דילוג לתוכן העיקרי

המבחן של כחלון: האם יצליח לשבור את יתרון גוש הימין?

ביכולתו של משה כחלון לשנות את המשחק הפוליטי ולהוות לשון מאזניים, אך בתנאי שיצליח לפגוע בליכוד ובש"ס. אם יהפוך מגנט מנדטים מימין, הוא יוכל בתרחיש מסוים למנוע מנתניהו קדנציה רביעית בראשות הממשלה.
Moshe Kahlon, Israel's Communications and Social Welfare Minister (L) speaks with Prime Minister Benjamin Netanyahu during a Likud party meeting at the Knesset, the Israeli parliament, in Jerusalem October 15, 2012. Netanyahu's Likud party suffered a setback to its popularity on Monday following the announcement by Kahlon, one of the party's best appreciated ministers, that he would step down after an upcoming general election. REUTERS/Baz Ratner (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTR3966V

לפני כשלושה שבועות [אוקטובר 2014] נפגש משה כחלון עם קבוצת אנשי עסקים בכירים, והציג בפניהם את השקפת עולמו הכלכלית-חברתית. החברים בקבוצה, מנכ"לים וראשי חברות גדולות, נמנים על הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל. הם נוהגים לקיים, מעת לעת, מפגש אינטימי ובלתי אמצעי עם אישיות מרכזית בציבוריות הישראלית. מטבע הדברים, כחלון, שחתום על רפורמת הסלולר ונחשב בעל סיכוי טוב להיות כוכב הבחירות הבאות, עורר בפורום הזה סקרנות רבה.

אולם הציפייה ששר התקשורת והרווחה לשעבר יציג בפניהם משנה כלכלית-חברתית סדורה ומהודקת, נתקלה באכזבה מסויימת. לאל-מוניטור נודע כי "ההרצאה" הכלכלית-חברתית שזכו לשמוע מפי כחלון הייתה שטחית ובסיסית למדי, וכך גם הרפורמות עליהן דיבר.

כלל לא בטוח שכחלון צריך להיות מודאג מהרושם החיוור שהשאיר בקרב הצמרת העסקית, שכן הקבוצה הזאת אינה נמנית עם האלקטורט אליו הוא מכוון – זה שמתקשה לגמור את החודש ועשוי לראות בו את המושיע התורן.

מי שכן עוקב בדאגה אחר ההתרחשויות בזירת כחלון הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו – האיש שבגללו עזב כחלון את מפלגת השלטון, מפלגה שעשויה בתרחיש מסוים להיות הנפגעת העיקרית ממנו. לכחלון הליכודניק (לשעבר) המזרחי-חברתי יש פוטנציאל אמיתי לנגוס בקולות הליכוד וש"ס. אלו הן שתי מפלגות ימין בעלות מאפיין עממי מזרחי, המצויות במשבר פנימי עמוק. חלק מתומכיהן עשוי למצוא בית חדש אצל כחלון הפופולרי.

כחלון ינסה לעשות את מה שניסתה לעשות בעבר וגם הצליחה שלי יחימוביץ' כיו"ר מפלגת העבודה: היא העבירה אל מפלגת העבודה מצביעי ימין שבחרו בה בגלל הטיקט החברתי. מצד שני, ביום שאחרי הבחירות התברר שיחימוביץ' הבריחה קולות עבודה מסורתיים, שכעסו עליה על שניסתה למצוא חן בעיני הימין והחביאה את הדגל המדיני.

לא בכדי כחלון אינו מתבטא כמעט בנושאים מדיניים. ידוע לכל שכחלון החל את דרכו בליכוד כחלק מקבוצת המורדים בתקופת ההתנתקות מעזה [2005] והיה מקורב מאוד לשר עוזי לנדאו. עמדות אלה עלולות להבריח ממנו את מצביעי המרכז, אבל אם ישבור שמאלה מדי לא יצליח להביא אליו את הליכודניקים והש"סניקים. גם האפשרות השלישית של שמירה על עמימות מדינית היא בעייתית. במוקדם או במאוחר כחלון יצטרך להציג השקפת עולם מדינית, וכלל לא ברור כיצד הוא מתכוון לדלג על המשוכה הזאת.

גם אם ישאב מנדטים מ"יש עתיד" של יאיר לפיד וממפלגות השמאל החברתיות, המערכת הפוליטית הרי לא תשנה את פניה והוא ימלא את המשבצת של מפלגת המרכז התורנית. לעומת זאת, אם יצליח להפוך למגנט מנדטים מימין, יוכל כחלון לעמוד בראש מפלגה חברתית שתהווה לשון מאזניים. בתרחיש מסוים שהוא עצמו מדבר עליו, אף יוכל למנוע מנתניהו את ראשות הממשלה בפעם הרביעית. מהסיבה הזאת כחלון הוא השחקן המעניין ביותר כרגע על המגרש הפוליטי.

בעוד "יש עתיד", "התנועה" ומפלגת העבודה מתכווצות בסקרים או לכל היותר אינן ממריאות; הליכוד מדמם בשל סכסוכים פנימיים; ו"ישראל ביתנו" של ליברמן ידעה ימים יפים יותר; לכחלון יש את האפיל של ההבטחה והתקווה. בניגוד ללפיד, כוכב הבחירות שהיו, לכחלון יש הצלחה מוכחת: הוא האיש שאחראי על התכווצות חשבון הסלולר של כולנו.

ביום שני השבוע [20 באוקטובר], כאשר כחלון הודיע רשמית כי יקים בקרוב מפלגה חדשה שתיאבק ביוקר המחייה, הוא בחר לעשות זאת ולא במקרה בפורום עסקי: בכנס לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל.

גם העיתוי שלו אינו מקרי: לאחר קיץ של מלחמה ושבועות ארוכים של סדר יום ביטחוני ומדיני, החזירה "מחאת המילקי" את נושאי הליבה של כחלון אל ראש סדר היום. בנוסף, תאריך התפוגה של הממשלה הנוכחית הולך ומתקרב, ונתניהו עצמו מאותת כי הוא נערך להקדמת הבחירות: הוא מהדק את הקשר עם החרדים (ומפיל את חוק הגיור), מקדים את הפריימריז על ראשות הליכוד ויוצר תזזית מכוונת במערכת הפוליטית.

הסיכוי של כחלון להביא לשינוי אמיתי במשחק הפוליטי תלוי באופן מוחלט ביכולת שלו לפגוע בליכוד ובש"ס, לגנוב מהן מנדטים ואולי לגנוב מנדטים גם ממצביעי בנט החברתיים, והיו כאלה לא מעט בבחירות האחרונות.

בחודשים האחרונים פעל כחלון באינטנסיביות בקרב אנשי ליכוד עמם שמר על קשר מאז יצא לפסק זמן מהחיים הפוליטיים [אוקטובר 2012], ובשיחות סגורות הביע ביטחון בכך שיצליח להביא למפלגתו החדשה פעילים מרכזיים וראשי סניפים מהליכוד שמאסו כמוהו בנתניהו. גם הוא מבין שבכך טמון ההבדל בין שינוי פוליטי משמעותי המתבטא בהחלפת השלטון לבין תפקיד של שר בממשלת נתניהו הרביעית.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles