דילוג לתוכן העיקרי

האם השמאל יכתיר נשיא מהימין הקיצוני?

אם ייבחר לנשיא, רובי ריבלין יהיה האיש הנכון בזמן הנכון. ריבלין, אידאולוג ימני חסר פשרות, הוא הפנים האמיתיות של ישראל 2014, ותומכיו ממרצ ומהעבודה הם הפנים האמיתיות, החיוורות, של השמאל
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu (L) stands with President Shimon Peres and Speaker of the parliament Reuven Rivlin (R) during a memorial ceremony on Mount Herzl military cemetery in Jerusalem marking the anniversary of the assassination of Prime Minister Yitzhak Rabin October 20, 2010. Israel marks on Wednesday the 15th anniversary of Rabin's assassination by an ultra-nationalist Jew.  REUTERS/Alex Kolomoisky/Pool (JERUSALEM - Tags: POLITICS ANNIVERSARY) - RTXTN9O

אם הכנסת תבחר בו היום [10 ביוני] לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין יהיה האיש הנכון בזמן הנכון. אין מתאים ממנו לייצג את ארץ ישראל השלמה, המתנחלת והמסתגרת. אין זמן מתאים יותר מימים של בצורת מדינית ושיטפון התנחלותי להכתיר לתפקיד הממלכתי הרם את מי שאמר במעמד ממלכתי רם: "גם בשנת עצמאותנו השישים וארבע זוכרים אנו כי דור התנחלות היינו, כי דור התנחלות עודנו".

ריבלין הוא הפנים האמיתיות של ישראל 2014. הוא חף מהעמדת הפנים בנוסח "נאום בר אילן" של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמדבר על פתרון שתי מדינות ואינו חוסך מכשול בדרך להשגתו. ריבלין מדבר בגנות פתרון שתי המדינות וגם מצביע נגד כל מהלך שיש בו רמז אליו. שר האוצר נתניהו היה חבר בממשלת שרון, שהחליטה לסגת מרצועת עזה, ומאז נתניהו לא מחמיץ הזדמנות להציג את ההתנתקות כטעות. יו"ר הכנסת ה-16 ריבלין הדליק באותם ימים משואה, "לכבוד החלוצים ההולכים לפני המחנה, מיישבי ארץ אבות וגואלי אדמתה מחניתה ועד כפר דרום, מנגבה ועד קריית ארבע, חברון ולתפארת מדינת ישראל". כפר דרום היה יישוב יהודי שנכבש ב-1948 בידי הצבא המצרי, הוקם מחדש ב-1988 בלבה של אוכלוסייה פלסטינית, ופונה בהתנתקות.

אין פלא שנתניהו ניסה להאריך את כהונתו של הנשיא שמעון פרס, כדי למנוע את בחירתו של ריבלין. ריבלין לא ייסע בשליחותו לבית הלבן כדי לשכנע את הנשיא האמריקאי שהוא באמת מוכן לסגת מרוב השטחים הכבושים. ריבלין לא היה מוזמן לוותיקן כדי להתחבק עם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן במחיצת האפיפיור. שועי עולם לא יבואו לירושלים כדי לחגוג את יום הולדתו של ריבלין, כפי שעשו לפרס, שאגב כך יחייך אל הצלמים לצדו של ראש הממשלה בבחינת עסקים כרגיל עם העולם. מה שהעולם יראה באתרי הבנייה בהתנחלויות ובכרמי הזיתים השרופים, ומה שהעולם ישמע בנאומי הסיפוח של נפתלי בנט - זה מה שהעולם יקבל. משכן הנשיא יחדל לשמש מכון הקוסמטיקה המרכזי של ממשלות הימין. 

חסידיו של ריבלין במרצ ובעבודה, בהם יו"ר העבודה לשעבר שלי יחימוביץ', מדברים בשבח "ממלכתיותו" של ריבלין. הם מסתמכים על הכלל שלפיו "מה שרואים משם לא רואים מכאן". ואולם, ביושבו על כס יו"ר הכנסת - המקום הקרוב ביותר לעמדת הנשיא (על פי חוק - יו"ר הכנסת הוא גם ממלא מקום הנשיא) - ריבלין עמד בדיוק באותו מקום שבו הוא עומד במשך כל הקריירה הפוליטית: הפינה הקיצונית של הימין האידאולוגי. אמנם, בניגוד לחברים רבים במחנה ארץ ישראל השלמה, ריבלין נאבק למען שוויון זכויות לבני מיעוטים. אולם הוא עשה זאת כי הוא מוכן להסתכן באובדן הדומיננטיות היהודית בישראל כדי לשמור על שלמות הארץ. בהכירי מקרוב את ריבלין (גילוי נאות: שררו בינינו יחסים מצוינים, עד אשר כתבתי עליו ב"הארץ" הערה ביקורתית ואף ספגתי על כך נזיפה מפי רעייתו), אני מעריך כי מעבר למשכן הנשיא לא יגרום לו לשנות את דעתו שלפיה "עלינו להיאחז באמונתנו שארץ ישראל כולה שלנו".  

בחירתו של נשיא המדינה אינה בגדר בחירת בובה בחנות צעצועים. ההיסטוריה של מוסד הנשיאות מלמדת שלא כל שוכני בית הנשיא הסתפקו בתחיבת חוטמם לממחטה, כפי שתיאר את התפקיד הנשיא הראשון, חיים ויצמן. הנשיא יצחק נבון איים בהתפטרות אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הטבח בסברה ושתילה. עזר ויצמן התבטא בעד ונגד הסכם אוסלו. משה קצב ניסה לקדם יוזמת הודנה בין ישראל לפלסטינים. פרס ניהל משא ומתן חשאי עם אבו מאזן. כולם דחו את הטענות בדבר חריגה מסמכותם והתערבות בנושאים שנויים במחלוקת הציבוריות הישראלית. כולם הסבירו כי הם אינם מנהלים מאבק פוליטי נגד הממשלה, אלא פועלים על פי צו מצפונם והאינטרס הישראלי.

זו הייתה גם תשובתו של יו"ר הכנסת ריבלין למבקרי הקמפיין שניהל נגד תוכנית ההתנתקות מעזה והתנגדותו של ראש הממשלה אריאל שרון לבנייה בשטח אי-1, המחבר בין ירושלים למעלה אדומים. במענה לטענתם של מקורבי שרון כי מעולם לא עשה יו"ר כנסת כלשהו שימוש כה בוטה בתפקידו הממלכתי, כדי לפעול נגד ראש ממשלה מכהן, ריבלין אמר כי הוא אינו מנהל מאבק נגד ראש הממשלה "אלא נגד ההתנתקות ובעד ירושלים".

כפי שצוין למעלה, אפשר להבין את התנגדותו של נתניהו להחלפתו של נשיא עלה תאנה בנשיא שיציג את ערוות ממשלת המתנחלים (כמובן שיש להתנגדותו לריבלין גם סיבות אישיות). לנתניהו היה עדיף לבטל כליל את מוסד הנשיאות מאשר להראות לעולם שבפרלמנט הישראלי יש רוב לאידאולוג ימני חסר פשרות. אפשר כמובן להבין את תמיכתם של חברי הכנסת מהליכוד ומהבית היהודי, שריבלין מבטא את השקפת עולמם בלי כחל ושרק. קשה להבין את בחירתה של חברת כנסת שעמדה בראש מפלגה שדוגלת בחלוקת הארץ למען שלמות עם ישראל בפוליטיקאי שבעיניו שלמותה של ארץ ישראל קודמת לכל.  ואולי כפי שריבלין מציג את הפנים האמיתיות של הממשלה, יחימוביץ' וחבריה במרצ ובעבודה שיצביעו בעד ריבלין משקפים את הפנים האמיתיות, החיוורות, של השמאל הישראלי - מחנה שאינו מצליח להציג מועמד שירים את דגל השלום, דגל שהיה פעם אחד מדגליה של המדינה.

 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles