ערב לפני שעלה על מטוס ויצא לאוגנדה לפגישה היסטורית עם יו"ר מועצת הריבונות של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן [2 בפברואר], קפץ בנימין נתניהו לחגיגת בר המצווה של בניו התאומים של יו"ר סיעת הליכוד ח"כ מיקי זוהר. האולם היה דחוס בכאלפיים חברי ליכוד שעברו בידוק בטחוני ארוך ומייגע, ובשרים וחברי כנסת גם מקרב הסיעות החרדיות. לנתניהו היה חשוב להגיח לשם אפילו לזמן קצר, אף שהיה ערב אחת מנסיעותיו המדיניות החשובות ביותר בשנים האחרונות וההכנות אליה היו רבות.
מעתה, שני הקצוות האלה ילוו את קמפיין הבחירות שלו עד ל-2 במארס: חריש עמוק בשטח הליכודי, במעוזי המפלגה בפריפריה; ונסיעות מדיניות שעל פרטיהן עמלים בלשכתו ברגעים אלה ממש. בין לבין יכול להיות שיזכה לאיזה סיפוח קטן בדמות מעלה אדומים. והכל כדי להשכיח ככל שניתן שעל ראשות הממשלה מתמודד נאשם בשוחד.
שבוע אחרי הגשת כתב האישום נגדו לבית המשפט, נתניהו יכול לרשום לעצמו הישג לא מבוטל. הוא עצר את דימום המנדטים ואפילו התחזק מעט בסקרים. כל זה קרה הודות לבליץ מדיני שכמוהו לא נראה כאן בשנים האחרונות. בליץ שהחל בפורום השואה העולמי [23 בינואר] בו נהנה נתניהו מיוקרה בינלאומית, והמשיך אחרי כמה ימים בבית הלבן [28 בינואר] בחשיפתה של תוכנית טראמפ. נתניהו והימין קיוו אמנם שניתן יהיה לספח שטחים מיד, אבל גם בלי המעשה עצמו (האמריקאים בינתיים שמו ברקס למהלך) לא ניתן להמעיט בהישג המדיני של נתניהו. תוכנית טראמפ היא פרו-ישראלית במובהק. היא משנה את הפרדיגמה של אוסלו שעל בסיסה התנהלו במשך שלושה עשורים משאים ומתנים. היא המורשת שנתניהו ירצה להשאיר אחריו, ולא פחות חשוב מכך, היא נהנית מקונצנזוס פוליטי רחב: גם בכחול לבן רואים בה תוכנית חשובה והיסטורית.
זה כמובן לא היה מקרי שתוכנית המאה של טראמפ הוצגה במפגן אמריקאי של חום וחברות אמיצה בדיוק ביום שבו הייתה אמורה הכנסת לדון בחסינותו של נתניהו. ה"פצצה המדינית" נועדה להוות בולם זעזועים מול אירועי החסינות, שנחשבו בליכוד למגה פיגוע אלקטורלי. מתנת טראמפ סייעה לנתניהו לצלוח זאת בשלום. שני מגה האירועים הללו קיזזו בסופו של יום אחד את השני. בדרכו לישראל "קפץ" נתניהו לקרמלין לעוד פגישה עם נשיא רוסיה פוטין, והביא איתו במטוסו את נעמה יששכר.
בעולם בלי כתב אישום, נתניהו בוודאי היה רושם קפיצה עצומה במספר המנדטים נוכח שורת ההישגים הזו; אבל במצבו המשפטי הקשה, העובדה שזליגת המצביעים ממנו החוצה נעצרה והוא אף התחזק נחשבת (מבחינתו) לחדשות מעולות. נתניהו עודנו שחקן מפתח בבחירות הקרובות וכנראה גם אחריהן.
נתניהו נלחם כעת על יצירת סדר יום חיובי של מנהיג מליגה אחרת. הוא כבר יודע שלא יצליח להעביר אליו מנדטים מהמרכז, וכל מטרתו היא לשמור על כוחו העכשווי ולחזק את בלוק הימין-חרדים.
מנגד כחול לבן והעומד בראשה בני גנץ נגררים אחר סדר היום שנתניהו מייצר. גנץ נפגע מכך שנתניהו שמט את השטיח מתחת לקמפיין החסינות שאמור היה להיות הנשק החזק מולו. מרגע שנתניהו הסיר את בקשתו לחסינות, לא ניתן להאשימו כי הוא בורח ממשפט. ומרגע שהוא מייצר חדשות מדיניות מהותיות כמו תוכנית המאה ונורמליזציה עם סודאן, הוא מכרסם באפקטיביות של קמפיין השוחד.
באוגנדה נתניהו חגג. סיבת נסיעתו נשמרה בסוד גם כאשר נחת על אדמת אנטבה ביום שני [3 בפברואר] כשלצידו רעייתו שרה וראש המוסד יוסי כהן. העיתונאים המתינו שעות ארוכות מחוץ לארמון הנשיאות ועסקו בהשערות בנוגע לאירוע שמתרחש מאחורי הדלתות הסגורות.
אחר הצהריים, אחרי שנועד עם המארח נשיא אוגנדה יוורי קגוטה מוסווני, התברר שבתוך הארמון התקיימה פגישה מדינית היסטורית בעלת חשיבות גדולה עבור ישראל. הפגישה עם יו"ר מועצת הריבונות של סודאן, שנמשכה שעתיים, הובילה להכרזה מפתיעה על סיכום לשיתוף פעולה שאמור להוביל לנורמליזציה ביחסים בין שתי המדינות. סודאן נחשבת למדינת אויב ערבית עוינת לישראל. היא שימשה מסלול להברחת נשק מאיראן. נורמליזציה עמה משמעותה הרחקתה מציר הרשע המזרח תיכוני ועוד צעד בדרך לבידודה המדיני של איראן. גם מבחינה כלכלית וצבאית יש בכך הישג – אם חברות תעופה ישראליות יוכלו לטוס מעל שמי סודאן, יקוצר משך ההגעה לאמריקה הלטינית.
כל העניינים האלה נפרסים ונדונים בתקשורת הישראלית, וזה אומר מבחינת נתניהו פחות עיסוק בענייניו הפליליים ובשאלה כיצד יתפקד כראש ממשלה לצד ניהול משפט שוחד מסובך.
גם בזירה הפנים ליכודי מצבו של נתניהו משתפר. לפני קצת יותר מחודש הוא הביס את ח"כ גדעון סער בפריימריז על ראשות הליכוד ובכך הוריד מעל השולחן את אופציית החלפתו. מעמדו יציב גם כמנהיג בלוק הימין-חרדים. המפלגות החרדיות קשרו את גורלן בגורלו שלו, ומבחינה מדינית הן חשות בנוח איתו.
גם החולייה החלשה מבחינת נתניהו, שר הביטחון נפתלי בנט ורשימתו ימינה, לא יוכלו לצאת מהבלוק נוכח הצגת תוכנית טראמפ. כל חבירה אפשרית שלהם לגנץ תהייה מלווה בדרישה מקדמית מכחול לבן להחיל ריבונות באופן מיידי על ההתנחלויות ובקעת הירדן. זו דרישה שבכחול לבן יתקשו לספק.
לכן התמונה שהולכת ומתבהרת כחודש לפני ההליכה לקלפיות היא העתק של בחירות מועד ב' [ספטמבר 2019]. נתניהו לא קרס למרות התחזית שכתב האישום יביא לכך, הוא קיבל הכרה מחודשת כמנהיג הליכוד וקובע כמעט לבדו את סדר היום. המשמעות כנראה היא שוב העדר הכרעה של הבוחר. לא פלא ששרים בכירים בליכוד טוענים שלנתניהו לא תהיה בעיה ללכת גם לבחירות רביעיות.