ראובן כ׳ הוא כבן 30, חרדי חסידי תושב ביתר עילית, אחד מהיישובים החרדים המובהקים. ראובן לומד בישיבה, כמובן, אבל מנצל מחצית מהיום כדי לעבוד כסוחר סיטונאי בתשמישי קדושה. אשתו ברכה עובדת במוסד ממשלתי, לאחר שקיבלה הכשרה והשלמת לימודים בתפעול תוכנות הנהלת חשבונות.
רבים מבני דורם של ראובן וברכה כבר מגדלים חמישה, שישה או אפילו עשרה ילדים. להם יש שלושה - שתי בנות ובן. העבודה חשובה לשניהם, לא רק בגלל הצורך להתפרנס, ואמנם הם לא משפחה מרובת ילדים, אבל גם שלושה, מספר ראובן, מצליחים למלא את הבית ואת הלב. ״אתה לא מרגיש שונה מהחברים שלך בישיבה? מהשכנים?״, אני שואל. ראובן משיב: ״אני כבר לא כל כך לבד. שליש מחברי לישיבה עם שניים-שלושה ילדים, ועוד רבים בכלל לא התחתנו. זה כבר לא כל כך מוזר ושונה״.