ישראל פולס

מה הפלסטינים יכולים להרוויח מחוק הלאום?

p
המחבר
בקצרה
אם ההנהגה ברמאללה תתגבר על יצרה ותוותר על כמה כותרות בעיתונים, היא תוכל להפוך את חוק הלאום לנכס מדיני שלא יסולא בפז. החוק החדש פותח בפני הפלסטינים פתח מילוט מהתביעה של נתניהו להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כתנאי להסדר מדיני.

קשה להגדיר את הפלסטינים "צדיקים", אך בימים אלה אפשר לומר עליהם את האמרה "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים". ראש הממשלה בנימין נתניהו, מן הסתם בלי משים, חילץ את הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ( אבו מאזן) מהמלכודת שהוא עצמו טמן להנהגה הפלסטינית. חוק הלאום החדש פותח בפניהם פתח מילוט מהתביעה של נתניהו להכיר בישראל מדינת הלאום של העם היהודי כתנאי להסדר מדיני. כל מה שאבו מאזן צריך לעשות הוא לחזור על מחויבותו של אש"ף להכיר בזכותה של ישראל להגדרה עצמית. עליו לחזור על דבריו בנאום פומבי שנשא ברמאללה באפריל 2009, כי אין זה מתפקידו לספק תיאור של מדינה ישראל. "קראו לעצמכם הרפובליקה הסוציאליסטית העברית", אמר אז, "זה לא ענייני״.

בפורומים סגורים, כמו הכנס שקיים מרכז ס׳ דניאל אברהם לשלום במזרח התיכון ביוני 2010, אבו מאזן הכיר במפורש בקשר של היהודים למדינת ישראל. הוא אמר אז כי "איש אינו מכחיש את ההיסטוריה היהודית במזרח התיכון". ד"ר טל בקר, מי שהיה יועץ מדיני בכיר לשרת החוץ ציפי לבני וחבר בכיר במשלחת הישראלית למו"מ עם הפלסטינים רשם מפיו את המשפט הבא: "אף אחד, לפחות לא מצדנו, אינו מכחיש שהיהודים היו בפלשתינה, ונהיו במזרח התיכון״. בראיון שערכתי ביוני 2004 עם מייסד אש"ף יאסר ערפאת, ביחד עם עורך "הארץ" אז דיויד לנדאו, שאלנו אותו במפורש אם הוא מבין כי ״על ישראל להמשיך ולהיות מדינה יהודית״. תשובתו הייתה ”בוודאי, בוודאי, אמרתי להם שקיבלנו זאת רשמית ובגלוי ב־1988״.

ואכן, בהצהרת העצמאות שלו באלג'יר ב-1988 הכיר אש"ף בזכותה של ישראל להגדרה עצמית. ערפאת, והמנהיג הנוכחי, מחמוד עבאס ( אבו מאזן), הבהירו במספר הזדמנויות כי הם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים בשלום וביטחון. יחד עם זאת, הם הדגישו כי הגדרתה הפורמאלית כמדינה יהודית, הוא אך ורק עניין פנימי של המדינה. לא פעם שאלו אותי בכירים פלסטינים "מדוע אתם דורשים מאיתנו להכיר בישראל מדינה יהודית, בשעה שהכנסת שלכם לא מצאה לנכון לקבוע את ההגדרה הזאת בחוק?". עתה, לאחר שהכנסת קבעה בחוק יסוד כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית, לא נותר להם אלא להכיר במדינת ישראל. את זאת, כאמור, הם עשו מזמן. 

הדרתם של בני המיעוט הערבי והעדה הדרוזית מהקולקטיב הישראלי, משחקות אף הם לידי הצד הפלסטיני. חוק הלאום מרחיק אותם מהזהות הישראלית שלהם ומקרבם לבני עמם בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים. מיום שהכנסת העבירה את החוק, אלה גם אלה נהפכו לאזרחים נחותים. יותר מ-50 שנות כיבוש לא קרעו את החברה הישראלית כפי שחוק הלאום מאיים לקרוע. בין לילה הוצאו אל מחוץ למחנה גם החיילים הדרוזים והשוטרים הצ׳רקסים, ששותפים לעבודה המלוכלכת של שירותי הביטחון, כמו גם להשפלות במחסומים והתעללות בעצורים. כמו שאמר שופט בית המשפט העליון בדימוס, סלים ג'ובראן: "הפכו אותנו לקבוצה תחתונה".

במשך שנים טוענים הפלסטינים ומתנגדי הציונות כי מדינה שמתנגדת להגדיר עצמה מדינת כל אזרחיה, איננה מדינה דמוקרטית. עכשיו הם יכולים לטעון שישראל מתנערת גם מעיקרון השוויון. אפילו נשיא המדינה ראובן ריבלין ו-55 חברי כנסת, שבהם בני בגין, בנו של ראש הממשלה הראשון מטעם הליכוד, סבורים כי חוק הלאום מערער את האיזון העדין בין יסודות הדמוקרטיה והזהות היהודית. במאמר המערכת של "הארץ" מ-30 ביולי נכתב כי ההצבעה על החוק שרטטה את קו השבר הפוליטי העדכני בישראל: מחנה האפליה מול מחנה השוויון, תומכי האפרטהייד מול תומכי הדמוקרטיה.

312 המילים של חוק הלאום הצליחו להסב למדינה המתהדרת בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", יותר נזק מכל דו"חות ההסתה של הרשות, העדויות של "שוברים שתיקה" והדיווחים של "בצלם", "יש דין" ו"שלום עכשיו" גם יחד.  אנשי רוח, קציני צבא ומשטרה בכירים בדימוס ואזרחים מהשורה צפויים להפגין במוצאי שבת (4 באוגוסט) נגד החוק ולקרוא להחליפו בטקסט של מגילת העצמאות. החוק, שאמור להדק את זיקתם של יהודי התפוצות ל"מולדת העם היהודי", השיג את ההיפך. שורה של ארגונים יהודים בארצות הברית, בהם כאלה הנמנים עם הזרם המרכזי, פרסמו הודעות ומאמרים בגנות החוק ודורשים לתקנו.

לאחר אימוצו בכנסת של החוק, מיהר מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף, סאיב עריקאת, לכנס מסיבת עיתונאים משותפת עם ח"כ יוסף ג'בארין מחד"ש. הוא הודיע שההנהגה הפלסטינית תבקש מהעצרת הכללית של האו"ם לנקוט צעדים נגד ישראל. הוא איים שאש"ף יפנה לבית הדין הבינלאומי בהאג, בטענה שחוק הלאום סותר את עקרונות החלטת החלוקה של האו"ם (החלטה 181), שלפיה למדינה היהודית ולמדינה הפלסטינית תהיה חוקה דמוקרטית שמבטיחה שוויון לכל התושבים. במקום להגיב על החוק בחמיצות, על הפלסטינים לשלוח לנתניהו ולחבריו בימין זרי פרחים כדי להודות להם על המתנה הכפולה – הדיפלומטית והתעמולתית - יקרת הערך שהעניקו להם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept