוואד, עין יברוד וטייבה.

"רוב האנשים הם יורשים של בעלי הקרקע או מחזיקיהן כדין", אומר לאל-מוניטור עו"ד שלומי זכריה מ"יש דין". לדבריו, אנשי המינהל האזרחי הגיעו באופן אישי לראש מועצת הכפר סילוואד , מסרו לו צו ואמרו כי יש לתושבי הכפר 30 יום להגיש התנגדויות. ראש המועצה, נאאל נמר חמד, אחד מבעלי הקרקע שעליה הוקמה עמונה, פנה לארגון "יש דין" וביקש סיוע.

הארגון אסף מסמכים ותעודות מתושבים הכפרים הסמוכים, מהם ניתן להוכיח בעלות או החזקה כדין של הקרקע אשר המינהל מתכוון להכריז עליה כ"אדמת נפקדים". בין השאר אותרו צילומי אוויר של האזור מהם אפשר לראות שעד שנת 1997 רוב השטח היה מעובד. "כשעמונה עלתה על הקרקע, לא ניתנה לבעלי האדמות או למחזיקיהן כל גישה להגיע אליהן", אומר עו"ד זכריה, "אלה שניסו להגיע הוברחו על ידי המתנחלים או על ידי הצבא. גם כשהפלסטינים ניסו לתאם את הגעתם לקרקעות באמצעות המינהל האזרחי, נאמר להם על ידי המינהל כי כרגע יש שם מתנחלים 'וזה מסוכן עבורכם, תנו לנו לטפל בזה, אנחנו נזיז את הקרוונים ואותם (את המתנחלים), ואז תוכלו לחזור לאדמות ולעבדן'".

לדברי עו"ד זכריה, בידי "יש דין" תיעוד בכתב על ההתנהלות של המינהל האזרחי סמוך למועד הקמת עמונה ועל הרחקת הפלסטינים מאדמתם.

"אבי ואמי חיו סמוך לאדמה הזאת ושם גידולו ענבים, תאנים וזיתים", מספר לאל-מוניטור מרוואן חמאד, תושב סילוואד, אחד מבעלי הקרקע המיועדת להכרזה כ"אדמת נפקדים". "אנחנו המשכנו לעבד את האדמה עד שהגיעו המתנחלים. כל אחד שהיה מתקרב אל המתנחלים, היו יורים לעברו. גם המתנחלים, וגם הצבא שהיה מגיע מיד להגן עליהם".

חמאד מספר, כי לפני כשנתיים [2014], לאחר שניתנה החלטת בג"ץ על פינוי עמונה, הגיעו כמה מבעלי הקרקע לראות את אדמתם שאליה לא הורשו להגיע כמעט שני עשורים, אך הם סולקו משם בכוח. עכשיו הם מקווים שבאמצעות ארגון "יש דין" ייעשה עמם צדק.

לדברי חאמד, יש בידיו את כל המסמכים המוכיחים את בעלותו על הקרקע. "יש לנו מסמכי טאבו וקושן (אישור בעלות מימי הטורקים) בשם אבי ואמי", הוא מדגיש, "כל אחד מבעלי האדמות יודע לזהות בדיוק את חלקת האדמה השייכת למשפחתו. אנחנו מדברים על שטח קרקע גדול, בערך 2,000 דונם. אנחנו גרים בערך קילומטר וחצי משם, וכל הזמן צופים מרחוק באדמה שאבותינו עיבדו ואנחנו הורחקנו משם בכוח. אפילו עכשיו, כשאני משוחח איתך, אני מביט על הקרקע ורואה מתנחלים מגיעים לשם במכונית בצבע לבן, בוחנים את השטח ומסתובבים שם בחופשיות".

חמאד מספר עוד כי עימותים אלימים בין תושבי הכפרים הפלסטינים למתנחלים הם עניין שבשגרה. "לפני שלוש שנים הגיעו אליי מתנחלים וכרתו עצי זית. הגיע הצבא הישראלי והמשטרה והגשנו להם צילומים שצילמנו, כולל מי שעשה מה שעשה, והנה עד היום לא עשו עם זה דבר".

עו"ד זכריה מעריך כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא יאפשר השתלטות על הקרקע לאחר שהוכח כי האדמות אינן נטושות. "אחרי שהגשנו 24 התנגדויות ראשונות הייתה ישיבה אצלו, והתברר שיש רק 11 חלקות ללא טענות (על בעלות), אבל אין להן רצף גיאוגרפי. אנו הגשנו חמש התנגדויות נוספות מה שיקשה על המדינה ללכת על המהלך הזה של הקמת התנחלות על אדמות נפקדים, שרובן למעשה אינן כאלה".

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles