סביר להניח שניהול המשבר בעזה לא יזכה את ג'ון קרי במועמדות לפרס נובל לשלום, לאו דווקא בגלל שהעדיף את הציר הטורקי-קטארי על פני ציר מצרים-סעודיה. המחדל של קרי חמור שבעתיים. ברגע הקריטי, כשנפלה לידו הזדמנות להפוך את המבוי הסתום הצבאי למנוף לפריצת המבוי הסתום המדיני, מזכיר המדינה האמריקאי שקע כטירון בביצה המזרח תיכונית. במקום לבצר את מעמדו של הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) כמפתח לפתרון הסכסוך, קרי שיחק לידי בנימין נתניהו שמעדיף לנהל את הסכסוך. המדינאי האמריקאי לא הבין שראש הממשלה נקלע למצוקה שהפילוסוף הגרמני גיאורג וילהלם פרדריך הגל איבחן כבר לפני יותר מאתיים שנה כ"אוזלת היד של המנצח". אוזלת ידו של נתניהו כתובה על כל קיר של בית הרוס בעזה, שתחתיו קבורים עשרות אזרחים חסרי ישע, ועל 56מודעות אבל שנתלו בערי ישראל.
גם אחרי שלושה שבועות של הפגזות, יותר מאלף הרוגים וכ-400,000 עקורים, חמאס מוסיף לשגר רקטות ללב ישראל. בדרג המדיני והביטחוני מבינים כעת, כי הכרעה צבאית תחייב כיבוש מחדש של כל רצועת עזה. משמעות הדבר היא קבלת האחריות לגורלם של 1.8 מיליון פלסטינים עניים, מובטלים ופגועים בגופם ובנפשם. בשליטתה של ישראל תהפוך עזה לזירה כאוטית שתשאב לתוכה את הארכי-פונדמנטליסטים ותתרחב גם לגדה. במקרה כזה עלולה להתפרץ בגדה אינתיפאדה שתקרב את קצם של אבו מאזן והרשות הפלסטינית ושל האסטרטגיה המדינית שלהם. שיתוף הפעולה עם מצרים, ירדן והמערב עשוי להסתיים, והיחסים של ישראל עם ארה"ב, אירופה ושאר העולם ייפגעו. וזאת מבלי להגיד דבר על היקף האבידות שהכיבוש בעזה יסב לשני הצדדים.
נתניהו ער לתרחיש האימים הזה. לא בכדי הוא הודף שותפים פוליטיים, ובראשם שר החוץ אביגדור ליברמן (מי שהיה עד לא מזמן יקיר וושינגטון), שמטיפים לכבוש מחדש את עזה. ראש הממשלה מסתפק ביעד צנוע יותר: פירוזה של הרצועה. אכן, מטרה ראויה. בקושי עבר חודש מאז שנתניהו הכריז בהרצאה במכון למחקרי ביטחון לאומי [29 ביוני], כי "בכל הסדר עתידי תיאלץ ישראל לשלוט בשטח עד הירדן לזמן ארוך מאוד". באיזה שטח משטחי הרצועה מבקש נתניהו שישראל תוסיף לשלוט לזמן ארוך מאוד? כבר היום צה"ל יורה בכל חקלאי עזתי שמתקרב לרצועת הביטחון שצה"ל סימן ממערב לגדר. ראש הממשלה אמר גם כי פירוזה של המדינה הפלסטינית הוא תנאי להסדר שתי המדינות. ובכן, מי יפקח על פירוזה של רצועת עזה ויוודא שחמאס לא יחפור מחדש את המנהרות ויחדש את מלאי הרקטות והמשגרים שלו? ראש הממשלה טען באותה הזדמנות כי "פעם אחר פעם הוכח שאחר עזיבתם של כוחות מערביים אי אפשר לסמוך על כוחות מקומיים שהוכשרו על ידי המערב כדי שהם יבלמו את האסלאמיסטיים".
קרי התעלם משדה המוקשים הזה המונח לרגליו של נתניהו, ולא הוביל אותו בחזרה לזירה המדינית, שבה ממתינים אבו מאזן ויוזמת השלום הערבית. למרבה הצער, במקום להתמקד במעמדו הפוליטי הרופף של אבו מאזן, הסתפק ממשל אובמה בעוד סתימה זמנית. כך אפשר הממשל לחאלד משעל להמשיך לנשוך בעת ובעונה אחת את נתניהו ואת יו"ר הרשות, לתקוע טריז בין ישראל לארה"ב, ולהיכנס לתפר שבין טורקיה וקטאר לבין מצרים וסעודיה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
