דילוג לתוכן העיקרי

הקאמבק של כחלון והפחדים של נתניהו

האהדה הציבורית הרבה שמשה כחלון קיבל לאחר רפורמת הסלולר תספיק לו כדי להקים מפלגה בגודל בינוני, אבל ללא ניסיון מדיני וביטחוני הוא לא יוכל להגיע עד לראשות הממשלה.
Moshe Kahlon, Israel's Communications and Social Welfare Minister (L) speaks with Prime Minister Benjamin Netanyahu during a Likud party meeting at the Knesset, the Israeli parliament, in Jerusalem October 15, 2012. Netanyahu's Likud party suffered a setback to its popularity on Monday following the announcement by Kahlon, one of the party's best appreciated ministers, that he would step down after an upcoming general election. REUTERS/Baz Ratner (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTR3966V

הסקרים שפורסמו יממה לאחר הצהרתו של משה כחלון [8 באפריל] בידיעות אחרונות על חזרתו לפוליטיקה, הסבו לראש הממשלה בנימין נתניהו רגע מתוק של נחת בתקופה של משברים: פיצוץ המו"מ עם הפלסטינים, עובד נוסף שהתלונן נגד רעייתו, ודיבורים על בחירות בקואליציה ובאופוזיציה, שאמנם לא עשו נזק ממשי אבל כן הטרידו אותו.

על פי הסקרים שהתפרסמו בערוץ 10 ובגלובס, מפלגה בראשות השר לשעבר מהליכוד תגרוף בין עשרה ל-13 מנדטים, שרובם יגיעו אליה ממפלגות המרכז-שמאל הקיימות, ובעיקר ממפלגת יש עתיד של יאיר לפיד. מצד אחד זהו הישג לא רע עבור מי שעדיין לא הקים אפילו מפלגה, אבל מצד שני זו תוצאה מאכזבת עבור הפוליטיקאי האהוד מהליכוד, שמתוצאות הסקר נראה כי אינו מצליח להעביר אליו מנדטים מהמפלגה שעזב. בסקר של ערוץ 10 הליכוד-ביתנו מתחזק בשני מנדטים.

הראיון שהעניק לידיעות אחרונות קיבל כותרות ענק, שבהן האשים כחלון את הליכוד ב"קיפול הדגל החברתי". נתניהו קרא את הדברים ונדרך. הסמיכות בין כתב האישום של כחלון נגד מפלגת השלטון לבין פרסום הדו"ח הקשה של מבקר המדינה, שלפיו המדינה הפקירה את מאות אלפי אזרחיה העניים, השתלבו זה בזה והעניקו רוח גבית לקאמבק של שר התקשורת לשעבר.

הסקרים אמנם היטיבו עם הליכוד, אולם תחושת ההקלה של נתניהו היא זמנית. לאחר שהאלטרנטיבות המנהיגותיות היחידות שהיו בסביבה הפוליטית, אהוד אולמרט וגבי אשכנזי, נאלצו לצאת מהמרוץ בגלל פרשות פליליות, כחלון הוא האיום הבא. ככל שיתקרבו הבחירות הבאות, השאלה על מי הוא ימליץ לנשיא להרכבת הממשלה תטריד את נתניהו יותר ויותר. כמו גם תרחיש הבלהות מבחינתו, שכחלון יחבור לליברמן ויחד הם יביאו להפלתו מראשות הממשלה.

בחודשים האחרונים כחלון מכהן כראש המכון לרפורמות ומנהיגות במכללת נתניה. הוא חולש על צוותי עבודה שמכינים ניירות עמדה ותוכניות פעולה לפתרון חוליים חברתיים וכלכליים, כשגולת הכותרת היא תוכנית לפתרון משבר הדיור. הוא מרצה מבוקש לרפורמות כלכליות וחברתיות ולמנהיגות, וכל התייחסות שלו לנושאים הללו זוכה לכותרות גדולות בעיתונות הכלכלית. ביום רביעי בערב הוא הרצה בבר בראשון לציון. הוא הציג את פתרונו לבועת הנדל"ן, ודיבר על אומץ מנהיגותי. דבריו הותירו רושם כי בכוונתו לא רק להקים מפלגה - אלא לנסות ולהתמודד גם על ראשות הממשלה.

כחלון הוא פוליטיקאי מתוחכם מספיק כדי לא להציב את עצמו בשלב הזה ישירות מול נתניהו בהתמודדות עתידית על ראשות הממשלה. אולם לא מעט אנשים ששוחחו עמו בחודשים האחרונים התרשמו שהוא מכוון לשם. בשיחות ארוכות ורבות שקיים עם עיתונאים וגורמים פוליטיים, הוא דיבר בחופשיות על כוונתו להקים מפלגה חדשה, על אכזבתו וסלידתו מנתניהו ועל כך שהוא מחפש לגייס לצדו דמויות ביטחוניות בכירות ושהוא גישש כבר אצל האלוף (במיל') טל רוסו.

כחלון מודע לכך שללא אישיות ביטחונית ידועה ומוערכת לצדו, הוא לא יצליח לפרוץ את מחסום המפלגה הבינונית בגודלה, והוא כאמור מכוון גבוה. במקביל הוא שומר על קשר עם פעילים מרכזיים בליכוד, ועם ראשי סניפים שהיו מקורבים אליו, כמו שמעון סוסן, ראש המועצה האזורית חבל מודיעין, במטרה לגייסם למפלגתו החדשה.

בניגוד לתדמיתו כפוליטיקאי נטול מניירות ויצרים, כחלון הוא אמביציוזי, תחרותי מאוד ואינו נטול אגו כפי שהוא היה רוצה שנחשוב. לכן, סביר להניח שהוא אינו חוזר לפוליטיקה כדי לשחק תפקיד משני.

למרות הצלחתה של מהפכת הסלולר שהוביל במשרד התקשורת והביאה לירידה משמעותית במחירים, הרפורמה הזאת לבדה לא תספיק לכחלון כדי להיתפס בעיני הציבור כמועמד לראשות הממשלה. העדר הניסיון המדיני-ביטחוני שלו יהיה בעוכריו. הציבור בישראל כבר הוכיח בבחירות האחרונות שלמרות המחאה החברתית והעלאת הנושאים הכלכליים לראש סדר היום, הוא עדיין רוצה שראש הממשלה שלו יהיה בעל ניסיון מדיני וביטחוני.

יתרה מזאת, בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע מה יהיה סדר היום של הבחירות הבאות. כחלון, שבונה כעת על קמפיין המבוסס על פתרון למחירי הדיור הגבוהים, עשוי למצוא את עצמו בלי אג'נדה אם יתברר שהצעדים של שר האוצר יאיר לפיד לפיצוץ בועת הנדל"ן צלחו. עניין נוסף שטעון עדיין בירור במקרה של כחלון הוא השקפת עולמו המדינית, שכרגע – ולא במקרה – עדיין מעורפלת. כמי שנמנה בעבר על מתנגדי תוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, והיה מקורבו של מנהיג המורדים עוזי לנדאו, כחלון מבין היטב שעמדות בסגנון הזה יבריחו ממנו את תומכיו בגוש השמאל-מרכז, שממנו הוא שואב את עיקר כוחו.

לא יהיה זה הימור פרוע לטעון שבקרוב מאוד כחלון יתמתן ויתמרכז. בראיון לידיעות אחרונות הוא כבר שלח רמז בכיוון, כשהתלונן על כך שהימין הקיצוני השתלט על הליכוד, ורמז כי זו אחת הסיבות לפרישתו מהמפלגה.

כחלון שכח לציין כי במשך שנים הוא נהנה מקולות הימין הקיצוני בבחירות הפנימיות של הליכוד לקביעת הרשימה לכנסת, ואת זה ודאי יהיה מי שיזכיר לו מתוך הליכוד. לאורך השנים, הקשר שלו עם הימין הקיצוני היה דווקא חשוב לו מאוד, עד כדי כך שכדי להעמיק את השפעתו בקבוצה הזאת, הוא מינה ליועצו במשרד הרווחה את מנכ"ל הקבוצה הפוליטית "מנהיגות יהודית", מיכאל פואה. פואה הוא גם יד ימינו של משה פייגלין - האיש שחולש על אלפי מתפקדים מהימין הקיצוני בליכוד.

ערב הבחירות, כשכחלון הודיע במפתיע על פסק זמן מפעילות פוליטית, הוא היה בשיאו. הציבור התפעל מהשר החדש והאמיץ שהצליח לבצע את רפורמת הטלפונים הניידים, שחסכה לכל אחד ממשקי הבית בישראל מאות שקלים בחודש והנחיתה מכה על טייקוני הסלולר. הוא הפך בן לילה לגיבור תקשורת, למגינת לבו של נתניהו שראה איך כחלון גוזר את כל הקופון למהלך שהוא גיבה.

מכאן ואילך הפופולריות של כחלון רק נסקה בסקרים, וגם שרי הליכוד הביטו בעיניים כלות איך הילד מגבעת אולגה, כפי שהוא מכונה במערכת הפוליטית, גונב להם את ההצגה. המחאה החברתית שבאה אחר כך רק העניקה לו כוח נוסף. אבל אז פרץ הסכסוך האישי שלו עם נתניהו, ששיאו בסירובו של ראש הממשלה להבטיח לו את תפקיד שר האוצר אחרי הבחירות. כחלון טען בשיחות סגורות שנתניהו החל לחשוש מהפופולריות שלו, ניסה לפגוע במעמדו והצר את צעדיו.

הוא פרש ברעש גדול, ובמשך זמן מה הסתובב כשבכיס חליפתו סקרים המראים כי אם יקים מפלגה יזכה ל-20 מנדטים ויפגע בליכוד. בסופו של דבר כחלון לא התמודד בבחירות, ואפילו הופיע בתשדירי הבחירות של הליכוד כתומך בנתניהו. אחר כך נסע ללמוד קורס כלכלי בהרווארד, וחזר נחוש לשוב לפוליטיקה. אף שמהלכיו הפוליטיים עמדו השבוע במוקד החדשות, מפלגתו של כחלון היא לפי שעה עדיין בגדר מפלגת אופנה וירטואלית, עם פוטנציאל גדול אך גם עם הרבה סימני שאלה.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles