דילוג לתוכן העיקרי

המונומנטים ההיסטוריים של עזה נותרים נטושים ומוזנחים

אדישות הממשלה למונומנטים ההיסטוריים הפזורים ברחבי רצועת עזה, וחוסר המודעות של תושביה לנושא גורמים להזנחה מתמשכת של האוצרות ההיסטוריים המרשימים, שהיו יכולים לשים את פלסטין על המפה.
RTR20HOA.jpg

העיר עזה, רצועת עזה – תושבי עזה מתעלמים מעשרות האתרים הארכיאולוגיים הפזורים ברחבי הרצועה, שבהם טמונים פריטים ושרידים היסטוריים, לרבות עמודי שיש ואבן גדולים המתוארכים לתקופות קדומות – הכנענית, הפרעונית, הביזנטית, הרומית, והאסלאמית. מומחים וחוקרים מתריעים לאחרונה מפני אדישות התושבים המקומיים, שמקורה בהיעדר מודעות החברה העזתית לערכים ההיסטוריים והכלכליים של העתיקות האלה.

ברחבי רצועת עזה פזורים עשרות אתרים ארכיאולוגיים; חלקם התגלו, ואילו אחרים טרם נחשפו. היימאן אלבטאר, הממונה על חפירות ומחקרים ארכיאולוגיים במשרד התיירות והעתיקות של עזה, אמר בשיחה עם אל-מוניטור: "עזה [כולה] היא אתר ארכיאולוגי הטומן בחובו ערים קדומות, חומות, מבצרים ופריטים היסטוריים, אך עבודות החקר חושפות לא יותר מ- 1% מהאוצרות הטמונים מתחת לפני הקרקע."

בגבולה הצפון-מזרחי של ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, שוכן אזור אל-זאנה, העשיר באתרים ארכיאולוגיים. אקראם קוואד, בעל אדמות באזור, מצא מאות כלי חרס שבורים בסיוריו בשטח, אך הם לא עוררו בו מעולם עניין רב. בשיחה עם אל-מוניטור, סיפר קוואד: "לפני אלפי שנים, שכנה עיר באזור הזה. אם אחפור באדמותיי, אגלה בעומקים שונים עשרות חפצים עתיקים ופריטים היסטוריים. אך, תחשבו על זה, מה בדיוק אוכל לעשות עם הממצאים?"

בשיחה עם אל-מוניטור הוסיף ודיבר אלבטאר על חשיבותו של אזור אל-זאנה: "האזור הצפון-מזרחי של ח'אן יונס ידוע בשם מע'אבר אל-היג'ראת' ['מעבר המהגרים'], משום שהוא היה השער לעזה מדרום. באזור זה חיו הכנענים, הפרסים, הרומאים, המוסלמים, והיו בו כפרים ביזנטיים. אילו התושבים המקומיים היו חופרים לעומק של מטרים ספורים בלבד מתחת לרגליהם, היו מגלים כלי חרס ומתכת. אלה היו מתגלים סמוך לפני הקרקע, שכן הקרקע במקום היא קרקע אַלּוּבִית, שבה נספגים המים מהעמק. אך לאנשים כאן אין עניין [בפריטים שהם מוצאים בשטח], מאחר שהם לא יודעים מה לעשות אתם; אין באזור מוזיאונים שאליהם הם יוכלו להביא את הפריטים האלה, והם גם אינם יכולים למכור אותם בשל סגירת מעברי הגבול והמצור."

כתבי אל-מוניטור ביקרו באזור וראו במו עיניהם עשרות עמודים עתיקים שנלקחו על ידי התושבים המקומיים ומשמשים אותם כעיטור בכניסה לבתיהם או כאדניות לצמחים, מבלי שיהיו מודעים כלל לערכם האמיתי. אולם, מרבית השרידים ההיסטוריים האלה עדיין קבורים מתחת לפני הקרקע.

סאעד אד-דין אסקאול, עיתונאי פלסטיני חובב עתיקות, אמר בשיחה עם אל-מוניטור: "זה פשוט הזוי. האוצרות הטמונים באדמה אינם נחשפים, והאוצרות שמעל לפני הקרקע משמשים לקישוט הכניסות לבתים. אני מכיר כמה אנשים שעשו הון ממכירת פריטים היסטוריים או מהשאלתם למוזיאונים בין-לאומיים."

כתבי אל-מוניטור ביקרו גם במנזר סנט הילריון, הנקרא על שם תלמידו של אנטוניוס הגדול, הידוע כאב כל הנזירים. המנזר שוכן בתל אום אל-עמר, במרכז רצועת עזה. המנזר, שהוקם בשנת 329 לספירה, הוא אחד המנזרים העתיקים ביותר במזרח התיכון, ובתחום המנזר, בשטח שמקיף אותו, נמצאו שרידים של כנסייה, קברים קדומים, עיטורי פסיפס ועמודי שיש מהתקופות הביזנטית, הרומית והאסלאמית, ואף מתקופת הברזל. בתוך המנזר נמצאים שרידי ארון הקבורה של הילריון, ללא הגופה. החפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום הופסקו לאחר שהמומחים ואנשי המחקר הצרפתים [שניהלו אותן] עזבו את רצועת עזה בתחילת 2014.

"בשנת 1995, הרשות הפלסטינית חתמה, בחסות אונסק"ו, על הסכם עם המכון הצרפתי לארכיאולוגיה של המזרח התיכון, שמושבו בקהיר. המומחים הצרפתים חשפו את רצפות הפסיפס של המנזר, ואת מתחמי השירות וחדרי המגורים שלו. הם חדלו ממלאכתם לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה ב- 2007, וסירבו לנהל מגעים עם המשרד [משרד התיירות והעתיקות] שתחת שלטון חמאס. נוסף על כך, הישראלים נמנעו מלהעניק למדענים אישורי כניסה לרצועת עזה", הוסיף ואמר אלבטאר.

עמאר שאלאת, רועה המתגורר סמוך למנזר, שוחח עם אל-מוניטור על רמת התעניינותם של אנשים באיזור הזה. ''לעיתים נדירות מגיע לכאן מישהו. אף אחד לא מתעניין במקום הזה, חוץ מהמשלחות הזרות הגיעו לכאן לפני שנים. ביקורים אלה נפסקו בגלל המצב הפוליטי,'' הוא אמר.  

ראשאד אל-מאדאני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה אל-קודס, מאמין שהאדישות למונומנטים היסטוריים אלה נובעת מהזנחת העתיקות ומהיעדר חינוך למודעות לנושא בבתי הספר. בשיחה עם אל-מוניטור, אמר אל-מאדאני: "לבעיות היומיומיות שתושבי עזה מתמודדים עמן – האבטלה, המלחמות, והמצב הפוליטי הגרוע – יש תפקיד משמעותי בחוסר עניין זה. נוסף על כך, המצור על עזה פגע בתיירות. המצור חיסל את ההיסטוריה."

אולם למרות חוסר העניין, פעולות חפירה לא חוקיות נערכות בשטח על ידי יחידים שבוזזים פריטים היסטוריים מבלי שהממשלה או התושבים יהיו מודעים לכך. מוחמד ח'לא, סגן שר התיירות והעתיקות בעזה, אמר בשיחה עם אל-מוניטור: "פעולות חפירה באתרים ארכיאולוגיים נערכות בחשאי. [המשרד] משתף פעולה עם אגף החקירות והמודיעין בעזה. רבים מהפריטים ההיסטוריים שנבזזים מוחרמים, ועלינו עוד לעשות הרבה כדי לשים קץ לפעולות אלה. כך, החרמנו כד מהתקופה הרומית ובו 1,300 מטבעות עתיקים, ששוויו מיליוני דולרים, שתושב מקומי מצא ונטל לעצמו מהאתר הארכיאולוגי תל ראפא שמדרום-מערב לרפיח. פריטים רבים נעלמו"

ח'לא הוסיף ואמר שניתן לייחס את ההזנחה של האתרים ההיסטוריים ואת חוסר המודעות של התושבים לנושא בין היתר להיעדר שיתוף פעולה עם ממשלת האחדות הלאומית הפלסטינית ועם ארגונים בין-לאומיים בכל הנוגע לייזום פרויקטים של חפירות ארכיאולוגיות, לשימור המורשת, למסעות הסברה להגברת המודעות לנושא, ולהקמת מוזיאונים חדשים.

ובשעה שהממשלה הפלסטינית הנוכחית חסרת אונים לנוכח המצב, ואינה מצליחה לרכז את הפריטים ההיסטוריים שנחשפו במקום אחד, עזתים בעלי יוזמה אגרו עד היום מאות חפצים עתיקים ופריטים היסטוריים אחרים והקימו מוזיאונים פרטיים משל עצמם, אם כדי לשמר את הפריטים האלה, ואם כדי להפיק מהם רווח על ידי השאלתם לתצוגה במוזיאונים בין-לאומיים.

מרואן שאהואן הוא חובב עתיקות שהקים מוזיאון פרטי משלו בח'אן יוניס. ברשותו אלפי פריטים היסטוריים שאסף במהלך 30 שנה. חלק מהפריטים רכש, ואת חלקם מצא בחפירות שערך. עשרות משלחות זרות ביקרו אצלו לאורך השנים. בין המבקרים היו גם השגריר הנורבגי לפלסטין האנס ג'ייקוב פריידנלונד והשר הסיני למידע, וכן משלחות מצרפת ומבריטניה, ומשלחת מטעם אונסק"ו.

"קיבלתי הצעות רבות מגורמים בין-לאומיים, מכווית, מקטאר ומצרפת, להקמת מוזיאון בשטח של יותר מ- 60,700 מטרים רבועים, אך אף אחת מהן לא הגיעה לכלל מימוש. אם יוקם מוזיאון כזה, הוא ימשוך מבקרים מקומיים וזרים גם יחד. המבקרים במוזיאון שלי הם עיתונאים וחברי משלחות רשמיות זרות. אף אחד מהתושבים המקומיים לא נוקש על דלתי", אמר שאהואן.

למרות שברחבי רצועת עזה פזורים אתרים ארכיאולוגיים רבים וחשובים, יש בה מוזיאון קטן אחד בלבד, מוזיאון באשה שבבעלות השלטון המקומי, הפועל בחסות משרד התיירות והעתיקות. המשרד עצמו שוכן בלשכה קטנה, שאותה הוא חולק עם משרד החקלאות, בבניין הממשלה על שם אבו ח'אדרה, במרכז העיר עזה. לפי נתוני משרד התיירות והעתיקות, ביקרו במוזיאון מאז ראשית 2015 כ- 6,000 תושבים מקומיים.

מאמר זה מהווה חלק מסדרת המורשת התרבותית המזרח תיכונית שלנו, באוגוסט 2015. כדי לקרוא עוד מאמרים מהסדרה, אנא לחצו כאן.

More from Moath al-Amoudi

Recommended Articles