בעיתונים כתבו השבוע (18 בדצמבר) כי שתי רקטות נחתו בעיר שדרות ובשטח מיושב מדרום לאשקלון וכי נגרם נזק, אך לא היו נפגעים. אם זה לא היה עצוב, אפשר היה לעבור לידיעה הבאה ולקרוא בנחת ששר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר בסיור בעוטף עזה (19 בדצמבר) כי הממשלה ידעה שלהכרזה של נשיא ארה"ב על ירושלים בירת ישראל יהיה מחיר. "לדברים האלו יש כנראה מחיר ושווה לשלם אותו", אמר השר, ולא שכח לשבח את "האופטימיות ומצב הרוח״ של תושבי האזור.
באותו יום הודיע ליברמן כי הוא "מעניק גיבוי מלא" לחיילים שלא הגיבו על סטירות שספגו מהנערה הפלסטינית בת ה-16, עאהד תמימי, והראו עד כמה צה"ל הוא "צבא מוסרי וערכי". תמימי היא אחת מבין 45 אלף קטינים מהגדה המערבית שנעצרו ב-50 שנות הכיבוש. 64 אחוזים מהם דיווחו כי הוכו בעת מעצרם, על פי נתונים שפרסם השבוע ארגון Military Court Watch. החיילים הישראלים שעצרו את הנערה הפלסטינית ישבו עד לפני כמה חודשים על ספסל הלימודים. רבים מחבריהם שעצרו קטינים פלסטינים אחרים לאורך השנים נושאים עמם צלקות נפשיות בעקבות ההתנסויות שלהם כחיילים. אחדים שופכים את לבם בפני פעילי "שוברים שתיקה" או מצטרפים לארגון, בניסיון לפרוק את מצוקתם. אחרים נושאים עימם את הטראומה, לעתים אף בלי להיות מודעים לה ולהשלכותיה.
גם ילדים ישראלים שחיים בצל רקטות ופגזים משלמים על כך מחיר. למשל הילד עידו גבאי משדרות. עידו מבלה את רוב זמנו בממ״ד וכמעט שאינו יוצא מביתו. בזמן אחד מהתקפי החרדה שלו, הפעם למשמע רעם מטוסים, עידו חרט בעורו עם עט עד זוב דם. מעוזיה סגל, מנהל אגף השירותים החברתיים במועצה האזורית חוף אשקלון, סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" (27 במארס) על ילדים שחווים פלשבק בכל פעם שהם שומעים נפילת רקטה או אזעקת צבע אדום. הפסיכולוגית החינוכית ד״ר תמר לביא, מנהלת השירותים הקהילתיים בנט״ל, אמרה בכתבה שכל רמז קטן מגביר את המצוקה הרגשית, אפילו כתבה בעיתון על התחממות באזור, המראות של מטוסים, ובוודאי ירי רקטות קסאם והתרעות צבע אדום. לדבריה, היעדר פתרון מדיני שיסמן את סיום הסכסוך מכשיל את הליך ההחלמה. לביא מספרת על ילדים ובני נוער שמתקשים לישון לבדם במיטות שלהם, פוחדים להתקלח לבדם עם דלת סגורה או להישאר לבד בבית, ילדים שחוזרים להרטיב או צמודים להורים, אינם מעזים להתרחק מהבית או להסתובב לבדם, מחשש ממחבלים שיכולים להגיע ליישוב או אפילו לתוך ביתם.
אירועים דומים לנפילת הרקטות השבוע, "ללא נפגעים", מתרחשים גם בגדה המערבית. גם שם ילדים משלמים את המחיר שליברמן וחבריו בממשלה ובהתנחלויות חושבים ש"שווה לשלם". האם חברי ממשלה אלה שואלים את עצמם מה עובר על ילדים בני 13 שנלקחו ל"טיול בר מצווה" בפאתי כפר פלסטיני (30 בנובמבר), הותקפו במטר אבנים והסתתרו במערה עד בוא המחלצים? הילד אביצור ליבמן סיפר כי "כל הילדים התחילו לבכות ולהגיד "שמע ישראל". את מחיר הפוסט טראומה שפוליטיקאים כמו ליברמן מגלגלים על הדורות הבאים, ישראל תשלם בריבית דריבית עוד שנים רבות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
