דילוג לתוכן העיקרי

פריחת הקואופרטיבים

המחאה החברתית של קיץ 2011 הולידה פרויקטים קהילתיים מסוג אחר, למשל סופרמרקט צרכני-חברתי ובנק קואופרטיבי. הישראלים בינתיים חשדניים ולא ממהרים להסתער על המיזמים האלטרנטיביים, אך המייסדים משוכנעים שהמהפכה בוא תבוא.
TEL AVIV,ISRAEL - JULY 07: (ISRAEL OUT) Israelis buy organic tomatoes during the Live Earth concert in Tel Aviv, Israel, July 7, 2007 as part of the 24-hour global concert series to raise awareness about climate change.(Photo by Uriel Sinai/Getty Images)

בבוקר יום שני [14 באפריל], פחות מ-12 שעות לפני ארוחת הסדר, ביקור חטוף בסופרמרקט בשם "שלנו" בשכונת ביצרון במזרח תל אביב מגלה שהוא די שומם. קונים מעטים מתנהלים באדישות מנומנמת מול המדפים. אף אחד מהם, אגב, אינו אחד מכ-500 החברים ששילמו אלף שקל כל אחד כדי להצטרף לקואופרטיב הכלכלי-חברתי בעל אותו השם, "שלנו", שהוקם בסוף 2011 וטרם החל במסע גיוס חברים אינטנסיבי.

לא רחוק משם, בסופר ענק של אחת מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בישראל, מתחולל סוג של טירוף: עגלות עמוסות מוצרים מתגלגלות במגרש החנייה העצום, לעתים יותר מעגלה אחת לקונה. הישראלים טרם שינו את הרגלי הצריכה שלהם, למרות הכעס על רשתות השיווק הגדולות, ומסרבים להפסיק לקנות בהן. אפילו לא ב"יום ללא סופרמרקטים", שהוכרז ב-1 באפריל השנה.

השוואה בין הסופרים הגדולים לבין הסופרמרקט הקואופרטיבי "שלנו" היא כמו להשוות צ'יוואווה לדני ענק. גודלו של הסופר "שלנו" הוא כ-160 מ"ר, בעוד שהסופרמרקטים הגדולים מגיעים גם ל-5,000 מ"ר. חלקם מציעים 20 אלף מוצרים שונים, פי עשרות מהמוצע ב"שלנו".

בקואופרטיב לא מתרגשים מיום שני השקט, ואומרים כי "דווקא יום ראשון היה היום הכי טוב של הסופר מאז פתיחתו בינואר האחרון. פי ארבע וחצי מיום ממוצע, ופי שלוש מיום שישי ממוצע. אבל המטרה שלנו היא לא להגיע למכירות ענק. אצלנו אופי הקנייה שונה והקהל שונה. מיעוט המוצרים והכללת יצרנים קטנים הם יתרון, לא חיסרון. המטרה היא להביא לתודעה את עולם הערכים שלנו".

עולם הערכים הזה שונה ממה שצפוי היה לחשוב. המחאה החברתית ב-2011 היא שהתניעה את הקמת הקואופרטיב, אבל אם המחאה ההיא עמדה בסימן יוקר המחיה ומחירי הקוטג' והגבינה הישראלית שהרקיעו שחקים, בסופר "שלנו" המחירים אינם נמוכים משמעותית, ברוב המקרים, ממחירי הרשתות האחרות.

"הקואופרטיב לא נועד להוריד מחירים, אלא ללמד צרכנות נבונה ולהוות אלטרנטיבה", מסבירים מייסדיו, אשר ביקשו להישאר בעילום שם. "אם הלקוחות שלנו הם לא חברי קואופרטיב זה רק מעודד אותנו, זה מוכיח שאנשים באים לקנות כי הם מתחברים לחזון. לקוחות קבועים מדווחים שההוצאה שלהם על קניות ירדה למרות שהמחירים דומים, כי עכשיו הם קונים רק מה שצריך. בישראל שוק הקמעונאות מגלגל 33 מיליארד שקל בשנה, ואנשים זורקים 30%-40% ממה שהם קונים. זה עשרה מיליארד שקלים בשנה. המטרה שלנו היא ללמד צרכנות נבונה בגובה העיניים. הסופר הוא לא רק עסק כלכלי, אלא מערכת חינוכית".

בשלוש השנים האחרונות נדמה שהמחאה שבקה חיים והאנשים חזרו לייאושם הנוח, אך בזמן הזה הבינו בקואופרטיב, שיוקר המחיה הוא לא העיקר אלא הבעלות - בעלי ההון שעושים רווח גדול מדי לאדם אחד. "זו הייתה תקופה של יצירה ושל אבולוציה", מסבירים בקואופרטיב "שלנו", "המחאה יצרה תודעה אחרת, שצריך לדרוש מעצמך לעשות, לקחת יוזמה, לגבש קהילה, לעשות שינוי". את התפיסה הזו ייקח לציבור הישראלי זמן להפנים, הישראלים מתקשים להבין איך עצם היותם הבעלים של העסק - בנק או סופר למשל - זה מודל חיובי יותר.

בקואופרטיב "שלנו" לא מסתפקים בסופרמרקט. הוא רק בלון ניסוי ליוזמות קואופרטיביות נוספות, שבראשן הקמת איגוד אשראי והקמת קרן גמל ופנסיה קואופרטיבית. המטרה שלהם, הם חוזרים ומדגישים, אינה להציע את המחירים הנמוכים ביותר, אלא ללמד את הציבור התנהלות כלכלית נבונה מהי.

בבנק הקואופרטיבי "אופק", שהוקם ב-2012 מתוך כוונה להשיקו ב-2015, מכוונים גם למחירים נמוכים. "המדיניות שלנו לא נקבעת לפי הצורך לתת דיבידנד מקסימלי לבעלים בסוף השנה, כיוון שהלקוחות הם הבעלים", אומר אמיר יעקובי, האחראי על תפעול המכירות ב"אופק", "הרווח שייצבר בבנק אחרי שנגיע לאיזון וחוסן יוחזר לבעלים, שהם הלקוחות, לא באמצעות דיבידנד אלא בהגדלת הריבית על פיקדונות, הורדת הריבית על הלוואות והוזלת העמלות".

בנובמבר 2013 החלו בבנק בגיוס חברים, אך עדיין אין הצטרפות המונית: 1,700 מניות בלבד נמכרו, במחיר 3,000 שקל כל אחת, זאת מתוך 30 אלף שצריכות להימכר על מנת שיהיה לבנק בסיס לקוחות מספיק.

איתן דוידוביץ', איש עסקים בן 61 מגבעת עדה, רכש מניה בבנק לו ולאשתו. הוא סבור שבאופק לא עושים מספיק בשביל לשכנע אנשים נוספים להצטרף. "כדי להנגיש את הרעיון הזה לכלל הציבור צריך לתת תמריץ נוסף לראשונים להצטרף", הוא טוען. יעקובי דוחה סברה זו מכל וכל. "לוקח זמן לאנשים לעשות שינוי מחשבתי, אבל הקצב טוב ואנחנו אופטימיים. אנשים מעלים שאלות לא פשוטות, אבל לצד זה מביעים בנו תמיכה".

דוידוביץ' אוחז בגישה דומה לזו של אנשי קואופרטיב "שלנו", שלפיה יותר מהוזלת מחירים חשוב החינוך וצמצום הכוח של בעלי ההון: "אין חינוך פיננסי בישראל, וכבנק חברתי האג'נדה החינוכית תהיה חלק מרכזי בו. מה שמוביל היום את הכלכלה הישראלית זה כסף, כאילו אין אנשים מאחוריו. בבנק יהיה הבדל של מקסימום עשר משכורות בין הגבוהה לנמוכה ביותר. ככה צריכה לפעול החברה. הבנק הזה יחשוף אחרים במערומיהם".

בינתיים הישראלים חשדניים,בנוגע לקנית גבינה, שלא לדבר על השקעה בבנק חדש. "אנשים רוצים עלויות נמוכות", מסכם ד"ר אסף צימרינג, מרצה לכלכלה באוניברסיטת מישיגן, "אם בנק קואופרטיבי באמת מציע ריבית גבוהה על פיקדונות וריבית נמוכה על הלוואות, כולם ירוצו אליו. אנחנו רואים שזה לא המצב. בארה"ב הבנקים האלה שורדים, אבל הם לא נעשים ענקיים. וול-מארט פיצחו שיטה קמעונאית, אולי באמצעות ניצול, שהפכה אותם לענקיים בזכות המחיר הזול. יוזמות קואופרטיביות לא מצליחות לעשות את זה". 

More from Yuval Avivi

The Middle East in your inbox

Deepen your knowledge of the Middle East

Recommended Articles