דילוג לתוכן העיקרי

שתי כלכלות לשתי מדינות

בעוד המלונות, מפעלי התעשייה ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל סופגים נזקים כואבים בסבב הלחימה הנוכחי, ב"סטראט אפ ניישן" ממשיכים לפרוח ולשגשג.
Tourists sit at a lookout point on the Mount of Olives, overlooking Jerusalem's Old City May 25, 2011. The Dome of the Rock in Jerusalem's Old City is seen in the background. Palestinians and Israelis alike saw little prospect of a fresh start to Middle East peace talks on Wednesday after Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu's keynote speech to Congress. REUTERS/Ronen Zvulun (JERUSALEM - Tags: RELIGION TRAVEL) - RTR2MVI2

בפתח יומו העשירי של סבב האש הנוכחי בין ישראל לרצועת עזה [17 ביולי], מאות רקטות כבר שוגרו ומשוגרות לשטח ישראל, ומאות טונות של חומר נפץ הוטלו על עזה. פתרון עדיין אין, ועל רקע המגעים להפסקת אש שני הצדדים מחפשים את "תמונת הניצחון" שלהם. במציאות העגומה שבין אזעקות בלתי פוסקות לדאגה לשלום הילדים בעיצומו של החופש הגדול, הכלכלה הישראלית מנסה להמשיך לתפקד ולשדר עסקים כרגיל. 

ואומנם, בתעשיית ההיי-טק המקומית, ב"סטארט-אפ ניישן", עסקים אכן כרגיל. מי שפותח את מדורי ההיי-טק בעיתונות הכלכלית המקומית, עשוי לחשוב שמדובר בדיווחים על המתרחש במדינה אחרת, מדינה שלווה ושקטה שכל מעייניה מופנים לחדשנות ופיתוח, וההישגים בהתאם. כדי להמחיש את הדברים הנה מגוון קטן מכותרות הימים האחרונים, ימי העימות הקשים: חברת הענן ניבולה סיסטמס מהוד השרון נמכרת בכ-100 מיליון דולר ל-ServiceNow האמריקאית; מיקרוסופט במו"מ לרכישת חברת הסייבר הישראלית אאוראטו;JFrog  הישראלית גייסה 7 מיליון דולר מהקרנותVMware  ומג'מיני; וחברת התשלומים Zooz גייסה 12 מיליון דולר.

ולכל אלה מצטרף הנתון המדהים של שיא בגיוסים לחברות סטארט-אפ בישראל: 175 חברות גייסו במחצית הראשונה של 2014 לא פחות מ-1.6 מיליארד דולר. אלא שכלכלת ישראל - עדיין ובוודאי לצערם של רבים - לא מתחילה ונגמרת באזורי תעשיית ההיי-טק במרכז הארץ. מחוץ לחממה המשגשגת המשדרת עסקים כרגיל גם בימים אלה, המשק הישראלי משלם מחירים הולכים וגדלים ככל שנמשך העימות. כאן, איש אינו מחפש את תמונת הניצחון שלו, אלא את הדרך להמשיך ולשרוד ולהעביר עוד יום עד שיסתיים העימות וישוב השקט, וגם אז יעברו בחלק מהמקרים חודשים ארוכים עד לתיקון הנזקים.

בכיר בתעשיית התיירות המקומית, למשל, מספר כי שנת 2014 נחשבה עד לפני כמה ימים לאחת המוצלחות שהיו כאן מבחינת מספרי התיירים. "אבל", הוא מוסיף בצער, "מבחינתנו השנה הזו למעשה כבר נגמרה בשבוע שעבר ביחד עם הטיל הראשון. מחצית שנה אבודה קוראים לזה אצלנו". בענף יודעים לספר על גל ביטולים של קבוצות ותיירים בודדים לחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר, בהם רושם הענף 40% מההכנסות השנתיות שלו. בסך הכל, ההערכות בשלב זה מדברות על נזק ישיר לתעשיית המלונאות של כ-60 מיליון דולר, וכשמדובר בתעשיית התיירות כולה כבר מדובר על נזק גדול בהרבה של למעלה מ-300 מיליון דולר.

גם בתעשייה הישראלית המסורתית לסוגיה חוששים מההשלכות ארוכות הטווח של העימות. בכמה מהמפעלים, בעיקר אלה הנמצאים בדרומה של מדינת ישראל ובאזורים הסמוכים לרצועת עזה, העבודה מתבצעת רק בחלקה. בארגוני התעשיינים יודעים לדווח על היעדרות של כ-30% מהעובדים, על השבתת חלק מקווי הייצור בשל האזעקות הרבות, ובעיקר על הזמנות שלא יוצאות במועדן ועל לקוחות המעדיפים להפנות הזמנות חדשות למפעלים הממוקמים בארצות שלוות קצת יותר.

ממשלת ישראל, למודת ניסיון בעימותים צבאיים מסוג זה, הקימה מנגנוני פיצוי יעילים ומהירים למפעלים שנפגעו, אולם אלה יודעים לטפל בעיקר בנזקים המידיים הנגרמים מפגיעת רקטות וטילים, ופחות בנזקים ארוכי טווח הנגרמים מאובדן לקוחות ואי ביצוע הזמנות. בעלי מפעלים שנפגעו בעימותים קודמים התמודדו עם ביורוקרטיה מסובכת ונאלצו להמתין זמן רב עד קבלת פיצוי כלשהו בגין נזקי מוניטין ואובדן לקוחות, אם בכלל.

לכל אלה מצטרפת פגיעה קשה במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, בעיקר אלה העוסקים בתחומי הקמעונות. בערים רבות בישראל הרחובות ריקים במשך שעות ארוכות, ומצבן של החנויות והעסקים הפועלים באזורים אלה אינו מהמשופרים. גם כאן הממשלה מנסה לעזור באמצעות דחיית תשלומי מסים, בנק ישראל מנסה לסייע באמצעות הנחיה לבנקים שלא להגביל חשבונות החורגים ממסגרת האשראי, אך כל אלה אינם יכולים לפצות עסק שאף לקוח לא ביקר בו כבר למעלה משבוע.

בעלי העסקים הקטנים והגדולים יותר, אנשי תעשיית התיירות ובעלי מפעלי התעשייה, אלה העומדים חסרי אונים נוכח המציאות ואינם יודעים מתי יחזרו לשגרת יומם, יכולים רק להביט בקנאה אל חבריהם מתעשיית ההיי-טק. אלה סובלים, נאנקים ונאבקים כדי לשרוד עוד יום ומקווים שלא יוכרעו, ואלה ממשיכים במרוץ אל האקזיט ואל גיוס ההון כאילו כלום לא קרה. אם בימי שגרה נראה כי אומת הסטארט-אפ הישראלית הולכת ומתנתקת מהעולם שסביבה ברמות השכר שהיא משלמת, בצמיחה שהיא מפגינה ובשלל פרמטרים נוספים, נראה כי לאחר אירועי הימים האחרונים אפשר להכריז באופן רשמי על היותה מדינה עצמאית ומנותקת ממדינת ישראל והמצב השורר בה.