ישראל פולס

מחברון תיפתח הרעה: נתניהו נלחץ מהימין ומסלק את המשקיפים

p
המחבר
בקצרה
עד השבוע, מאמצי הימין לשכנע את נתניהו לסלק את כוח המשקיפים הרב לאומי מחברון לא נשאו פרי. אבל כשהבחירות בפתח קל למתנחלים ללחוץ עליו, עד שראש הממשלה נכנע ואפילו מתנצל על הסכם חברון מ-1997.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע ביום שני [28 בינואר] במפתיע, כי החליט שלא להאריך את המנדט של כוח המשקיפים הרב לאומי בחברון. כוח זה הוקם בעקבות הטבח במערכת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין [פברואר 1994] ולאחר שמועצת הביטחון של האו"ם דרשה להציב בחברון כוח בינלאומי שיפקח על המתרחש בעיר הטעונה ביותר בשטחים. הכוח הוצב לראשונה בעיר במאי 1994, אולם באוגוסט אותה שנה נאלץ לעזוב אחרי שישראל והרשות הפלסטינית, אז בהנהגתו של יאסר ערפאת, לא הצליחו להגיע להסכמות על הרכבו של הכוח והמנדט שלו. הכוח הוצב מחדש בעיר בעקבות חתימת הסכם חברון [1997] ע"י ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ויו"ר הרשות ערפאת.

הנוכחות הבינלאומית בחברון מונה כמה עשרות משקיפים לא חמושים – נציגים מנורבגיה, איטליה שבדיה שוויץ וטורקיה. תפקידם הוא לתעד את המתרחש בשטח ולכתוב דוחות מצב, אך אלו לא הותירו חותם בעיר. לאורך השנים, רוב הדוחות שכתבו אנשי הכוח לא זכו לתהודה גדולה.

למעשה, מידע על המתרחש בחברון זורם גם ללא הדוחות. סרטונים המציגים חיכוכים בין פלסטינים למתנחלים בחברון מופצים חדשות לבקרים. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם" ו"שוברים שתיקה" מרכזים שם פעילים במטרה לספר לעולם על המתרחש בחברון. ב-2016 למשל צולם בעיר החייל אלאור אזריה יורה בראשו של מחבל מנוטרל; עשר שנים קודם ב-2006 תועדו מאות מתנחלים מיידים אבנים לעבר בתי פלסטינים נוכח הכוונה לפנות משפחות יהודיות שפלשו לבתים בשוק הסיטונאי בחברון ואת מאחז עמונה. בנוסף, ארגון שוברים שתיקה מארגן סיור בעיר לכל דורש, ולאחרונה הפיצו פעיליו את "קו חברון" – אוסף עדויות של חיילים המתארים את המציאות הבלתי אפשרית בעיר. בשורה התחתונה: כשהתיעוד רחב כל כך, דוחות כתובים מטעם הכוח הרב לאומי לא מחדשים הרבה.

בשנים שחלפו מאז הצבתם בעיר, השתדלו מאוד המשקיפים הבינלאומיים שלא להרגיז את הישראלים, כדי שימשיך להתקיים שיתוף פעולה עם צה"ל והמנהל האזרחי. דוחות ארגוני זכויות האדם היו חמורים בדרך כלל הרבה יותר. אבל בחברון כמו בחברון, אי אפשר באמת לעצום עיניים.

בחודש שעבר [דצמבר 2018] פרסם העיתונאי אורי בלאו בעיתון הארץ דוח של הכוח, שבו נטען כי ישראל מפרה את החוק הבינלאומי ופוגעת בפלסטינים דרך קבע. לפי המסמך, החתירה ל"חיים נורמליים" לא קיימת בשום מקום בעיר, ובעיקר לא באזור העיר העתיקה. כך, לדוגמה, שוק הירקות הפלסטיני העתיק הפך לשטח צבאי ישראלי "שעליו משתלטים לא פעם מתנחלים, ומשמש אזור משחקים לילדיהם".

מבחינתם של המתנחלים זה היה יותר מדי. אמנם את שוברים שתיקה ובצלם לא ניתן לגרש מחברון – מקסימום אפשר להטיל בהם קלון ולטעון שהם שמאלנים עוכרי ישראל; אבל נציגים בינלאומיים אירופיים, החשודים המיידים להטיה אנטי ישראלית, דווקא כן.

וכך, ראשי המתנחלים החלו (שוב) להפעיל לחץ על נתניהו לסלק את המשקיפים מהעיר. עד השבוע מאמציהם לא נשאו פרי, גם כשטענו כי המשקיפים עוינים כלפיהם. ב-2017 למשל תועד אחד המשקיפים במצלמת אבטחה של פלסטיני כשהוא מנקב את צמיגי מכוניתה של משפחת מתנחלים מחברון. בזמנו האירוע נתפס כחריג ושולי כך שלא נעשה בסרטון שימוש כלשהו. דבר הסרטון עלה לכותרות רק בחודשים האחרונים, במסגרת מאמצי המתנחלים להעיף את הארגון הלא רצוי מבחינתם מחברון.

נתניהו כאמור לא שעה עד כה לבקשות המתנחלים. אבל השבוע, בלי לידע איש במערכת הביטחון או במנהל האזרחי, גם לא את משרד החוץ, שלא לדבר על שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב, הודיע נתניהו כי נגמר הסיפור של המשקיפים בחברון אשר הוא בעצמו החליט על הצבתם שם יחד עם יאסר ערפאת לפני למעלה מ-20 שנה.

הימין בישראל כמובן חגג. מועצת יש"ע פרסמה הודעה ממנה עולה גאוותה על הצלחת מאבקה הציבורי בשיתוף ארגוני ימין: "אנו שמחים לראות שהמאמצים הרבים שהשקענו בנושא, יחד עם שדולת ארץ ישראל בכנסת, תנועת 'ישראל שלי' ואנשי היישוב היהודי בחברון, נשאו פרי".

יו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בכנסת ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), תושב ההתנחלות דולב, זה שהציע להרוס את בית המשפט העליון עם דחפור די-9, אמר בסיפוק: "צה"ל ומשטרת ישראל ישמרו על הביטחון ועל הסדר הציבורי בחברון טוב יותר מכל גורם אחר בעולם".

"זה לא רק סיפור המשקיפים אלא מדובר במהלך רחב וגדול יותר", אומר לאל-מוניטור אבנר גבריהו, מנכ"ל שוברים שתיקה. לדבריו, בארבע השנים האחרונות מתרחשים בעיר אירועים דרמטיים, וכל מי שעודו מאמין כי יום אחד הכיבוש יסתיים "שיבוא לחברון ויראה שזה בדיוק המקום שמונע זאת".

לדברי גבריהו, המתנחלים והממשלה אינם רוצים שהעולם יראה את התהליך המתרחש בעיר. "זה תהליך עמוק לרוקן את מרכז העיר חברון מתושביה הפלסטינים ולהפוך אותה לעיר רפאים", הוא אומר, "מחברון תיפתח הרעה".

נתניהו נמצא במערכת הבחירות ומבקש לרצות את המתנחלים כמה שיותר. בעת ביקור בגוש עציון בחלקה שבה ייבנה יישוב חלופי למפוני שכונת נתיב האבות [28 בינואר], התנצל נתניהו על הסכם חברון מ-1997 וטען כי מדובר ב"תקלה". לדבריו, "ככל שהדבר תלוי בי, לא תהיה עוד עקירת יישובים או הפסקת יישובים, אלא ההפך הגמור. ארץ ישראל שלנו ותישאר שלנו. מה שנפל יקום".

את הסיטואציה הזאת מבינים היטב המתנחלים. מבחינתם, מה שיצליחו להשיג עכשיו, כשנתניהו לחוץ, הם לא ישיגו כנראה אחרי הבחירות. ובינתיים הם רשמו לעצמם הצלחה גדולה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept