דילוג לתוכן העיקרי

בג"ץ מיישר קו עם סתימת הפיות של שלטון הימין

שופטי בג"ץ אישרו את החוק האוסר לקרוא לחרם על ישראל, תוך שהם מטשטשים למעשה את גבולות הקו הירוק ומציבים סימן שאלה מעל גבולות חופש הביטוי.
A woman holds a sign which reads "Boycott Israel" in front of symbolic coffins while attending a demonstration supporting Palestine, in Berlin August 1, 2014. Israel launched its Gaza offensive on July 8 in response to a surge of rocket attacks by Gaza's dominant Hamas Islamists. Hamas said that Palestinians would continue confronting Israel until its blockade on Gaza was lifted. REUTERS/Steffi Loos (GERMANY - Tags: POLITICS CIVIL UNREST) - RTR40YJG

"בהגדה של פסח מדובר על אותה הבטחה משמי מרום לשרידות העם היהודי חרף משנאיו – 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם'". שורות אלו, פרי הגיגיו של שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, ראו אור בערב חג הפסח [אפריל 3]. הן מתבלות את נימוקי תמיכתו בחוק שזכה לכינוי "חוק החרם" - החוק שמאפשר לתבוע פיצויים ממי שקורא בפומבי "להימנע במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי, או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה".

על פי החוק, אם בית משפט ישתכנע כי קריאה פומבית להטלת חרם מהסיבות הללו נעשתה בזדון, הוא רשאי לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים. החוק שעבר בכנסת בשנת 2011 קובע כי אין התובע נדרש להוכיח כי נגרם לו נזק, אך בעקבות הערר ביטל בג"צ סעיף זה והתובע יידרש להוכיח קשר בין הקריאה לחרם לבין הנזק הכלכלי שנגרם לו, לטענתו. מעבר לכך, החוק מאפשר לשלטון, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להגביל את השתתפותו במכרז של מי שפרסם קריאה פומבית להטלת חרם או התחייב להשתתף בו ולשלול ממנו את הזכות לתמיכות ממשלתיות.

"אין דופי בכך שכנסת ישראל נותנת ביטוי בחוק למאבק בעומדים עלינו לכלותנו", הסביר רובינשטיין, שהיה היועץ המשפטי לממשלה, מזכיר הממשלה וסגן שגריר ישראל בוושינגטון. בכך הוא נתן בעצם אישור משפטי עדכני להחלתו של חוק מדינה על שטח שמחוץ לגבולותיה, או אם תרצו, לסיפוח הגדה המערבית. ביחד עם ארבעת חבריו בהרכב מיוחד של תשעה שופטי בג"ץ, הוא גזר גזירה שווה בין חרם נגד יקבי זיכרון יעקב לבין ההתייחסות ליין המופק מכרם בהתנחלות בהר חברון. תוך כדי טשטוש גבולות הקו הירוק, השופטים הציבו סימן שאלה מעל גבולות חופש הביטוי בישראל.

הנשיאה החדשה מרים נאור נימקה את תמיכתה בחוק בכך שקריאה לחרם, אך ורק בשל כך שלמפעל יש זיקה לאזור הנמצא בשליטת המדינה – נופלת בגדר "חרם על מדינת ישראל", כהגדרתו בחוק. השופט חנן מלצר, שניסח את נימוקי דעת הרוב, הסביר כי "חרם לרוב רע הוא לכל מדינה" והוסיף, "ובתוך כך למדינה היהודית". מדבריו אלה יוצא שגם האזור הנמצא בשליטת ישראל, כלשון החוק, נחשב לגביו לחלק מהמדינה היהודית (להבדיל מהמינוח מדינת היהודים, כהגדרתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, המקובל על ציבור ישראלי רחב).

השופט יורם דנציגר, שניסח בהרחבה את דעת ארבעת שופטי המיעוט, נדרש אף הוא לסוגיית הגבולות הפוליטיים-ציבוריים, שעומדת ברקע סוגיית החרם. "גורל האזור וההתנחלויות המצויות בו נתון בישראל במחלוקת פוליטית וציבורית נוקבת", כתב והוסיף, "נראה כי לא תהא זאת הפרזה להעריך כי 'סוגיית השטחים' היא אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת פוליטית בישראל". בניגוד לרובינשטיין, דנציגר אינו סבור שהגורמים והאנשים שקוראים לחרם על ההתנחלויות "עומדים עלינו לכלותנו".

השופט דנציגר טען כי קריאה לחרם במטרה להביע מורת רוח ממדיניות הממשלה באשר לשטחים הללו, להימנע מתמיכה במדיניות זו או לשכנע אחרים להתנגד למדיניות זו, מהווה ביטוי פוליטי החוסה בבירור תחת חופש הביטוי הפוליטי. אי לכך, הקוראים לחרם על ההתנחלויות זכאים למלוא ההגנה המוקנית במשטר החוקתי הישראלי להתבטאויות פוליטיות. עורכת הדין גבי לסקי, שייצגה בערר את ארגון "גוש שלום", ניסחה מחדש את דבריו של דנציגר בתגובתה להחלטה, ושאלה מדוע מותר היה להחרים גבינת קוטג' שמיוצרת בתוך הקו הירוק בשל מחירה - החרם שהוביל למחאת קיץ 2011 - ואסור לקרוא להחרמתה של אותה גבינת קוטג' מפני שהיא מיוצרת בהתנחלות.

לפי תפיסה המאפיינת נבחרי ציבור ובוחרים ישראלים רבים, כל מה שנחשב בעיניהם טובת המדינה גובר על טובת הפרט ועל ערך הדמוקרטיה. כל מחאה נגד הסדר הקיים נחשדת כקנוניה שמאלנית להפלת השלטון. תפיסה זו באה לידי ביטוי באופן מזוקק בנאומו של יושב ראש בית המחוקקים הישראלי, בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל [אפריל 22]. בנאום המסורתי, שאמור להציג את האתוס הישראלי, מחה יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נגד המחאה האזרחית. "יש כאלו בינינו שחיפשו תדיר להוציא את דיבת הארץ רעה, שהפכו את השחרת פנינו לעיסוק אובססיבי", נזף היו"ר בפעילים החברתיים. בכיר הפרלמנטרים בישראל, שבחר להתגורר באלון שבות - התנחלות, שכמו כל אחיותיה, שנויה במחלוקת - קרא "להוציא לגמלאות" את "השיח הקלוקל", כדבריו, בנוגע ליוקר המחיה. כמו שפוקדים על טירונים בתרגילי סדר בצה"ל: "לימין שור!"

יו"ר הכנסת הקודם, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, התנגד בעבר בתוקף לחוק החרם. יום לאחר אישור החוק בכנסת ביולי 2011, בצעד חריג, הוא פרסם מאמר נוקב בהארץ שבו הזהיר כי "אוי לה למדינה היהודית והדמוקרטית ההופכת את חופש הביטוי לעוולה אזרחית". ריבלין הזהיר שהחוק מאיים לדרדר את ישראל לעידן שבו סתימת פיות הופכת לפרקטיקה חוקית מקובלת, תוך התגרות בחירויותיו הבסיסיות של הריבון - אזרחי מדינת ישראל. "הינני עומד בוש ונכלם בפני מורי זאב ז'בוטינסקי, על שלא עלה בידי להגן על אותו היחיד, האינדיבידואל, אותו הוא דימה למלך, מפני אגרופיו הפרלמנטריים של הרוב", חתם ריבלין את המאמר.

מאז נבחר לנשיא העשירי של מדינת ישראל מתייצב יוצא חלציו של המחנה הלאומי, פעם אחר פעם, להגנתם של מיעוטים ובגנותם של גילויי גזענות. בזמן שהממשלה והכנסת דוחקים את זכויות האדם ואת חופש הביטוי לתחתית סולם הערכים, ובשעה שבית המשפט העליון חרד לעצמאותו, נהפך הנשיא לנחמתם של ישראלים שהדמוקרטיה היא נר לרגליהם.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles