בעוד הירידה בסקרים של המחנה הציוני הופכת בשבועות האחרונים לקריסה מדאיגה, יו"ר המפלגה אבי גבאי יכול להתנחם בעובדה שאיש מחברי סיעתו לא פתח מולו חזית פומבית, בינתיים.
כחצי שנה אחרי בחירתו המפתיעה [יולי 2017] והיומרות שהביא עמו, להשיג בבחירות הבאות 30 מנדטים ולהחזיר את מפלגת העבודה לשלטון – גבאי מתרחק מהיעד. בדרך הוא מגלה שהאסטרטגיה שחשב שעמה ינצח: לקרוץ לימין, להתקרב לחרדים ולא לספור את הבייס המפלגתי, מניבה דווקא תוצאה הפוכה. מנדטים יקרים ברחו ללפיד ולמרצ המתעוררת, הליכודניקים לא מגיעים והעתיד נראה עגום. הסקרים הנוכחיים מצביעים על כך שהמפלגה מאבדת כמחצית מ-24 המנדטים אותם השיגה בבחירות האחרונות [2015], וגם הסקרים הכי מחמיאים רחוקים מאוד מהיעד היומרני שהציב גבאי.
לפיד, לעומתו, ממריא: הוא נשאר נאמן לקו האסטרטגי של מפלגת מרכז, שומר על קו ממלכתי, לא מזגזג ונהנה מאפקט חוק המרכולים שמחזק אותו כמנהיג החילונים. יו"ר יש עתיד מצליח בסקרים האחרונים גם להגדיל את אחוזי ההתאמה שלו לראשות הממשלה ולצמצם פער מול נתניהו, בעוד גבאי מדשדש. המשמעות היא שאפקט הבחירה של גבאי נמחק, והמערכת הפוליטית חזרה למעשה למצבה מלפני שנה [2017] כשלפיד, אף שאינו ראש אופוזיציה, הוא המתמודד הראשי מול נתניהו והליכוד על ראשות הממשלה.
בנוסף, לפיד זוכה לחיזוק עקיף מצד שותפים פוטנציאלים לממשלתו העתידית, כאשר שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון אביגדור ליברמן – שני ראשי מפלגות קואליציה להם חשבון אישי עם גבאי, הודיעו לפני כחודשיים וחצי [נובמבר 2017] בתיאום ביניהם כי אין סיכוי שיחברו אליו אחרי הבחירות הבאות משום שהוא שמאלן. אמירה שכזו נועדה להבריח מגבאי את הימין הרך.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
