ביום רביעי [6 בנובמבר] כאשר שר המשפטים אמיר אוחנה עלה אל דוכן הנואמים במליאת הכנסת ודף בידו, איש מהנוכחים לא ייחס חשיבות גדולה לאירוע השגרתי. אלא שמהר מאוד התברר שאוחנה מטיל פצצה. למרבה התדהמה, שר המשפטים ניצל את חסינותו הפרלמנטרית ופירט בשידור חי את אמצעי החקירה הלא שגרתי שהופעל בחדר החקירות על ניר חפץ, עד המדינה נגד ראש הממשלה, שהיה אסור בפרסום עפ"י צו של בית משפט. בכך נחשפו בפני הציבור, בניגוד לצו איסור הפרסום, פרטים אינטימיים על חייו של חפץ ושל אדם קרוב אליו. אוחנה עשה זאת שבועות ספורים לפני החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו, כדי להוכיח לשיטתו שראש הממשלה אינו זוכה למשפט צדק ושמערכות אכיפת החוק רודפות אותו.
להשתלחותו הרעילה של אוחנה בפרקליטות ובמשטרה היה אפקט פוליטי מיידי. היא הנחיתה מכת גרזן על הסיכויים להקמת ממשלת אחדות, שממילא היו נמוכים. גורם בכיר בכחול לבן אמר לאל-מוניטור: "זה נכון שחלק גדול ממצביעי כחול לבן לא רוצים בחירות, אבל הם יותר לא רוצים את ביבי. לכן כשקורה כזה אירוע, הסיכוי שגנץ יכשיר את נתניהו קטן עוד יותר".
ואכן, לא עבר זמן רב ויו"ר כחול לבן בני גנץ צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "ההתנהלות החמורה של שר המשפטים רק מוכיחה למה אסור שיכהן בישראל ראש ממשלה תחת כתב אישום". זה היה ציוץ ערכי כמובן אבל גם פוליטי, שכוון ל"בייס" שלו, אשר כבר שתי מערכות בחירות רצופות נותן את קולו לכחול לבן בתקווה שתביא סוף לשלטון נתניהו. זהו ציבור שרואה את אוחנה ומרגיש שהמדינה הלכה לו למחוזות מאפיוזיים. זהו ציבור שמשוכנע שששר המשפטים הוא הקונסלייר של ראש הממשלה, שהפר בהנחייתו את צו איסור הפרסום, או לחילופין בהנחיית בנו יאיר.
לפרט הזה אין רלוונטיות. אוחנה אינו צריך הוראות מפורשות, הוא מאמין בכל לבו בכך שנתניהו נרדף על ידי מערכת זדונית. הוא אינו אספסוף ואינו נעדר עמוד שדרה. הוא משפטן בהשכלתו, איש ימין ואידיאולוג שמאמין שמשהו רקוב במערכת שלטון החוק, והוא לא היחיד. חנפנותו לנתניהו חופפת את אמונותיו במקרה הזה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
