כמאמר שירו הידוע של זוהר ארגוב, מושב החורף של הכנסת נפתח ביום שני (12 באוקטובר) "בלי עתיד, בלי תקווה בלי חלום".
בימי שגרה, אירועי פתיחת מושב מלווים בתכונה חגיגית ובתחושה של אופטימיות, הבטחה למשהו חדש וטוב שאולי יקרה. אבל בפתיחת המושב השני של הכנסת ה-20, שהחלה את דרכה במארס 2015, לא הייתה שום בשורה - לא מראש הממשלה, אבל גם לא מהאופוזיציה שמתקשה להוביל סדר יום חלופי אל מול גל הטרור והאלימות המתגבר. גם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת מתקשים להנהיג את הציבור שלהם ולמצוא את המינון הנכון בין תמיכה במאבק הפלסטיני לבין האינטרס של אזרחי ישראל הערבים, ומובילים סדר יום מתלהם ונעדר חזון או מעוף.