הערכת המודיעין השנתית של צה"ל שהתפרסמה ב-15 בינואר [2020] כוללת לראשונה את המדיניות האזורית האגרסיבית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ברשימת האתגרים הניצבים בפני ישראל, אם כי אינה רואה באופק עימות ישיר עם טורקיה. אבל התבוננות בקשרים הצוננים בין ישראל לטורקיה חושפת כי ההסלמה באה לידי ביטוי לא רק בתחום הפוליטי-פלסטיני או במלחמה בטרור, אלא גם בתחום האנרגיה.
ב-2 בינואר, ישראל, יוון וקפריסין חתמו על הסכם להקמת צינור תת-ימי להובלת גז טבעי ממצבורי הגז במזרח הים התיכון לאירופה. פרויקט הצינור אמור לשנע גז טבעי משדות הגז של ישראל וקפריסין – תחילה לאיטליה ומשם לשאר אירופה, ולהבטיח ליבשת אספקה סדירה של גז שמקורו אינו ברוסיה. אולם לצד ההישג הדיפלומטי, הפרויקט מסלים את המשבר בין שלוש המדינות הללו לבין טורקיה בתחום האנרגיה ובאופן כללי.
חתימת ההסכם היא צעד נוסף בעשור של שיתוף פעולה גובר בקרב שלוש המדינות בעקבות תגליות הגז במים הטריטוריאליים של ישראל. שיתוף הפעולה האנרגטי תפש תאוצה לפני שנה [2019] עם הקמתו של פורום הגז של מזרח הים התיכון. פורום ייחודי זה, שמטרתו לקדם שיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה, כולל את שלוש המדינות וכן את מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית ואיטליה. צרפת ביקשה להצטרף ואילו ארה"ב מבקשת לשמש משקיפה קבועה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין במעמד החתימה כי "זהו יום היסטורי לישראל, משום שישראל הופכת במהירות למעצמה אנרגטית, למדינה שמייצאת אנרגיה...זהו גם יום היסטורי, משום שיש כאן שיתוף פעולה שהולך ומתבסס בין יוון, קפריסין וישראל. ממש ברית במזרח הים התיכון, שהיא גם כלכלית, היא גם מדינית והיא גם מוסיפה לביטחון וליציבות של האזור".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
