דילוג לתוכן העיקרי

קריסתה של ההנהגה המשותפת במחנה הציוני

הרוטציה שכפתה לבני על הרצוג העצימה את כל חולשותיו ופגעה במיצובו כראש ממשלה לעתיד. על כן ולמגינת לבה, הקמפיין הזוגי הכושל ייגנז בניסיון נואש לבנות מחדש את דמותו של יו"ר המחנה הציוני כמועמד חזק מול נתניהו – נגדו מתגבש כעת קמפיין נגטיבי אגרסיבי במיוחד.
Former Israeli justice minister and HaTnuah party leader Tzipi Livni  delivers a speech election campaign meeting in Tel Aviv, on January 25, 2015 ahead of the March 17 general elections. Oposition Labour party head Isaac Herzog and Livni have made an alliance to contest Israel's snap general election. Most Israelis would like to see Prime Minister Benjamin Netanyahu replaced after March elections but, paradoxically, he is seen as most suitable for the job, an opinion poll said on December 18, 2014.  AFP PH

ביום ראשון [15 בפברואר] הגיע הפרסומאי המוערך ראובן אדלר אל המטה המסוכסך והמקרטע של המחנה הציוני ברחוב יגאל אלון בתל אביב כדי למזער את נזקי הקמפיין הכושל. חודש לפני הבחירות [17 במארס], מצא אדלר מטה בחירות במצב משברי עם סקרים מדשדשים, שמעבר לריבים ולהדלפות איבד את הכיוון. אבל מעבר לכל התחלואים הללו, אדלר יצטרך קודם כל לבנות מחדש את דמותו של יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, כמועמד חזק לראשות הממשלה מול בנימין נתניהו. למרות הסנטימנט השלילי בציבור הרחב נגדו, נתניהו עדיין מוביל בכל סקרי ההתאמה לראשות הממשלה בפער ניכר. על פי סקר ערוץ 10 שפורסם ביום שבת [14 בפברואר], 58% מהציבור חושבים שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא.

אחד המהלכים הראשונים שאדלר צפוי לנקוט בהם, כבר בימים הקרובים, הוא גניזת הקמפיין הזוגי במסגרתו הוצפה המדינה לפני כחודש בשלטי חוצות עליהם מתנוססים תמונותיהם של הרצוג וציפי לבני עם הסיסמה "זה אנחנו או הוא".

הקמפיין הראוותני הזה נולד מתוך אסטרטגיית "ההנהגה המשותפת" – הרצוג ולבני, שנועדה למכור מודל חדש של מנהיגות שיסחף את הציבור ויביא להחלפת נתניהו. במקומו, מגובש כבר כעת קמפיין חלופי במרכזו יוצג הרצוג כראש ממשלה אחראי, אולי לא כריזמטי אבל האיש שיחזיר את מדינת ישראל למסלול הנכון לפני ההתרסקות.

שינוי אסטרטגיית קמפיין חודש לפני בחירות הינו אתגר עצום, אבל כאשר מדובר באחד הקמפיינים הכושלים והשגויים שנראו כאן כנראה שאין הרבה ברירות. מתברר שהקמפיין הזוגי לא רק שלא סחף את הציבור, אלא אף עזר לנתניהו להתאושש ופגע קשות במיצובו של הרצוג כראש ממשלה לעתיד. מה עוד שהתברר שהרוטציה עליה סיכמו הרצוג ולבני בתחילת הדרך – כפי שדרשה לבני כתנאי להצטרפותה, הסבה להרצוג נזק עצום.

לזכותו של אדלר ייאמר שהוא צפה את הנזקים מראש, אך שמע על הרוטציה בדיעבד מהרצוג בעודו מנהל משא ומתן לניהול הקמפיין. הרוטציה הזאת היא בין הסיבות לכך שהמשא ומתן לניהול הקמפיין התפוצץ, ואדלר נשאר מחוץ לתמונה. אדלר חשב אז שלבני מעצימה את כל חולשותיו של הרצוג, שמלכתחילה לא נתפש בציבור כמנהיג חזק. הוא נעדר כריזמה כובשת, הוא אינו דמות חזקה, מראהו עדין וקולו דק. לדעתו של אדלר, העובדה שהרצוג הסכים לרוטציה הציגה אותו ביתר שאת כאיש חלש, לחיץ, כנוע, והכי גרוע – כמי שמודע לחולשתו ולמעשה אומר: איני יכול לשאת לבדי במשימה הכבדה של הנהגת המדינה ואני זקוק לעזרה.

אבל אדלר, כאמור, נשאר בחוץ, והקמפיין הזוגי הנלהב יצא לדרך. כל עוד הסקרים הצביעו על יתרון קל למחנה הציוני מול הליכוד, במפלגת העבודה שמרו על שתיקה. אבל הציבור, כך התברר, לא הלך שבי אחר ההנהגה המשותפת, ובאופן פרדוקסלי הקמפיין הזוגי רק סייע לנתניהו למצב את עצמו כמועמד המוביל לראשות הממשלה, על אף העובדה שהציבור בישראל עייף ממנו אחרי שש שנים בשלטון.

יש לכך הסבר פשוט והגיוני: הציבור מעוניין בכתובת אחת שתנהיג מדינה מאוימת כמו ישראל, איש עם סכין בין השיניים ולא אדם שבעצמו מודה כי הוא זקוק לסיוע. הרצוג אמנם איפסן את האגו, כלשונו, אבל בדרך גם איבד נקודות בקטגוריית המנהיג. קשה לדמיין את ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ויצחק רבין נכנעים לדרישות כאלה.

אבל זו לא הייתה החולשה היחידה בקמפיין. ככל שעברו הימים התברר שכלפי לבני ישנו סנטימנט שלילי, שחלקו נובע מכך שהחליפה ארבע מפלגות בתוך מספר שנים. גם הופעתה היהירה והלא מודעת בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" בה גידפה את ראש הממשלה, הוסיפה לכך. נוצר מצב שבו לבני בהצטרפותה גרמה לקפיצה במספר המנדטים, אבל האפקט הזה היה מוגבל. הרצוג בטוח עד היום שאם לא היה נכנע לדרישה להעניק ללבני רוטציה בראשות הממשלה, היא לא הייתה מגיעה לרשימה שלו וייתכן שהייתה מצטרפת ללפיד.

בכירים במטה מספרים, שבישיבות פנימיות לבני לא הייתה מוכנה לשמוע את הביקורת, וטענה בתוקף שההפך הוא הנכון והיא מצליחה להביא למחנה הציוני קולות מהימין הרך. הסקרים, אגב, לא מצביעים בינתיים על נדידת קולות בין המחנות; מי שבעצם שילמה את מחיר העלייה בסקרים זו מרצ, שהלכה ואיבדה מנדטים למפלגת הרצוג-לבני. פרשנים פוליטיים מעריכים שסיכויי הרצוג להרכיב ממשלה הולכים ופוחתים בשל היתרון המובנה לגוש הימין.

בינתיים התברר גם שמטה המחנה הציוני נשלט על ידי מספר כוחות, ומלחמות אגו ויריבויות פוגעות בקמפיין. השבוע החולף היה עד כה הקשה ביותר עבור המחנה הציוני מאז הוקמה הרשימה המשותפת: בשלב בו ברור היה שהקמפיין אינו עובד, הסקרים מאכזבים ובמקביל נתניהו מנהל קמפיין מוצלח ונשכני, פקדה את מטה המחנה הציוני גם מכת הדלפות שהעכירה עוד יותר את האווירה.

ביום ראשון הגיע כאמור אדלר אל מטה המפלגה משותפת. גורמים שנפגשו עמו סיפרו שהביא איתו רוח טובה וקיים סבב פגישות וישיבות עם צוותי העבודה הקיימים. אבל בערב התברר שמכת ההדלפות והסכסוכים הפנימיים עודנה משתוללת. בערוץ 2 פורסמו פרטים על בזבוזי מיליונים במטה הבחירות, ונחשף כי חברי כנסת מעסיקים קרובי משפחה במשכורות שמנות כאשר מלחמות אגו הביאו לכך שבמפלגה פועלים מטות כפולים.

בימים הקרובים נראה יותר ויותר את הרצוג מופיע לבדו, ניצב בקדמת הבמה, ופחות את לבני צמודה אליו. במקביל מגבש אדלר קמפיין נגטיבי אגרסיבי במיוחד כלפי נתניהו. בכירים במטה המשותף של המפלגה מעריכים שללבני לא יהיה קל לקחת צעד אחורה ולפנות להרצוג את הבמה, אבל ככל שזה תלוי באדלר – לא יהיו לה הרבה ברירות.

More from Mazal Mualem