הנוכחות הדלילה בעצרת בתל אביב למען שחרורו של החייל היורה מחברון, רב"ט אלאור אזריה, ביום שלישי בערב (19 באפריל), מחזירה את הפרשה הזאת לממדים הנכונים שלה: חייל שסרח ועומד על כך לדין. לא גיבור, לא ״החייל של כולנו״ שצריך לחלץ מידי השלטונות, אלא מקרה חריג שמי שצריך לטפל בו הם דיינים בבית דין צבאי, ולא עדת פוליטיקאים מתלהמים.
אזריה, מסיבה כלשהי, ירה במחבל מנוטרל (24 במארס) בניגוד גמור להנחיות צה"ל ולערכיו. טיפול תקשורתי כושל של הצבא הוציא את האירוע מפרופורציה, העלה אותו לראש סדר היום הפוליטי והציבורי, והסב למדינת ישראל נזקים תדמיתיים בזירה הבנלאומית. אם יש דבר שצריך להיחקר מלבד הירי של החייל, זוהי תגובתם הבהולה של ראשי הצבא, ובראשם דובר צה"ל, תת-אלוף מוטי אלמוז. התגובה הזו, כמו ההדלפות מתוך חקירת החייל במצ"ח, יצרו אירוע מתגלגל שהכניס מדינה שלמה לסערה מיותרת.
במונחים תקשורתיים והסברתיים, המעשה שעשה החייל - שתועד במצלמת וידיאו של פלסטיני תושב חברון - מהווה מכה קשה לישראל. הסרטון, שהופץ על ידי ארגון ״בצלם״, סיפק הצצה בלתי אמצעית למצבי הקיצון של הכיבוש. אם גם בשגרה מתאמצים בצה״ל ובממשלת ישראל להסביר מראות קשים של חיילים עם נשקים דרוכים עומדים מול תורים ארוכים של פלסטינים מיואשים, אירוע של הרג מחבל פצוע שמוטל על הרצפה מחזיר כל מאמץ הסברתי כזה מרחק רב אחורה.
דובר צה"ל הבין מיד את עוצמתו של הסרטון, ויצא לתקשורת במתקפה קשה על החייל עוד לפני החקירה במצ"ח. אלמוז נשמע כמי שכבר חרץ את דינו של החייל. עוד באותו היום הוא קבע כי מדובר ב"אירוע חמור מאוד. זו לא תרבות צה"ל ותרבות העם היהודי ולא קשור למסגרת הצבאית״. אולם במקום זאת, היה עליו להסתפק בתגובה מאופקת יותר עם הבעת הסתייגויות והבטחה לחקור את המקרה לעומקו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
