ב-15 באוגוסט ימלאו עשר שנים ל"התנתקות", יציאתה החד צדדית של ישראל מרצועת עזה (21 יישובים) ופינוי ארבעה יישובים נוספים בצפון השומרון [2005]. היה זה ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, "אבי המתנחלים", שהדהים את העולם ואת עצמו בשנת 2004 כשהכריז על כוונתו לפנות את בסיסי צה"ל וכל היישובים הישראלים ברצועה. בהתחלה, אף אחד לא ממש האמין לו. שרון? האיש שפיזר את המתנחלים על כל גבעה בשומרון ויהודה? האיש שהמציא את שיטת המאחזים המפוזרים בשטח ושהצהיר "דין נצרים כדין תל אביב"?
אבל שרון היה רציני. הבולדוזר שבנה שינה את עורו והפך להיות השופל שיהרוס. בתוך כמה חודשים הבינו המתנחלים שאביהם-מולידם קם עליהם לכלותם. הם ידעו שרק הוא מסוגל לבצע מעשה כזה. רק לו יש את העוצמה הפנימית הנדרשת, המנהיגות הנחושה והביטחון העצמי הנדרש. רק הוא מסוגל להתהפך על מפעל חייו, לעקור 25 יישובים משגשגים וליישם את ריבונות הממלכה הישראלית על שליחיה הסוררים.