למסמכי ההתחייבות שנתניהו מחתים בשבועות האחרונים את שותפיו החרדים ומהימין, כדי לסכל הקמת ממשלה בידי בני גנץ, אין ערך ממשי. בתנאים מסוימים כל שותף קואליציוני פוטנציאלי פשוט יצפצף על המסמך עליו חתם, ויעדיף לפעול על פי "דין התנועה" או "דין הרבנים". לכן לא ברור מה גרם לשותפיו ל"בלוק" של נתניהו, שוודאי הבחינו כי זו הפעם השנייה בתוך חצי שנה שהוא אינו יכול להרכיב ממשלה, להיעתר לדרישתו לנאמנות מוחלטת.
המסמך שעליו נאלצו לחתום השבוע [16 באוקטובר] "שותפיו הטבעיים" – ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי-האיחוד הלאומי (נפתלי בנט ואיילת שקד מהימין החדש סירבו לחתום), הוא מטריד במיוחד. "אם חלילה תושבע ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת או חלק ממנה, אנו לא נצטרף לממשלה זו בשום שלב, נצביע נגדה בכל הצבעה ונפעל בכל דרך להפלתה", נכתב בו. כדאי לשים לב לניסוח המותאם למפלגות החרדיות – הביטוי "אם חלילה" שמור לסכנות מאיתני הטבע או רעות חולות שאין אדם יכול למנוע בכוחו הדל.
אם לא די בכך, בא שליחו ועושה דברו של נתניהו, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שהוביל עבורו את פיזור הכנסת ה-21, והאיר את הכל באור ברור. בציוץ בטוויטר הציע ח"כ זוהר לראש הממשלה שלא להחזיר לנשיא את המנדט שקיבל להרכיב ממשלה, כאילו מדובר בחפץ אישי: "אני קורא לרה״מ, אל תחזיר את המנדט עד אשר ליברמן יכריז שלא יאפשר הקמת ממשלת מיעוט של גנץ ולפיד בתמיכה הרשימה הערבית. אם חלילה (שוב אותו מונח) זה יקרה, מקימי הממשלה הזו יהיו חשופים לסחיטה ביטחונית מצד הרשימה המשותפת מה שיסכן את ביטחוננו, וזה מבלי לדעת באיזה מידע מחזיקים האיראנים מהפריצה לטלפון של גנץ".
כלומר, לשיטת ח"כ זוהר, כל מי שישתף פעולה עם הח"כים הערבים עלול להיות נסחט על ידם ולהוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל. או במילים אחרות: עלול להיחשב כבוגד. לנתניהו ושליחיו בליכוד יש היסטוריה ארוכה של הסתה נגד הציבור הערבי בכלל וחברי הכנסת הערבים בפרט, אבל נדמה שכעת, כשמפלס הלחץ שלו עולה מכיוון שהוא אינו מצליח להרכיב ממשלה, כל הקווים האדומים נחצים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
