דילוג לתוכן העיקרי

באירופה רוצים מבצע הצלה לתהליך השלום

משרדי החוץ של בריטניה וצרפת דנו עם מחלקת המדינה בגיבוש דרכים לחילוץ המו"מ מהקיפאון. מנהיגי ישראל ופלסטין מחזרים אחר הסנטימנטים הלאומניים ביותר של דעת הקהל בשני העמים.
U.S. Secretary of State John Kerry (3rd L) stands with (L-R) Qatari Foreign Minister Khaled al-Attiyah, Turkish Foreign Minister Ahmet Davutoglu, French Foreign Minister Laurent Fabius, British Foreign Secretary Philip Hammond, German Foreign Minister Frank-Walter Steinmeier and Italian Foreign Minister Federica Mogherini after their meeting regarding a ceasefire between Hamas and Israel in Gaza, at the foreign ministry in Paris, July 26, 2014. The foreign ministers on Saturday called for an extension of th

הסכנה של מלחמת דת על ירושלים עוררה את צלצולם של פעמוני אזהרה בערי בירה רבות, באזורנו ובכל רחבי העולם. "לא ניתן לבֶּנֶטים ולהנְיים לגרור אותנו לפיצוץ אזורי", אמר לאל-מוניטור פקיד בכיר במחלקת המדינה בעקבות הפגישות שזימן מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ב-13 בנובמבר בעמאן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ומלך ירדן עבדאללה השני.

ועידת הפסגה בעמאן סיפקה תחבושת בלבד לשפיכות הדמים בירושלים. נתניהו, לדברי אותו מקור במחלקת המדינה, צעד כברת דרך ארוכה כדי לפייס את מלך ירדן. בפגישה היה ברור שגורלו של הסכם השלום בין ישראל וירדן מונח על כף המאזניים. ראש הממשלה לא רק נתן ערובות להמשך השמירה על הסטטוס קוו בהר הבית, אלא ששני בני שיחו (קרי והמלך עבדאללה) הבינו גם שהבנייה הישראלית במזרח ירושלים תיבלם. נתניהו היה כנראה המום מהשדים שהוא עצמו עזר להעיר מרבצם. המלך עבדאללה קרא בפגישה לחידושן הבהול של שיחות השלום הישראליות-פלסטיניות, אבל נתניהו היה יכול לנחם את עצמו בעובדה שקרי לא נראה כאילו הוא שש לקפוץ לבריכה ריקה שכזו. ללא התחייבות ברורה לסימון גבולות על בסיס קווי 67', השיחות לא יתחדשו.

אהרן דוד מילר, סגן הנשיא של מרכז וודרו ווילסון ושחקן מפתח בצוות היועצים של הנשיא קלינטון לענייני המזרח התיכון, אמר לאל-מוניטור: "תהליך השלום הוא כמו רוקנרול – הוא לעולם לא ימות. אבל נראה שאין סיכוי להתניע עכשיו מחדש את המשא ומתן.  אנחנו מדברים על מנהיג ישראלי ומנהיג פלסטיני שלא מוכנים להנהיג, על פערי ענק בסוגיות ליבה, על חשדנות עמוקה השוררת בין הצדדים ועל אי יציבות בזירה האזורית המקשה על משא ומתן מוצלח ובר קיימא ואולי אף הופכת אותו לבלתי אפשרי".

נתניהו ממשיך לדבוק בשלושת הלאווים שלו – לא לגבול, לא להקפאת בנייה בהתנחלויות, לא למשא ומתן. הוא הבהיר זאת לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה החדשה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, בפגישתם האחרונה בירושלים ב-7 בנובמבר. מקורות דיפלומטיים בבריסל מספרים לאל-מוניטור כי משרדי החוץ של בריטניה וצרפת דנו לאחרונה עם מחלקת המדינה במבצע הצלה רציני לחילוץ המשא ומתן מהקיפאון העכשווי. באירופה שוררת דאגה מפני האפשרות של התפרצות איסלאמית אמוציונלית בעניין ירושלים, ולדעתם של המנהיגים האירופאים, רק חידוש תהליך השלום יוכל לעצור את סחרחרת האלימות הגוברת.

דיונים אלה בין לונדון, פאריס ווושינגטון התמקדו במספר אפשרויות לקיום מבצע הצלה של תהליך השלום במזרח התיכון:

*          חידושן של שיחות השלום תחת אותם התנאים שהועלו בעת סיום שליחותו של קרי באפריל 2014, כלומר שחרורם של 40 אסירים פלסטינים נוספים (כולל ערבים ישראלים), הקפאה חלקית בהתנחלויות (בעיקר מחוץ לגושי ההתנחלויות) ועצירת הצעדים החד צדדיים של הפלסטינים באו"ם.

*          כינוס ועידה בינלאומית המבוססת על יוזמת השלום הערבית לצד דרישות הביטחון הישראליות. במחשבה על חלופה זו, ארצות הברית צופה כי הנשיא המצרי עבד אל פתאח א-סיסי עתיד למלא בה תפקיד חשוב. מסיבה זו ביקש ג'ון קרי מא-סיסי להשתתף באמצעות הטלפון באותה פגישה עם נתניהו והמלך עבדאללה שנערכה בירדן.

*          חלופה שלישית הנבדקת במחלקת המדינה היא שמזכיר המדינה יודיע פומבית מהן העמדות האמריקאיות  בנוגע להסכם מסגרת ישראלי-פלסטיני. ההודעה תכלול את קווי 67' כבסיס להסכם (עם חילופי אדמות הדדיים), את הזיקה הפלסטינית למזרח ירושלים, אמצעי ביטחון מחמירים של הישראלים ושלילה של זכות השיבה הפלסטינית.

הסיכויים לשליחות שניה של קרי באזור הם קלושים מאוד. האוריינטציה של מדיניות החוץ שמקרין הבית הלבן בימים אלה מתמקדת בראש ובראשונה בעסקות כלכליות עם סין ועם אסיה ובמאבק נגד המדינה האיסלאמית (דאע"ש) בעיראק ובסוריה. דעתו של הנשיא ברק אובמה על נתניהו ידועה היטב, ואין זה סביר שיפתח ביוזמה מדינית שהצלחתה תלויה בראש הממשלה הישראלי.

נתניהו עצמו מתמקד בקולות הבוחרים הישראלים ובשריקות הכדורים הפלסטינים. לכן קווי המדיניות של נתניהו, כמו הרטוריקה שלו, ינועו ימינה, תוך שהוא עושה את המינימום ההכרחי כדי למנוע אינתיפאדה. מצד אחד הוא השיק מסע תעמולה ראוותני נגד עבאס, שבו הוא מאשים אותו במתן עידוד לטרור, ואילו מצד אחר (כך סיפרו לאל-מוניטור מקורות בטחוניים) הוא שולח שליחים אל עבאס ואל הנהגת המנגנון הביטחוני שלו בבקשה לחזק את התיאום לצורך המאבק בטרור. סתירות כאלה הן לחם חוקו של נתניהו.

גם מחמוד עבאס אינו מתלהב במיוחד מהגישושים האמריקאים בעניין חידוש תהליך השלום. יחד עם זאת, גם הוא מתנגד לאינתיפאדה. הוא נתון במאבק מר עם חמאס, הן בגדה המערבית והן בעזה. שני הארגונים מאשימים זה את זה בלקיחת כספים מקרנות הסיוע לעזה – את חמאס מאשימים בחידוש ייצור הטילים ואת עבאס בפיתוח הגדה על חשבונה של עזה. קרוב לוודאי ששני הצדדים צודקים. זהו מאבק על לבו ותודעתו של העם הפלסטיני, ולפי סקר שנערך ב-10 באוקטובר בקרב הפלסטינים, ידו של עבאס בינתיים על העליונה.

בשעה שהקהילה הבינלאומית בודקת, כמעט נגד כל הסיכויים, דרכים חדשות להציל את תהליך השלום, מנהיגי ישראל ופלסטין מחזרים אחר הסנטימנטים הלאומניים ביותר של דעת הקהל בשני הציבורים. הם מנבאים אלימות של הצד האחר, וזו עלולה להפוך לנבואה המגשימה את עצמה.

More from Uri Savir

Recommended Articles