דילוג לתוכן העיקרי

המדרון החלקלק של הצבעת ישראלים בחו"ל

הצעת חוק חדשה תאפשר לכל אזרח שרשום בפנקס הבוחרים ושוהה בחו"ל להצביע באחת מהנציגויות הישראליות באותה מדינה. מומחים חוששים ששינוי המצב הקיים יהפוך את הסוגיה לכלי משחק בידיהם של פוליטיקאים.
An Israeli flag is seen in the background as a man casts his ballot for the parliamentary election at a polling in the West Bank Jewish settlement of Ofra, north of Ramallah January 22, 2013. Israelis voted on Tuesday in an election that is expected to see Prime Minister Benjamin Netanyahu win a third term in office, pushing the Jewish state further to the right, away from peace with the Palestinians and towards a showdown with Iran. REUTERS/Baz Ratner (WEST BANK - Tags: POLITICS ELECTIONS TPX IMAGES OF THE

כמדי ארבע שנים, מיליוני אזרחים אמריקאים מכל רחבי העולם ישתתפו בנובמבר הקרוב בבחירות לנשיאות בארה"ב. בישראל מתגוררים 300 אלף בעלי זכות הצבעה, ועל פי מערכות בחירות קודמות, רבבות מהם יממשו אותה גם הפעם. בניגוד לארה"ב שמעניקה לאזרחיה זכות גורפת להצביע מכל מקום ובכל תנאי, החוק הישראלי מעניק את הזכות הדמוקרטית החשובה הזאת אך ורק לאנשי הסגל הדיפלומטי, עובדי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן היסוד וקרן קיימת לישראל. כלומר, קיים מנגנון מסודר שמאפשר לישראלים להצביע מחו"ל באמצעות מעטפות כפולות. ואולם בעוד שהמחוקק מאפשר לרוצחים ועבריינים מורשעים אחרים המרצים את עונשם בבתי הסוהר, להשתתף בהליך הדמוקרטי (באמצעות אותו הליך של מעטפות כפולות), הוא שלל את הזכות הזאת מסטודנטים, מרצים, עובדי חברות פרטיות, מטיילים וישראלים אחרים שנבצר מהם להתייצב ביום הבחירות במקום מגוריהם הקבוע.

לפני 20 שנה הזדמן לי לחוות על גופי וכיסי את השלכות החוק המפלה הזה. בעת הבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה שהתקיימו במאי 1996, כחצי שנה אחרי רצח רבין, שימשתי שליח "הארץ" בארה"ב. כדי לממש את זכותי להצביע נאלצתי לרכוש כרטיס טיסה יקר ולטלטל את עצמי לישראל ובחזרה. רעייתי, שעבדה בשגרירות, חצתה אף היא את האוקינוס בדרך לקלפי בירושלים. חבריה לעבודה, שהיו בעלי דרכונים דיפלומטיים, שלשלו את פתקי ההצבעה שלהם מבלי לצאת מבניין השגרירות. אך היא, בעוונותיה, הייתה "עובדת מקומית". צעיר חרדי אמריקאי שישב לידנו בטיסה בחזרה לניו יורק, סיפר בגאווה שהוא הצביע 13 פעמים בעזרת תעודות זהות של ישראלים לשעבר מהקהילה שלו, אשר קרוביהם "שכחו לדווח" למשרד הפנים הישראלי על הסתלקותם מהעולם ומספר הבוחרים.

בבחירות האלה גבר בנימין נתניהו על שמעון פרס בהפרש של 30 אלף קולות. לעולם לא נדע מה היו התוצאות אילו ניתן היה לכלל הישראלים ששוהים זמנית מחוץ לגבולות המדינה לממש את זכות הבחירה שלהם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצוטטים בדו"ח המכון למדיניות העם היהודי, כשני שלישים מהישראלים היוצאים מהארץ שוהים בחו"ל תקופות קצרות יחסית, בין שנה לחמש שנים. חוקרי המכון חישבו ומצאו שקולותיהם של ישראלים השוהים בחו"ל עד ארבע שנים "שווים" 3-2 מנדטים.

היוזמה להרחיב את מעגל הבוחרים הישראלים בחו"ל עולה ויורדת משולחן הכנסת. הצעת חוק של ח''כ משה ארנס משנת 2001 הועלתה לראשונה לדיון בועדת החוקה חוק ומשפטבשנת 2002. בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת והנוכחית יש סעיף שלפיו הממשלה מתחייבת לגבש הצעת חוק לאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות לכנסת, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת כל הסיעות החברות בקואליציה.

ואכן, בימים אלה חברו יחדיו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לקדם במשותף הצעת חוק, שתאפשר לכל אזרח שרשום בפנקס הבוחרים ושוהה ביום הבחירות בחו"ל להצביע באחת מהנציגויות הישראליות באותה מדינה. המנגנון הזה יאפשר בין השאר להתמודד עם תופעת הצבעת המתים. על הצעת החוק הזו חתומים חברי הכנסת שרן השכל ויו״ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד), אלי כהן (כולנו), יואב בן צור (ש"ס) ואיציק שמולי, איתן כבל וסתיו שפיר (המחנה הציוני).

משום מה, ההנחה הרווחת היא שהתיקון ישרת את מפלגות הימין. ואולם הפרופיל הסוציו-אקונומי של הישראלים השוהים בחו"ל באופן זמני לצורכי לימודים, עבודה ועסקים (בניגוד לתושבי קבע) דומה יותר לפרופיל של מצביעי המרכז והשמאל. אין זה מקרה שמרשימת החותמים נעדרים חברי הכנסת הערבים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הערבים בקרב הישראלים השוהים בחו"ל אינו מגיע ל-20 אחוזים.

נכון לעכשיו, ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בתיקון. אולם בכנס השקה של קמפיין "בוחרים רק בישראל" שהתקיים ב-2010, אמרה ח"כ ציפי לבני, אז מנהיגת "קדימה", כי "שמחתי לשמוע שנתניהו התחיל לגמגם ולהתקפל...זה מתחיל בדרך כלל מאיזו קומבינה, וברגע שיש קצת לחץ ציבורי מתחילים לחשוב איך יוצאים מזה".

יוזמי התיקון ממליצים להתנות את זכאות ההצבעה מחו"ל באיסוף טופס הבוחר ממשרד הפנים לפחות שנה קודם למועד הבחירות. המכון למדיניות העם היהודי ממליץ על רישום מוקדם והצהרת המבקש על כוונתו לשוב ולחיות בישראל. הצעת חוק שניסח השנה המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרטת אף היא שורה של הגבלות. עם זאת, חוקרי המכון מביעים "חשש ממשי" כי גורמים שונים יחתרו, משיקולים פוליטיים־מפלגתיים צרים, לשנות את אמות המידה, באופן שלמעגל בעלי זכות הבחירה יתווספו גם אזרחים שמרכז חייהם אינו בישראל.
החשש הזה אינו דברים בעלמא. יחסה של החברה הישראלית לישראלים שעזבו את הארץ לצמיתות השתנה באופן דרמטי. בשנת 1976 ראש הממשלה יצחק רבין כינה את הישראלים שעזבו את הארץ לצמיתות בכינוי המעליב "נפולת של נמושות". היום, פוליטיקאים מהימין כמו שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי והשר לביטחון פנים גלעד ארדן מהליכוד, וכן יו״ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, עולים לרגל לוועידות השנתיות של המועצה הישראלית-אמריקאית (IAC). השינוי ביחס לישראלים החיים בחו"ל מסמל את הנורמליזציה של החברה הישראלית. כשרבין השמיץ את "הנמושות", ישראל ליקקה את פצעי מלחמת יום הכיפורים ו"ירידה" מהארץ (בניגוד ל"עליה") נחשבה כמעט להפקרת פצוע בשטח האויב. "היורדים" נהגו להתנצל. ארבעים שנה אחר כך, הם נהפכו מ"יורדים" ל"ישראלים- אמריקאים". חלקם - במיוחד אלה שהצליחו למלא את כיסיהם ומפרישים מכספם לפוליטיקאים - זוכים לכבוד ליוקרה.

אם הפוליטיקאים יעניקו להם את הזכות להשפיע על המציאות במדינה שהשאירו מאחור, מעניין כמה מהם יטרחו לנצל את ההזדמנות. לנוכח מצבה של החברה והדמוקרטיה הישראלית, אפשר יהיה להבין אם יעדיפו לנצל את זמנם לדברים אחרים.

More from Akiva Eldar