דילוג לתוכן העיקרי

הפלסטינים מתלבטים: הסדר מעבר או פנייה לאו"ם

ברשות מוטרדים מאוד מהתחזקות חמאס בגדה בעקבות המלחמה בעזה, ומתכוונים לפעול ביתר שאת לכינונה של מדינה. אבו מאזן צריך להכריע בין המסלול החד צדדי באו"ם להסדר מעבר עם ישראל לקראת מדינה פלסטינית.
United Nations Secretary General Ban Ki-moon (R) looks on as Palestinian President Mahmoud Abbas signs a guest book during the UN General Assembly at UN Headquarters in New York September 24, 2013. REUTERS/Eric Thayer (UNITED STATES - Tags: POLITICS) - RTX13XTE

בשיחות שקיימתי ב-8 באוגוסט עם עמיתיי הפלסטינים מימי תהליך אוסלו, הם הביעו חשש עמוק מהשלכותיה של המלחמה בעזה. הם צופים את התגברות ההקצנה בדעת הקהל הפלסטינית, עד שלא יישאר בסיס תמיכה בפתרון באמצעות משא ומתן. לדעתם, חמאס יתחזק פוליטית, במיוחד בגדה המערבית. ההתנגדות הופכת להיות פופולרית יותר ממשא ומתן. המנהיגים הפלסטיניים האלה, שעדיין שותפים לתהליך קבלת ההחלטות, חוששים מאוד מהתפרצותה של אלימות בהשראת חמאס בגדה.לדעתם, זה עלול לסכן כל הזדמנות צפויה להסדר באמצעות משא ומתן, ולהחזיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לעידן האלימות הבלתי פוסקת.

הדאגה חסרת התקדים הזאת נושאת גם פן חיובי. הנושא הבוער ביותר בעיניהם של החוגים הפרגמטיים האלה ברמאללה הוא כיצד להפוך את ההסדרים על עתידה של עזה לחלק אינטגרלי מהסכם ישראלי-פלסטיני רחב יותר. המונח "הסדר ביניים" שנוא על כל הנהגת הפתח, ועם זאת, הם מודים שהסדר קבע מקיף לא בא בחשבון, לפחות בעת הזאת. הנתיב שיוביל אותם לכינונה של מדינה, נמצא כעת בדחיפות עליונה.

האנשים הללו, האסטרטגים של תהליך אוסלו, מחפשים תצורה חדשה שתחזק את הפתח בגדה המערבית ובעזה, בדמותו של הסדר מעבר (ולו כדי להימנע מהמילה ההיא: ביניים). הסדר שכזה חייב להתבסס על ערבויות אמריקאיות בנושא הגבול העתידי – על פי קווי 1967, עם תיקונים קלים שיכללו חילופי שטחים הדדיים ומקבילים, עם מזרח ירושלים כבירת פלסטין ובהתאם לקווי יוזמת השלום הערבית.

עם ערבויות כאלה, ובכתב, יוביל הסדר המעבר לכינונה של מדינה פלסטינית (בגבולות זמניים ועל שטח של 80% מהגדה המערבית). ההתנחלויות יישארו במקומן, אך לא יורחבו; הקפאתן היא תנאי הכרחי. הסדרי הביטחון בבקעת הירדן יכולים עדיין להתבסס על התוכניות הישראליות. סוגיית הגבולות הסופיים, ירושלים והפליטים יידחו למועד מאוחר ומוסכם מראש.

הסדר המעבר החדש יהיה רלוונטי גם לגבי רצועת עזה. כיוון שהבסיס לכל הסדר שכזה הוא הסכמי אוסלו (בעיקר הנספח המוקדש לסידורי הביטחון, ושעדיין תקף במידה רבה בגדה המערבית), עליו לכלול ארבעה עקרונות: התקדמות הדרגתית לכינונה של מדינה; התייחסות לגדה המערבית ולרצועת עזה כאל יישות טריטוריאלית אחת; הסדרי ביטחון; ופיתוח כלכלי. באשר לסוגיית עזה, ההסדר יכלול הקמת ממשלה אחת שתמשול בשתי הטריטוריות, תפקיד פעיל למשמר הנשיאותי בכל מעברי הגבול, פירוז (דרישה שמופיעה גם היא בהסכמי אוסלו) ופיתוח כלכלי, גם הוא בניהולה של רמאללה.

פקידים בכירים אחרים ברשות הפלסטינית מעדיפים להניח שוב את פתרון הסכסוך לפתחו של האו"ם. בכירים אלה, המקורבים לנשיא אבו מאזן, רואים גם הם את התהליך כהדרגתי. הם יודעים שארצות הברית לא תסכים להכרה במדינה פלסטינית כחברה מלאה באו''ם עוד השנה; אך בעקבות המלחמה בעזה, הם צופים תמיכה בינלאומית גוברת בהכרה רשמית שכזאת, גם מצד האיחוד האירופי. הם מתכננים קמפיין דיפלומטי אגרסיבי של שנה אחת, שמטרתו לבודד את ארצות הברית וישראל. הקמפיין יכלול גם הצטרפות לכל הסוכנויות של האו"ם, וכן לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

בשני התרחישים ששורטטו כאן, בכירי ההנהגה ברמאללה מתכוונים לערב את הציר פרגמטי ואנטי-חמאסי שיכלול את מצרים, את ירדן ואת סעודיה. עדיין לא ידוע אם אבו מאזן תומך בקידום תהליך שלום או בקידום התהליך באו"ם, אבל גם לו ברור כי בעקבות המלחמה בעזה, לא ניתן יותר לשמר את הסטאטוס קוו.

ישראל שלאחר המלחמה בעזה ניצבת בצומת דרכים, וצריכה לשקול אם היא רוצה לפעול ביחד עם אבו מאזן ושותפיו הערביים - גם בגדה וגם בעזה - או לפעול נגדו. גורמים רשמיים בירושלים טוענים שאין חדש תחת השמש במסדרונות השלטון. אחרי המלחמה בעזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ייצא בקמפיין תעמולה יעיל שיציג את הצלחותיו כמנהיג שקול אבל נחרץ גם בעתות מלחמה, ושיבטיח לאזרחי ישראל את המשך האחיזה בגדה המערבית, כולל הסדרי ביטחון קפדניים והמשך בנייה בהתנחלויות. פתרון הביניים שלו הוא להיבחר שוב לראש ממשלה בבחירות מוקדמות שייערכו ב-2015.

ההבנה בוושינגטון למצבו הקשה של אבו מאזן הולכת וגדלה. דיפלומטים מהאזור ששוחחו עמו דיווחו שהוא במצב רוח עגמומי. יו"ר הרשות נתון בכף הקלע: מצד אחד הוא מתנגד להתקוממות אלימה, ומצד שני תהליך השלום נכשל. לנשיא הפלסטיני נותרה תקווה מועטה בלבד. עבור הממשל האמריקאי, הנושא הדחוף ביותר הוא הסדרי הביטחון בעזה, שכן אלו יעניקו לאבו מאזן דריסת רגל חדשה ברצועת עזה. חיילי המשמר הנשיאותי שלו יתפרשו בכל מעברי הגבול, במיוחד ברפיח. ביחד עם גרמניה, בריטניה וצרפת, ארצות הברית מתכננת גם לקיים כינוס תורמים בינלאומי בספטמבר, כנראה באוסלו, וממשלת הטכנוקרטים של אבו מאזן היא שתקבל את הסיוע לבנייתה מחדש של עזה.

לעומת זאת, בכל הנוגע לתוכניות לחידוש תהליך השלום, וושינגטון נשמעת פושרת יותר. תהליך שכזה נתפס אמנם כחיוני למען יציבות האזור, אבל הסיכוי להצלחתו נחשב נמוך ביותר - וכפי שאמרו אנשי ממשל אמריקאים, הסיבה לכך נעוצה בהרכב הממשלה הישראלית יותר מאשר הפלסטינית.

בוושינגטון מכירים ומוקירים את הרעיון של הסדרי מעבר בגדה המערבית וברצועת עזה, רעיון שהעלו קברניטי תהליך השלום בצד הפלסטיני, אבל נראה שהם ייאלצו לחכות לפחות עד לבחירות אמצע הכהונה [בארה''ב], אם לא עד לבחירות בישראל.

Start your PRO membership today.

Join the middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial