הכרזתו המפתיעה של יו"ר העבודה יצחק הרצוג ביום שני בערב [20 ביולי] לפיה "מבחינה ביטחונית ההתנתקות (מעזה) הייתה טעות" – עוררה ובצדק עניין רב. הרצוג אמר את הדברים באירוע במלאת עשור להתנתקות, בפני קהל ימני. הוא נראה כמי שממשיך במאמציו להתמרכז תוך קריצה לימין, ולהשיל ממפלגתו את הדימוי השמאלני שדבק בה בשנים האחרונות וביתר שאת בבחירות האחרונות.
לא בכדי השתמש הרצוג בנימוק ביטחוני ולא בטיעון אידיאולוגי כדי להסביר את הטעות שבהתנתקות. על פי כל קבוצות המיקוד וסקרי העומק שביצעו במפלגה לפני ואחרי הבחירות, הבטן הרכה של העבודה היא העדר דמות ביטחונית מובילה. כשהחוסר הזה משולב בתדמית שמאלנית, וכשהאיומים הביטחוניים מתעצמים, המשמעות היא סיכוי קלוש לנצח בחירות בישראל.
לכן הרצוג, בכל הזדמנות כמעט, מנסה להטמיע את מחויבותו לענייני ביטחון. כך גם בתגובה הנחרצת ששיגר לאחר הסכם הגרעין, אז אמר בין השאר כי "במה שקשור לביטחון, אני קיצוני וחריף יותר מנתניהו". בהזדמנות אחרת יצא נגד הקרנת הסרט מעורר המחלוקת על רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר.
זו תקופה לא פשוטה עבור מפלגת העבודה והעומד בראשה. ההפסד בבחירות גרר את המפלגה אל עריכת חשבון נפש, וכנהוג במקרים כאלה הופנתה אצבע מאשימה כלפי היו"ר. הרצוג אמנם הביא להישג של 24 מנדטים, אבל לא הביא שלטון. כמו שלי יחימוביץ' לאחר כישלונה בבחירות 2013, הרצוג מאותגר כעת מבחינה מנהיגותית. הוא שומע את חימום המנועים של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ויותר מכך את הגישושים של אהוד ברק, שחש כי המפלגה צמאה לחזור לביטחוניזם ובודק האם בשלו התנאים לחזרה. כשהרצוג אומר שבענייני ביטחון הוא יותר קיצוני וחריף מנתניהו, הוא מכוון גם לברק.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
