ב-15 בפברואר, למרות אזהרות מצד משפטנים ומומחי אבטחת מידע, אישרה הממשלה היוצאת את הקמת רשות הסייבר הלאומית. במכתב חריף ששלחו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, טענו המתנגדים לאישור התוכנית במתכונת שהוצגה, כי בידי הרשות שתוקם יופקדו סמכויות רבות שעלולות לפגוע בפרטיות האזרחים, מבלי שנקבעו לכך איזונים ובלמים.

על המכתב חתומים בין היתר בועז דולב, לשעבר ראש פרויקט תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט), עו"ד יורם הכהן, לשעבר ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, ועורכי דין ומשפטים מתחום הסייבר. לדבריהם, מהצעת הממשלה נעדרת "הקמת מנגנון של פיקוח ובקרה אזרחי על פעולת הרשות – החל ממסירת דיווחים תקופתיים לגורמי ממשלה וציבור, ועד לייצוג מושאי מערך הפיקוח והניטור – המגזר הפרטי והעסקי – בתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים".

להחלטה הזו קדמה שנה שלמה של מאבקים בין השב"כ למטה הסייבר במשרד ראש הממשלה, בשאלה מי יקבל לידיו את האחריות להקמת הרשות החדשה. בסופו של דבר ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להשאיר את השב"כ מחוץ לתמונה.

פרופ' יצחק בן ישראל, ראש המרכז הרב תחומי לחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ואחד המומחים המובילים בתחום בישראל ובעולם, חושב שהחלטה שקיבל נתניהו הייתה מתבקשת ונכונה. אמנם תחילה בן ישראל תמך בעמדת השב"כ, אך לבסוף הוא שינה את דעתו והמליץ לנתניהו להכפיף את הרשות למשרד ראש הממשלה, בעיקר בשל הצורך לשמור ככל הניתן על האינטרס האזרחי לפרטיות ולאבטחת מידע.