ישראל פולס

הסודות שגילתה ח"כ שפיר בוועדת הכספים

p
המחבר
בקצרה
"אנחנו הילדים של גוגל ופייסבוק", מצהירה הח"כית הכי צעירה בישראל, סתיו שפיר, שהצליחה לכופף את משרד האוצר כך שיעבוד בשקיפות. על השר יאיר לפיד, שאימץ את הצעת החוק שלה לשכירות הוגנת, היא אומרת: "לקח לו הרבה מאוד זמן להבין על מה הוא נבחר".

צעירת חברי הכנסת סתיו שפיר, במאי הקרוב היא תהיה בת 29, סוגרת חודש [מארס 2014] של שיאים פרלמנטרים. החל בהקמת שדולה פרלמנטרית להגנה על שוכרי דירות שהיא אחת מראשיה, המשך בהחלטת קבינט הדיור בראשות שר האוצר יאיר לפיד לאמץ את הצעת החוק שלה לשכירות הוגנת וכלה בבחירתה לאחת מחברי הכנסת החברתיים ביותר.

שפיר היא אחת מגיבוריה הראשיים של מחאת האוהלים בקיץ 2011, שהוצתה בגלל מצוקת דיור שלה ושל חבריה הסטודנטים. מאז הפכה שפיר לחברת כנסת דומיננטית במפלגת העבודה ובוועדת הכספים, שם היא מתפקדת כלוחמת גרילה חברתית. כמו ילדה בחנות ממתקים, שפיר לא מפסיקה להתפעל מהסודות שגילתה כשיצאה לחפש איפה הכסף ומצאה את רובו, לדבריה, מעבר לקו הירוק.

בראיון לאל-מוניטור היא מסבירה מדוע ראש הממשלה והשרים יהיו חייבים ליישר קו עם הדרישות של הצעירים בני דורה: "אנחנו הילדים של גוגל ושל פייסבוק, אנחנו יודעים מה קורה בעולם, ואנחנו לא יכולים להשלים עם מצב שבו מסתירים מאיתנו מידע".

אל-מוניטור: אז זה מה שקרה השבוע לשר האוצר יאיר לפיד? הוא הבין שבלי מעשה גדול לפיצוץ בועת הנדל"ן הוא ייעלם?

ח"כ שפיר: בוודאי. ליאיר לפיד לקח הרבה מאוד זמן כדי להבין על מה הוא נבחר, ולמה הוא הצליח לגרוף כל כך הרבה מקולות המחאה החברתית. בגלל הירידה שלו בסקרים הוא הבין שצריך לעשות משהו דרמטי כדי לשפר את חייהם של אנשים צעירים.

כשהצגתי לפני כמה חודשים את התוכנית שלי לפיקוח על השכירות, קיוויתי שזה מה שיקרה, כי כדי שהתוכנית שלי תעבור אני צריכה לצדי את משרד האוצר. אני מאוד שמחה שלפיד החליט לאמץ את הרעיון הזה, כי בהתחלה פקידי האוצר הסבירו לי שזו תוכנית הזויה.

עד עכשיו כל האמירות של לפיד התגלו כבלוף. זו הפעם הראשונה בה הוא מבין שהציבור לא טיפש. באמצעות המאבק שלי בוועדת הכספים נגד ההעברות התקציביות הבנתי כמה הציבור הוא חכם.

אל-מוניטור: כלומר?

ח"כ שפיר: ישבתי בוועדת הכספים במשך מספר חודשים ממש כתלמידה. נכנסתי לשם בגיל 27, וישבו לידי אנשים מאוד מנוסים. ניסיתי ללמוד את המערכת לפני שאני פותחת את הפה, ואז ביולי הגיע לכנסת תקציב המדינה, וזו הייתה חוויה מבזה מבחינתי. ראיתי, לתדהמתי, שמשרד האוצר לא מחויב לשום שקיפות. יותר מזה גיליתי, שמה שנתנו לנו זה בכלל לא התקציב האמיתי, ויש תקציב אחר, סודי, שאני קוראת לו 'תקציב הקומבינות', והוא התקציב האמיתי שמגיע לוועדה באמצעות העברות תקציביות.

מה שקורה הוא ששמים לנו ערימה של דפים מול העיניים עם רשימה של העברות תקציביות בסך של כמעט 18 מיליארד שקלים. התחלתי לבדוק מה זה, והבנתי שבאוצר בונים על זה שהח"כים לא יודעים על מה הם מצביעים, ומדובר בשינויים של מיליארדים בתקציב המדינה. זה מדהים: תקציב שקובע מהו סדר העדיפויות של הממשלה, מה עובר לרווחה, לביטחון, להתנחלויות, והכנסת לא יכולה בכלל להבין את זה. שאלתי את עצמי מה זה כל העסק הזה, ואז התחלתי להיאבק בסיפור של ההעברות התקציביות.

דרשתי לקבל את התקציב להצבעה שבוע מראש כדי שנחקור אותו מראש. התגובות הראשונות שקיבלתי היו פשוט איומות. עיתונאים אמרו לי שזה לא מעניין את הציבור והתקשורת, וח"כים אמרו לי שעושים את זה ככה כבר עשרים שנה כי הציבור לא יכול להבין. הכי אבסורד הוא שבאוצר הסבירו לי שאסור שזה יהיה שקוף, כי הציבור לא יצליח להתמודד עם כל כך הרבה מידע, שזה כמו להגיד שהציבור הוא מטומטם.

הקמתי צוות של מתנדבים שחקר את ההעברות התקציביות. חקרנו כל סעיף בתקציב, הגשנו בג"ץ והאוצר השתכנע להעביר לנו את המידע המלא.

אל-מוניטור: ממה הכי הזדעזעת כשראית את "תקציב הקומבינות"?

ח"כ שפיר: מהשקרים. הממשלה אומרת שמשרד הביטחון הולך לעבור תהליך של התייעלות, ואז חמש דקות אחר כך עוברים אליו 15 מיליארד שקלים, בשקט ומאחורי דלת סגורה. מזעזע גם שהממשלה אומרת שהיא מנהלת משא ומתן כדי לקדם הסכם מדיני, אבל באותו הזמן מעבירה בתוך ארבעה חודשים 600 מיליון שקל להתנחלויות. או אומרת שהיא רוצה להשקיע בפריפריה, אבל קריית שמונה ושדרות לא נחשבות בעיניה, אלא רק יישובים מעבר לקו הירוק, שמקבלים עודפים תקציביים בכמויות היסטריות.

מזעזע בעיני שמתכנסת הוועדה למלחמה בעוני, אבל בו זמנית מעביר משרד האוצר דרך הוועדה, בשקט, 5 מיליארד שקל מהביטוח הלאומי למשרד הביטחון בלי שאף אחד יידע. או כשהעבירו ליו"ש 36 מיליון שקלים כמענק ביטחוני בגין הקפאת בנייה, ואז את שואלת בוועדה 'למה?' והם אומרים שהיו פערים של ארנונה, ואז את מגלה כמה שבועות אחר כך דרך מחקר של עמותת 'מולד', ש-80% מהכסף הזה הולך למועצת יש"ע לשם תעמולה פוליטית.

האוצר פשוט יושב בוועדה ומשקר. את מבינה שמי שהיה בעבר מנכ"ל מועצת יש"ע, השר נפתלי בנט, יושב היום במשרד הכלכלה ומשלים את השקר הזה, ומי שמנהל את ועדת הכספים הוא חבר מפלגתו ניסן סלומינסקי שגם משקר לך בפנים, ואורי אריאל שר השיכון משתתף בשקר הזה – ויאיר לפיד מאפשר להם לעשות ככל העולה על רוחם. אז את אומרת, מה באמת קורה פה? איך יכול להיות שיש תקציב כל כך גדול שאין עליו שום פיקוח ואף אחד לא מחויב לדין וחשבון?

אל-מוניטור: איזה סדר עדיפויות עולה מהנתונים שגילית?

ח"כ שפיר: יש כמה דברים נורא ברורים. אחד מהם הוא קיצוץ מתמיד בשירותים חברתיים. לאוצר יש קופות סודיות בתוך התקציב, שדרכן הוא יכול כל הזמן להשאיר את המשרדים החברתיים בקיצוץ מתמיד: האוכלוסייה גדלה, מזדקנת, אבל השירותים החברתיים הולכים וקטנים. אפילו בתקציב החינוך, שהוא השני בגודלו, בחלוקה לכל ילד הוא נמוך ביחס למדינות העולם המערבי. ההוצאה החברתית היא ממש בתחתית ביחס למדינות ה-OECD. לגבי ההתנחלויות, יש פה קשר שלא יאמן. לממשלה יש כמובן אינטרס להסתיר את התקציב הזה, כי הרי מה יגידו בירושלים אם ישמעו שבאלקנה מקבלים פי כמה יותר? הרי האזרחים סומכים על הממשלה שתעשה חלוקה הוגנת, אבל זה לא כך. התקציב הסודי מראה שקבוצות אינטרסים קטנות וחזקות פוליטית מנצחות.

אל-מוניטור: מהו עד כה הרגע המשמעותי שלך כחברת כנסת, כנציגה הכי אותנטית של המחאה?

ח"כ שפיר: כשיאיר לפיד ומשרד השיכון אימצו את החוק לשכירות הוגנת. זו בעיני כניסת המחאה לתוך התחום פוליטי, שותפות בין מאבק ציבורי לבין מאבק פרלמנטרי. זה היה רגע מדהים.

אל-מוניטור: יש מצב שבישראל תפרוץ שוב מחאה חברתית?

ח"כ שפיר: כן, כי זה כבר קרה. מה יצית את המחאה הבאה ומתי אי אפשר לדעת. אבל התסיסה קיימת כי זה לא הסתיים. בניגוד לתפיסה של הרבה אנשים, פעולה מחאתית לא מסתיימת בחודשים, זה מהלך של שנים. נפתח פה משהו שבמשך שנים עוד נרגיש את ההשפעות שלו, ובשלב מסוים נוכל להגיד שזה ממש השפיע מעבר לשינוי השיח.

אל-מוניטור: כפרשנית לענייני מחאה וכבת לדור הצעיר, מה ההנהגה הפוליטית לא מבינה עדיין?

ח"כ שפיר: שאנחנו דור שגדל לתוך עולם טכנולוגי אחר, שמאפשר לנו חופש מידע אחר לחלוטין ממה שהיה להורים שלנו. אנחנו הילדים של גוגל ושל פייסבוק. אנחנו לא יכולים לתפוס מצב שבו מסתירים מאיתנו מידע, ושאין לנו גישה לאנשים אחרים בעולם. בעולם שלנו הכל נגיש וכך גם הגישה לפתרונות. צעירים ישראלים רואים מה קורה בעולם, איזה תחבורה ציבורית מדהימה יש בגרמניה או איזה הלוואות לסטודנטים יש באנגליה, וזה שהלימודים בצרפת הם בחינם.

אנחנו הרבה יותר חשופים לבעיות אבל גם לפתרונות שלהן. התחושה שאנחנו זכאים למידע יצרה חוסר אמון בממשלות, לא רק בישראל אלא בכל מקום בו פרצו מחאות. האזרחים התקדמו אבל השלטון שלהם נשאר מאחור בכל כך הרבה מובנים. כך גם אצלנו, הממשלה שלנו חיה בעבר.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: youths, yair lapid, settlements, protests, labor party, knesset, finance

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept