דילוג לתוכן העיקרי

חשיפה: כך האיחוד האירופי מממן משרדי ממשלה בישראל

בזמן ששרת המשפטים מהבית היהודי מתארת מימון ממדינות אירופה כאינטרסים זרים, מסמך שמתפרסם כאן לראשונה מפרט העברות של מיליוני יורו מהאיחוד האירופי לגופים ממשלתיים בירושלים.
472981618.jpg

לכאורה, אין קשר בין החלטת משרד החינוך בראשותו של השר נפתלי בנט לפסול את ספרה של דורית רביניאן "גדר חיה" להוראה בתיכונים, לבין חוק העמותות שמקדמת חברתו למפלגה, שרת המשפטים איילת שקד. למעשה, פסילה של יצירה ספרותית והתנכלות לארגוני זכויות אדם או ארגונים העוסקים בפיקוח או ביקורת צומחות באותן ערוגות. בנט חושש שסיפור אהבה בין ערבי ליהודייה מאיים על טוהר הגזע היהודי. שקד חוששת שארגונים כמו שוברים שתיקה מאיימים על טוהר הכיבוש היהודי. יצירות כמו  "גדר חיה" מסירות מחיצות בין יהודים לערבים, על בסיס ההשקפה שכל אדם נברא בצלם אלוהים. לכן הן פוגעות באינטרס הפוליטי של בנט וחבריו לעצב מצביעים בדמותם ובצלמם. לשם כך יש לעקור מהשורש כל רמז, ולו גם ספרותי, שמקדם את השיח ואת הדו-קיום בין שני העמים על בסיס של שוויון.

בתגובתה לביקורת נגד חוק העמותות, המכונה בלשון נקייה "חוק השקיפות", ציטטה שקד את דבריו של מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, הנרי קיסינג'ר, שאמר כי "לאמריקה אין ידידות קבועות וגם לא אויבים. רק אינטרסים". לכן, טענה שקד, לא ייתכן שאירופה תומכת בגופים ישראלים סתם כך, מתוך ידידות. לדבריה, החוק "מסמן את האינטרס הזר של מדינות שונות בעולם המבקשות להפעיל כאן עמותות, ושבשמו הן מזרימות אליהן מאות מיליוני שקלים". בין העמותות הללו אפשר למצוא כאלה שהאינטרס שלהן הוא לטפח דו-קיום בין יהודים לערבים החיים בישראל.

ברשימת העמותות הנתמכות על ידי ממשלות זרות לא תמצאו ארגונים המקורבים לימין או לאידיאולוגיה שלו. מדינות נאורות אינן מעודדות גופים זרים שתומכים בכיבוש עם זר, בחידוש בית המקדש או באפליה על רקע של דת ולאום. ועם זאת, על פי מסמך רשמי של האיחוד האירופי המתפרסם כאן לראשונה, אם צריך לסמן אנשים וגופים שמקבלים מיליוני שקלים מבעלי "אינטרסים זרים", מן הראוי להכין תגים גם לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר לאיכות הסביבה אבי גבאי. גם לנשיא לשעבר שמעון פרס מגיע "תג שקד". מתברר שאפילו משרד החקלאות שבראשו עומד השר אורי אריאל, חבר מפלגתה של שקד, חוטא בקבלת כספים מגורם זר. ולא סתם "גורם זר" - ממשלה אירופית.

בין הגופים המוזכרים במסמך אפשר למצוא גם את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) - יחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה - שקיבלה ב-2015 ממדינה זרה החברה באיחוד האירופי 1.2 מיליון יורו. הכסף, שהגיע מממשלת דנמרק, נועד לסייע ללמ"ס "לשפר את איכות הסטטיסטיקה הרשמית".

המכון הווטרינרי "קמרון", השייך למשרד החקלאות ופיתוח הכפר של השר אריאל, קיבל בשנה שעברה ממשלם המסים הגרמני תרומה של 1,030,000 יורו. ומה מסתתר מאחורי המענק הנדיב בסך 2,080,000 יורו שגרמניה העבירה למשרד להגנת הסביבה? במסמך צוין שהכסף נועד לאפשר את "שדרוגם של הכלים הרגולטוריים ולשפר את איכות הסביבה של תושבי המדינה".

האינטרסים של גרמניה באים לידי ביטוי בתמיכתה בארגון כמו ארגון זכויות האדם קומט, המסייע לפלסטינים באזור C (אחריות ישראלית מלאה) ליהנות ממותרות כמו חשמל, שירותי בריאות וחינוך. המינהל האזרחי טוען שמתקני האנרגיה הסולרית הללו הוקמו עבור הפלסטינים בהר חברון ללא היתר, והוציא נגדם צווי הריסה.

האינטרס הישראלי, על פי הבית היהודי, הוא למרר את חייהם של הפלסטינים עד שיפנו כליל את אזור C בדרך לסיפוחם לישראל של 60 אחוז משטחי הגדה המערבית. מכאן ברור שגרמניה, שמבקשת לשפר במקצת את איכות חייהם נגועה ב"אינטרס זר".  מן הראוי אפוא שכל מי שנוגע בכסף גרמני, יהיה חייב לשאת את אותו תג של קלון, בלי יוצא מהכלל. גם שר הביטחון והרמטכ"ל, שחתמו על עסקת הצוללות עם גרמניה.

המסמך האירופי מגלה שגם מרכז פרס לשלום חוטא בקבלת כספים מהאיחוד. ב-2015 קיבל המרכז מהאיחוד האירופי כחצי מיליון יורו, כסיוע לקידום שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני בנושאי רפואה. אפילו האוניברסיטה הדתית-לאומית, בר אילן, נגועה בקבלת כספים מהאיחוד. ב-2014 היא קיבלה 240 אלף יורו לפרויקט לקידום זכויות נשים בישראל. סדרני הכנסת צריכים לבדוק אם הנשיא פרס ונשיא אוניברסיטת בר אילן נושאים על דש בגדם את תג שקד.     

ממשלת ארצות הברית, ידידתה הגדולה של ישראל, אינה מסתפקת בסיוע ביטחוני שנתי בסך שלושה מיליארד דולר. סוכנות הסיוע USAID תומכת למשל בעמותת "רעות-צדקה לשותפות ערבית יהודית". הארגון מתהדר בכך שבעשור האחרון השתתפו יותר מ-5,000 נערות ונערים מיותר מעשרים יישובים בישראל בפרויקט שמפגיש בני נוער פלסטינים ויהודים, ומעודד אותם ליצור שותפות פוליטית וחברתית. מכאן, כידוע, קצרה הדרך לשותפות רומנטית.

ציד ארגוני זכויות האדם ועמותות ביקורתיות והצנזורה על ספרים גורמים עוול למוניטין של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. אך היוזמות הללו לא רק פוגעות באינטרסים של המדינה; הן בעצם גם מחטיאות את מטרתם של בנט ושקד. גזירת תגי הזיהוי דווקא תרמה להעצמת המוניטין של אותן עמותות המקדמות ערכים אוניברסליים, ולא הרתיעה את התורמים שלהן ברחבי העולם. נהפוך הוא. באופן דומה, הסיקור הנרחב של פסילת הרומן "גדר חיה", כן, גם בחו"ל, הגביר את מכירתו במאות אחוזים.

אבל, וזה מה שקובע בחיים הפוליטיים בישראל 2016- הרשתות החברתיות והטוקבקים מוצפים בתגובות אוהדות של הציבור למהלכים הללו של השלטון, כמו גם לשאר הצעדים האנטי דמוקרטיים שממשלת ישראל שוקדת עליהם.