זו היתה תקרית חסרת חשיבות בפינה חסרת חשיבות של העולם. במרכזה, נספחת התרבות של הקונסוליה הצרפתית בירושלים, מריון פאסנו-קאסטיין. היא ועוד כמה מחבריה, גם הם דיפלומטים של האיחוד האירופי, באו בסוף השבוע שעבר [20 בספטמבר] כדי לספק אוהלים וציוד נוסף לפלסטינים שכפרם נהרס בבקעת הירדן. צה"ל ביקש למנוע את כניסתם ואת חלוקת הציוד. הדיפלומטים התעקשו. האווירה התחממה. פה דחיפה, שם מכה, פה גרירה, שם מילה לא יפה. פסאנו-קאסטיין מצאה את עצמה שכובה על הקרקע. לטענתה, ולטענת שרת החוץ של האיחוד האירופי שמיהרה לדרוש מישראל הבהרות ולגנות את התנהגותה, החיילים היו אלימים.
אם להודות על האמת, כבר ראינו בנסיבות מסוימות התנהגות אלימה של חיילי צה"ל. הטענה הנגדית שמשמיעה ישראל היא שהצרפתייה סטרה לחייל, שהיא שהיתה אלימה. יש סרטון קצרצר שמוכיח את הטענה הזאת. אבל שוב צריך להודות, שזה סרטון לא לגמרי משכנע. פסאנו-קאסטיין אכן שלחה יד לכיוון פרצופו של איש מג"ב. ברור שהיתה נסערת. אבל לא מדובר בפגיעה חמורה. אם זה כל מה שעשתה, אפשר היה להפגין קור רוח ולהתעלם ממנה.
