דילוג לתוכן העיקרי

האם נסראללה טשטש את הקו האדום לגבי אסד?

מנהיג חיזבאללה טוען שפתרון פוליטי עשוי לכלול את עזיבתו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד "בתום כהונתו"; קרי תומך במגעים הדיפלומטיים של רוסיה ושל האו"ם בסוריה; במי תומכת ישראל במלחמה בסוריה?; האם טורקיה חימשה את ג'בהת אל-נוסרה? השפעתה המועטה של איראן בתימן.
Nasrallah-Jan-15-Mayadeen-YouTube-grab.jpg

דבריו של נסראללה על סוריה "בין השורות"

כפי שדיווח עלי האשם לאל-מוניטור, הדברים שאמר המזכיר הכללי של החיזבאללה חסן נסראללה בראיון לערוץ אל-מיאדין ב-15 בינואר נשמעו אולי אמנם "פוגעניים, בלתי-מתפשרים ומאיימים, אבל בין השורות הסתתרו עמדות אותן ניתן אולי להחשיב כחדשות ומבטיחות, בעיקר בנושא הסורי."

נסראללה ציין אמנם שנשיא סוריה בשאר אל-אסד חייב להיות חלק מכל פתרון פוליטי בסוריה, אבל הוסיף: "גם אם משמעות הפתרון הפוליטי שיימצא היא שאסד צריך ללכת בתום כהונתו הנוכחית, חייבים לתאם את זה מולו."

נסראללה המשיך ואמר: "יש להקים ועדה לבחינה מחדש של החוקה והרפורמות, ולפתוח בדיאלוג. יהיו כאלה שיציעו לקיים בחירות מוקדמות לפרלמנט - ההצעה כבר הועלתה - או שהנשיא יעביר לקבינט חלק מסמכויותיו, לא את כולן".

לדברי נסראללה, קשריו של החמאס עם "גוש ההתנגדות" - איראן, סוריה וחיזבאללה - השתפרו אמנם, אבל עדיין הדרך ארוכה למדי לפני שיחזרו למצבם הנורמלי.

בנוגע לישראל, מנהיג החיזבאללה התפאר אמנם בטילים המתקדמים שלו, אך בה בעת גם הכיר ביחסי ה"הרתעה" היציבים ששוררים כרגע: "קיימת הרתעה משני עברי הגבול. אם תחליט ההתנגדות לכפות עימות, היא צריכה לזכור שישראל היא אויב חזק, וגם לישראלים כדאי לזכור שההתנגדות חזקה ובעלת יכולות."
דה מיסטורה: המלחמה בסוריה היא "חרפה"

השליח המיוחד של האו"ם בסוריה, סטפן דה מיסטורה, אמר ב-15 בינואר שהאלימות הנמשכת בסוריה היא "חרפה", ושהעימות בסוריה הוא "המשבר ההומניטרי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה". הסורים נטלו מהאפגנים את הבכורה והפכו לאוכלוסיית הפליטים הגדולה ביותר בעולם - 7.6 מיליון עקורים ו-3.3 מיליון פליטים, שלא לדבר על מחיר דמים משוער של 200,000 קורבנות בנפש וחזרתן למדינה של מחלות כמו טיפוס, חצבת ופוליו.

ב-14 בינואר, קיבל דה מיסטורה חיזוק ממזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, ששיבח את האו"ם ואת הרוסים על מאמציהם ליישב את הסכסוך בסוריה.

קרי נשא דברים לאחר פגישתו עם דה מיסטורה, וכך אמר: "אנו מקווים שמאמציהם של הרוסים אכן ישאו פרי. כולנו תקווה שגם לפעילות האו"ם בראשותו של השליח המיוחד דה מיסטורה תהיה השפעה טובה; רצינו להיפגש היום כדי לדון בסוגיה זו, ואני מאחל לו דרך צלחה. הוא נוסע בשבוע הבא לדמשק, הנושא הזה ימשיך בהחלט לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, ונמשיך לשתף איתך פעולה".

בטור הזה כבר הדגשנו בעבר את חשיבות הדיפלומטיה של רוסיה ושל האו"ם, לכל הפחות כהשלמה למשימה הדון-קישוטית משהו של האמריקאים - "לאמן ולצייד" – שמטרתה לבנות כוח אופוזיציה סורית מתון וחמוש, אשר יוכל לעמוד מול המדינה האיסלאמית, מול ג'בהת אל-נוסרה המסונפת לאל-קאעידה או מול המשטר הסורי.

המלחמה בסוריה, מטבע הדברים, אינה מחכה להגעתו של כוח כזה, שהקמתו עשויה להימשך חודשים ואף שנים.

קריאתו של דה מיסטורה "להקפיא" את הסכסוך בחאלב עשויה להתקבל בברכה בקרב תושבי העיר הנצורים, חלק מהם כל כך מיואשים מכל הקטל והסבל הבלתי-פוסקים, עד כדי כך שהם אפילו מוכנים לשקול את הסדר היחסי שיכונן שלטונו של ארגון כמו ג'בהת אל-נוסרה.

שלי קיטלסון מדווחת מחאלב: "קיים קונצנזוס בקרב רוב הסורים שאיתם שוחח אל-מוניטור, כי למי שחיים באזורים שבשליטת האופוזיציה אין כמעט ברירה אלא לראות בארגונים המסונפים לאל-קאעידה קו הגנה עיקרי מפני משטר שמרעיב והורג אותם זה שנים, גם אם הם דוחים את האידיאולוגיה שלהם".

המלחמה בסוריה מנקודת מבטה של ישראל

חאלד עטאללה מדווח השבוע על השערות לפיהן ישראל תומכת בכוחות האופוזציה בסוריה במלחמתם נגד הצבא הסורי ברמת הגולן, לאורך הגבול עם ישראל:

"על פי דו''ח של האו"ם, בתקופה שבין מארס למאי 2014, כוח שמירת השלום של האו"ם (אונדו"ף) איתר מגע בין המורדים לבין צה"ל מעבר לקווי הפסקת האש ברמת הגולן, במיוחד בזמן הקרבות העזים בין המורדים לבין כוחות הצבא הסורי".

בדו''ח גם מציינים שצבא ההגנה לישראל (צה"ל) העביר לוחמים פצועים ממקום למקום; כמו כן, "במקרה אחד, הבחינו אנשי אונדו"ף בחיילי צה"ל מצד א', שהעבירו שני ארגזים לחמושים מכוחות האופוזיציה בצד ב'".

טורקיה במגננה

השבוע נחשפו מסמכים מודלפים הקשורים לגילויין של שלוש משאיות עמוסות כלי נשק שעברו את הגבול לסוריה בינואר 2014, עדות לכך שארגון הביון הלאומי של טורקיה (MIT) תמך אולי אקטיבית בקבוצות של ג'יהאדיסטים הפועלות בסוריה, ואולי אף העביר כלי נשק לג'בהת אל-נוסרה.

פהים טשטקין מדווח: "הפיקוד הכללי של כוחות המשטרה הממונים של שמירת הסדר האזרחי [ ז'נדרמרי], שם חיברו את הדו''חות, טען כי 'המשאיות נשאו כלי נשק ואספקה לארגון הטרור אל-קאעידה'. אבל לקהל הקוראים הטורקי לא הזדמן לראות את המסמכים במהדורות החדשות ובעיתונים שפרסמו את הסיפור, כי הממשל מיהר להשיג בבית המשפט צו איסור פרסום בכל הנוגע לפרשה הזאת".

הביקורת על מדיניות טורקיה בסוריה גברה והלכה עוד לפני שנחשפו המסמכים המודלפים.

מייק רוג'רס הרפובליקאי, לשעבר יושב הראש של ועדת המודיעין בבית הנבחרים, הטיל ספק במחויבותה של טורקיה לברית נאט"ו, בראיון שהעניק לאנדרו פרסיליטי:

"אני סבור שחובה עלינו לנהל דיון ציבורי בעניין תפקידה של טורקיה בנאט"ו. הם בודאי רוצים לקבל את כל היתרונות שיש בנאט"ו, אבל אינם מוכנים ליטול על עצמם את האחריות המתלווה לכך. אני מאוד מאוד חושש שהם מנסים לאחוז במקל משני קצותיו," אמר רוג'רס.

סמיח אידיז כותב שראש הממשלה הטורקי אהמט דבוטאולו הגן בעוז על מדיניות ארצו, וביקש עזרה מודיעינית כדי לשים קץ לפעילות הטרור והצביע על הקשיים באבטחת הגבול עם סוריה:

"האם זו אשמתה של טורקיה שיש לה גבול עם סוריה?" תמה דבוטאולו, ומיהר להסביר שמדי שנה מבקרים בטורקיה 35 מיליון תיירים. "אנחנו לא יכולים להסתכל על שם משפחתו של אדם ולקבוע שהוא טרוריסט. אנחנו זקוקים לסיוע מודיעיני."

ואולם, על פי הדיווחים השונים, אנקרה משחקת משחק מסוכן כשהיא תומכת בהדחתו של אסד בכל מחיר, ובלי להתייחס להשלכות. בטור הזה הזהרנו עוד בינואר שעבר מפני ההדף, וכך כתבנו: "טורקיה נתונה היום יותר מתמיד לאיומים מצד ארגוני הטרור המסונפים לאל-קאעידה שפועלים בסוריה".

בספטמבר שעבר, בישיבה שניהל נשיא ארצות הברית ברק אובמה, אימצה מועצת הביטחון של האו"ם את  החלטה 2178, שכוללת איום בסנקציות נגד מדינות שיסייעו ללוחמים הזרים בסוריה.

"אין מדינה" בתימן

מיסאא שוג'אע א-דין כותבת בעניין הרושם הנפוץ, על פיו איראן השיגה ניצחון עם כיבושה של צנעא בידי ארגון חות'י שיעי מורד בספטמבר האחרון, וטוענת שיש להכניס את ההישג הזה להקשר רחב יותר, שכן תימן היא מדינה כושלת.

"האיראנים טועים במידה רבה אם הם מאמינים שבא הקץ למצבה הרעוע של תימן, עם השתלטות החות'ים על עיר הבירה. בביירות, לאיראן יש השפעה נרחבת בזכות חיזבאללה, ארגון שנודע לו תפקיד פוליטי חשוב, כחלק מתהליך ברור ומובחן של חלוקה למפלגות שונות. בסוריה, צף ועלה הממד העדתי של המשטר רק באחרונה. בעבר, היה הממד הזה שולי מאוד, כי המשטר נטה לכיוון דיקטטורה לאומנית, ממש כמו מפלגת הבעת' בעיראק. גם בעיראק עצמה, התמונה שונה. לאחר פלישת ארצות הברית ב-2003, הוקם שם משטר עדתי שנוטה לטובת השיעים. עם זאת, בתימן המצב אחר לחלוטין, כיוון שאין מדינה של ממש, וסמכותם של הנשיא ושל הממשלה אינה מורגשת כמעט".

More from Week in Review

Recommended Articles