דילוג לתוכן העיקרי

"אל תפילו עלינו את כל הסכסוך"

בישראל ישנם לא מעט זוגות מעורבים, שבהם אחד הוא יהודי והאחר הוא מוסלמי. שתי משפחות כאלו – עלא והגר מאום אל פאחם, תמר ויוסוף מיפו – פותחות צוהר לחייהן במציאות מדממת של טרור מתמשך.
An Israeli couple poses for their wedding photographer as graves and a mosque (R) are seen in the background at Nabi Musa in the Judean desert near the West Bank city of Jericho November 28, 2013. REUTERS/Ammar Awad (WEST BANK - Tags: SOCIETY ENTERTAINMENT) - RTX15WK5

השגת מרואיינים לכתבה הזו הייתה אתגר קשה במיוחד. בישראל ישנן לא מעט משפחות מעורבות, שבהן בן זוג אחד יהודי והאחר הוא מוסלמי, אבל רבות מהן חוששות לפתוח צוהר לחייהן המסקרנים. בימים אלה במיוחד, כשהרחוב הפך למעין ג'ונגל והשנאה מפעפעת ומעוורת רבים מאזרחי המדינה בני שתי הדתות; המשפחות האלו מעדיפות להסתגר עד יעבור זעם.

"כולם מפחדים עכשיו, זה לא משהו שאפשר להסתיר", אומר עלא אגבריה לאל-מוניטור. הוא נשוי להגר, יהודייה, והשניים הורים לבת צעירה. בניגוד למשפחות מעורבות רבות המתגוררות בערים מעורבות, הגר ועלא גרים בעיר הערבית אום אל פאחם. "אני עובד עם יהודים, ואני לא חושש שמשהו יקרה במקום העבודה", הוא אומר, "אבל בדרך לעבודה, באוטובוס, הכל יכול לקרות. אני חושש שמישהו ייפגע לידי. מאז החלו האירועים אני מעדיף לנסוע באוטו עם חברים ולא באוטובוס".

לדבריו, גל הטרור הנוכחי לא משפיע על קשריו עם חבריו ועמיתיו לעבודה היהודים, אם כי אנשים חוששים לבקר אותו בביתו והוא מבין אותם. "היו כאן יידויי אבנים ולכן אני לא אגיד 'בואו עכשיו לאום אל פאחם' כי זה יישמע יהיר. אבל אני חושב שעוד מעט המצב יירגע", אגבריה מסביר.

גם תמר, שמתגוררת עם בעלה יוסוף (שמות שניהם בדויים) ושלושת ילדיהם בעיר המעורבת יפו, חוששת נוכח המצב, אך לאו דווקא מפיגוע טרור של מחבל ערבי. לדבריה, באזור מגוריה התיישבו לפני כמה שנים מתנחלים מההתנחלות בת עין, ומשהחל גל הטרור הנוכחי הם היו מעורבים במהומות בעיר [6 באוקטובר]. "במהומות האלה היו מעורבים יהודים, ערבים וחיילי משמר הגבול", היא מספרת לאל-מוניטור. "אנחנו שמענו הכל. אם אני מפחדת אז זה דווקא מהם (היהודים). עכשיו אני נועלת את הדלת וזה משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן. אני גרה כאן כבר עשר שנים ומכירה המון אנשים, אבל עכשיו אני מרגישה פה יותר פגיעה. זו תחושה לא נעימה".

את מה שקורה בחוץ תמר ויוסוף משתדלים שלא להכניס הביתה. "אין לנו טלוויזיה בבית, כי המידע שמועבר ממילא מסולף בחלקו", אומרת תמר, "אני מאוד מקפידה שהילדים שלנו לא ייחשפו יותר מדי לסיפורים על מה שקורה. את השיחות המודאגות בינינו על 'מה יהיה' אני ובעלי לא מנהלים לידם. אבל הבן שלי הולך לבית הספר ואני בטוחה שהוא שומע שם לא מעט, למרות מאמציי".

כמי שנשואה לגבר מוסלמי וחיה בתוך קהילה ערבית, תמר אומרת כי היא חשה "הזדהות גדולה עם הצד הפלסטיני". ילדיהם, היא מציינת, עדיין לא שואלים את הוריהם על מערכת היחסים הבין-דתית שלהם.

גם עלא והגר מנסים שלא לחשוף את בתם למתחולל בחוץ. "אנחנו מבינים את המצב וחולקים כמעט אותן דעות", אומר אגבריה, פעיל פוליטי ותיק במפלגת חד"ש. "המצב נוכח בחיינו כהרגשה כללית, לא כמשהו שיכול להשפיע על הזוגיות שלנו".

שניהם מחוברים לחדשות. "אני רואה את הערוצים משני הצדדים והגר רואה בעיקר את הערוצים בעברית", מסביר אגבריה. "היא מקבלת ממני השלמה של שאר התמונה. ברור שלפעמים יש ויכוחים בינינו, אתחיל לדאוג אם לא יהיו ויכוחים. אנחנו מתווכחים על הכל. זה לא שאנחנו מתווכחים על מה נכון, אנחנו מכוונים על אותה מטרה, אבל בחלק מהאירועים כל אחד מאתנו רואה את הדברים בצורה קצת שונה, למרות שהיו אירועים ששנינו הרגשנו את אותו הדבר לגביהם".

עוד הוא אומר: "אנחנו כועסים על כל פיגוע. כעסתי מאוד על תושב אום אל פאחם שביצע את הפיגוע בגן שמואל. הסכמנו בינינו שכוחות הביטחון יכולים היו לפעול אחרת במקרה של הסטודנטית מנצרת (כוחות הביטחון ירו בה כשניצבה מולם עם סכין, ובדיעבד עלו ספקות בנוגע לכוונותיה לפגוע ביהודים ועלה החשד כאילו התכוונה להתאבד, נ"ק)".

מבחינת שני הזוגות עמם שוחחנו, אין באהבתם שום דבר מיוחד. "אני לא מיישם כאן דו קיום ולא שום דבר אידאולוגי", אומר אגבריה בהחלטיות. "הכרתי אישה לפני 12 שנים, התאהבתי בה והתחתנתי איתה. אל תפילו עלינו את כל הסכסוך".

אגבריה מודה שמדובר בזוגיות מאתגרת, אך לדעתו סיכוייה להצליח הם גבוהים ביחס לזוגיות "רגילה", אולי דווקא (כך ניתן לשער) בגלל המהמורות שעל זוגיות כזו לצלוח בתחילת הדרך. "בהתחלה המשפחה שלי הגיבה כמו המשפחה שלה", הוא מספר. "היו הרמות גבה, היו קשיים, היו חרמות, אבל עכשיו הכל עבר".

גם אצל תמר ויוסוף תחילת הדרך לא הייתה פשוטה. למעשה רוב שנותיהם המשותפות עברו עליהם כאשר כמה דמויות משמעותיות במשפחתה של תמר מתקשות לעכל את בן הזוג שבחרה. גם במשפחתו של יוסוף היו מי שהתנגדו לזוגיות המעורבת. "המשפחה שלי עברה תהליך", מספרת תמר, "עכשיו הם מקבלים את בחירתי ואת בעלי".

"כל גל אלימות כזה מרמז לנו שוב שישראל זה לא מקום לחיות בו. אנחנו חושבים שזה לא הסוף ויהיה יותר גרוע", מסכמת תמר. ''יש כאן כל כך הרבה מלחמה ושנאה ורוע. אנחנו אנשי שלום, אנשים מאמינים. יש לנו אלוהים אחד וכל אחד אוהב אותו ועובד אותו בדרכו. אנחנו חוגגים את כל החגים, אוהבים לקרוא את כל התפילות בכל השפות".

זה מאוד אופטימי למצוא בתוך מציאות מדממת איים של שפיות, של אהבה פשוטה, שאינה מאפשרת לשנאה לחדור ולקלקל אותה. מצד שני, דווקא הבחירה בזוגיות מעורבת כנראה אינה מאפשרת להתנתק מהמציאות. היא כל הזמן בבית.

More from Nurit Canetti

Recommended Articles