העיר עזה, רצועת עזה – תושבי עזה מתעלמים מעשרות האתרים הארכיאולוגיים הפזורים ברחבי הרצועה, שבהם טמונים פריטים ושרידים היסטוריים, לרבות עמודי שיש ואבן גדולים המתוארכים לתקופות קדומות – הכנענית, הפרעונית, הביזנטית, הרומית, והאסלאמית. מומחים וחוקרים מתריעים לאחרונה מפני אדישות התושבים המקומיים, שמקורה בהיעדר מודעות החברה העזתית לערכים ההיסטוריים והכלכליים של העתיקות האלה.

ברחבי רצועת עזה פזורים עשרות אתרים ארכיאולוגיים; חלקם התגלו, ואילו אחרים טרם נחשפו. היימאן אלבטאר, הממונה על חפירות ומחקרים ארכיאולוגיים במשרד התיירות והעתיקות של עזה, אמר בשיחה עם אל-מוניטור: "עזה [כולה] היא אתר ארכיאולוגי הטומן בחובו ערים קדומות, חומות, מבצרים ופריטים היסטוריים, אך עבודות החקר חושפות לא יותר מ- 1% מהאוצרות הטמונים מתחת לפני הקרקע."

בגבולה הצפון-מזרחי של ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, שוכן אזור אל-זאנה, העשיר באתרים ארכיאולוגיים. אקראם קוואד, בעל אדמות באזור, מצא מאות כלי חרס שבורים בסיוריו בשטח, אך הם לא עוררו בו מעולם עניין רב. בשיחה עם אל-מוניטור, סיפר קוואד: "לפני אלפי שנים, שכנה עיר באזור הזה. אם אחפור באדמותיי, אגלה בעומקים שונים עשרות חפצים עתיקים ופריטים היסטוריים. אך, תחשבו על זה, מה בדיוק אוכל לעשות עם הממצאים?"

בשיחה עם אל-מוניטור הוסיף ודיבר אלבטאר על חשיבותו של אזור אל-זאנה: "האזור הצפון-מזרחי של ח'אן יונס ידוע בשם מע'אבר אל-היג'ראת' ['מעבר המהגרים'], משום שהוא היה השער לעזה מדרום. באזור זה חיו הכנענים, הפרסים, הרומאים, המוסלמים, והיו בו כפרים ביזנטיים. אילו התושבים המקומיים היו חופרים לעומק של מטרים ספורים בלבד מתחת לרגליהם, היו מגלים כלי חרס ומתכת. אלה היו מתגלים סמוך לפני הקרקע, שכן הקרקע במקום היא קרקע אַלּוּבִית, שבה נספגים המים מהעמק. אך לאנשים כאן אין עניין [בפריטים שהם מוצאים בשטח], מאחר שהם לא יודעים מה לעשות אתם; אין באזור מוזיאונים שאליהם הם יוכלו להביא את הפריטים האלה, והם גם אינם יכולים למכור אותם בשל סגירת מעברי הגבול והמצור."