דילוג לתוכן העיקרי

נשות עזה פורצות קדימה בחברות הזנק

נשים צעירות ומשכילות ברצועת עזה הן בין המוּעדות ביותר לאבטלה, בתחום שכמעט מחצית העוסקים בו הם מחוסרי עבודה. רבות מן הנשים האלה פונות עכשיו לחממות עסקיות כדי להשיג מימון ותמיכה לבניית עסק משלהן.
gaza_startup.jpg

עזה, רצועת עזה – בעשור האחרון עלה שיעור האבטלה בקרב נשים פלסטיניות ברצועת עזה. עליה חדה נצפתה אחרי שישראל הטילה סגר על הרצועה ב-2006, ובכך הקשתה עליהן למצוא עבודה. למרות זאת חממות עסקיות, כמו זו הפועלת באוניברסיטה האסלאמית בעזה, מעניקות לנשים פורצות דרך הזדמנות לפתוח פרויקטים עצמאיים משלהן וכך הופכות אותן למנהיגות בעולם העסקים, בעיקר בתחום הטכנולוגי.

ראנא אל-קירנאווי, אשה עזתית בת 25, לא חיכתה לסיום התואר האקדמי כדי להיווכח במציאות המרה – שחרף הכישורים היצירתיים שלה בהנדסת מחשבים, היא לא תמצא עבודה. קירנאווי האמינה ביכולותיה והתחילה לחפש מימון לרעיון שלה, לייסד חברה ייעודית לפיתוח אינטרנט. לאחר מכן הושקה החברה בציבור בידי אחת החממות העסקיות בעזה.

כיום, אחרי שזכתה בתחרות החממות העסקיות והטכנולוגיות באוניברסיטה האסלאמית בעזה, קירנאווי היא המנהלת של Genius Soft, חברה לפיתוח ולתכנות לאינטרנט, ליצירת אפליקציות לסמרטפון ולפרויקטים סטטיסטיים ומחקריים מקוונים.

"החממה של האוניברסיטה האסלאמית תרמה למימון הרעיון שלי. כיום כבר עובדים בפרויקט שלנו שישה שכירים ולפעמים, לפי הצורך, אנו מספקים עבודה לאנשים נוספים במשרה חלקית," סיפרה קירנאווי לאל-מוניטור.

"התחום של טכנולוגיית המידע העניק לנו הזדמנות להתגבר על הסגר המוטל על רצועות עזה, כי אנחנו משתמשים ביכולות ההנדסאות וביצירתיות שלנו כדי לפתח את עבודתן של חברות עסקיות גדולות שבסיסן מחוץ לעזה. אנו עושים זאת באמצעות פיתוח תוכנות ודגמים שונים בהתאם לדרישת הקונה דרך האינטרנט," הוסיפה.

עוד אמרה קירנאווי: "העבודה הזאת מספקת לנו משכורת מלאה, בימים שבהם קשה להשיג עבודות בשכר קבוע בגלל העדר הצעות עבודה עקב האבטלה בעזה."

קירנאווי עשתה מה שעושות מאות נשים צעירות אחרות (אף שאין בנמצא שום סטטיסטיקות רשמיות), הפונות לחממות העסקיות ברצועת עזה כדי להפוך את הרעיונות שלהן לפרויקטים שימשכו יזמים – ביניהן צעירות יצירתיות שרק עכשיו סיימו תואר, כל אחת בתחומה.

הנשים ברצועת עזה, כמו הגברים, סובלות ממחסור בהצעות עבודה כתוצאה מהסגר. לפי נתוני הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, ברבע האחרון של 2014 עמד שיעור האבטלה של גברים וגם של נשים ברצועת עזה על 42.8%, והשיעורים הגבוהים ביותר נמדדו בקרב בני 24-20.

בקרב נשים צעירות שהשלימו 13 שנות לימוד שורר שיעור האבטלה הגבוה ביותר, אשר טיפס ב-2014 ועלה ל-47.1% מכלל הנשים בגיל העבודה בקטגוריה הזו.

החוקרת בסמה ברהום ערכה ב-2012 מחקר, שלא פורסם באמצעי התקשורת, על תפקידן של חממות עסקיות וטכנולוגיות ככלי לפתרון בעיית האבטלה בעזה. המחקר הקנה לה תואר שני בכלכלת פיתוח באוניברסיטה האסלאמית ב-2015. לפי המחקר, חממות עסקיות שימשו כגורם מרכזי ביצירת הזדמנויות עבודה ליזמים ובעיקר לנשים – שכן גדולה יותר הסבירות שהן יפנו לסיוע כספי כדי לפתוח פרויקטים משלהן.

לדברי ברהום אין בעזה יותר מחמש חממות עסקיות, כולל החממה החשובה ביותר, השוכנת באוניברסיטה האסלאמית, שנוסדה בעזרת תמיכה של הבנק העולמי. האוניברסיטה האסלאמית מקבלת 1,000 רעיונות בשנה מיזמים בעזה. זאת בנוסף למאיצים עסקיים שהושקו לאחרונה ברצועת עזה על ידי מוסדות בינלאומיים – כגון מאיץ 'עזה סקַיי גיקס' (Gaza Sky Geeks) שהושק בידי ארגון 'מרסי קורפס'.

ברהום התמקדה במחקרה בחממה של האוניברסיטה האסלאמית, שבה 61% מבין הפרויקטים שקיבלו שירותי חממה היו טכנולוגיים, 41% עסקו בשירותים ו-11% היו פרויקטים תעשייתיים – כשהסך הכולל עולה על 100% מפני שרבים מהפרויקטים נגעו ליותר מתחום אחד.

"שיעור הפרויקטים הטכנולוגיים נמצא במגמת עליה, שכן הפרויקטים האלה תלויים ביכולות של אנשים צעירים לעצב ולפתח אפליקציות ואינם מצריכים פתיחה של מעברי גבול או כניסה של מוצרים נחוצים מסוימים, שאינה אפשרית כתוצאה מהסגר המוטל על רצועת עזה," אמרה ברהום לאל-מוניטור.

"החברות המשתתפות שהוקמו בהתבסס על שירותי חממה באוניברסיטאות משתייכות לתעשיות שונות, ביניהן חברות מקומיות בשיעור של 40%, חברות אזוריות בשיעור של 10.1% וחברות בין לאומיות בשיעור של 14% מכלל הפרויקטים המקבלים שירותי חממה. 35.4% מכלל החברות השתתפו בפרויקטים הפועלים באזורים שונים," הוסיפה.

לדברי מוחמד סקאיק, מנהל החממה העסקית והטכנולוגית באוניברסיטה האסלאמית, "כ-53% מהפרויקטים בחממה הם של נשים יזמיות, ואלה הפרויקטים המצליחים ביותר מבין אלה של הצעירים."

"נשים יזמיות מתעקשות ולא מוותרות עד להשלמת הפרויקטים שלהן, ולכן שיעורי ההצלחה שלהן גדולים מאלה של גברים צעירים. המגזר הציבורי-ממשלתי אינו מציע מקומות עבודה רבים בגלל המצב הכלכלי והפוליטי, ואילו המגזר הפרטי שוכר בעיקר גברים שכן העבודות בו קשות," אמר סקאיק לאל-מוניטור.

"מאז 2012 מימנה החממה 73 פרויקטים מבין אלפי הרעיונות שמתקבלים מדי שנה. הפרויקטים קיבלו סכומים הנעים בין 3,000$ ל-10,000$ לפרויקט, וזה הספיק כדי להפוך רעיון חלוצי לפרויקט עסקי בשוק," הוסיף.

אחרי שהחממה עשתה את שלה מגיע תורם של המאיצים העסקיים, שירות שהאוניברסיטה האסלאמית עדיין לא מספקת. מאיץ 'עזה סקַיי גיקס', למשל, שהושק בידי מרסי קורפס ב-2013, היה המאיץ העסקי הראשון בעזה שקידם פרויקטים של יזמים. החממה תומכת כספית ברעיון העומד ביסוד הפרויקט, בסכומים הנעים בין 3,000$ ל-10,000$. מאיצים עסקיים, לעומת זאת, מביאים סיוע כספי גדול יותר, לאחר קידום הפרויקט בפני צדדים מעוניינים בזירה האזורית והבינלאומית.

למאיץ הזה מגיעים רוב הפרויקטים שהתחילו בחממה של האוניברסיטה האסלאמית, בנוסף לפרויקטים אחרים מן המגזר הפרטי ומיזמים אחרים, ושם הם מקבלים הכנה לכניסה חזקה לשוק הפרטי.

לדברי סעיד חסן, מנהל התוכנית של 'עזה סקַיי גיקס' שדיבר עם אל-מוניטור, "המאיץ העסקי מימן בשנים האחרונות ארבעה פרויקטים של חברות הזנק בסכום של 30,000$ לפרויקט. תפקידו של המאיץ מתמקד גם בקידום פרויקטים ברשתות ההשקעה הבינלאומיות."

"50% מכלל המשתתפים במאיץ העסקי הן נשים, ו-25% מבין הפרויקטים המשיגים מימון מנוהלים בידי נשים צעירות," הוא הוסיף.

קירנאווי הצליחה להשיג מימון לפרויקט שלה אחרי ראיונות בסיוע 'עזה סקַיי גיקס' והיא עדיין מחכה לזכות במימון נוסף אחרי שההגשה הראשונה שלה נדחתה, ואילו מריאם אוטאיווי היא האשה הראשונה שקיבלה מן המאיץ העסקי מימון לפרויקט שלה, שנקרא "וואסֶלני" (תסיע אותי). הפרויקט מאפשר שיתוף מידע על שירותי תחבורה והזמנת מוניות בעזרת אפליקציה לסלולרי ואתר אינטרנט. הוא מאפשר ללקוחות לחלוק ביניהם ביעילות מידע על שירותי תחבורה בערים כמו קהיר, עזה ורבת עמון.

בתחרות שהתקיימה באוניברסיטת זיאד שבאיחוד האמירויות הערביות נבחר הפרויקט של אוטאיווי כאחת מ-25 חברות ההזנק [סטארט-אפ] המובילות בעולם הערבי – צעד ראשון ופורץ דרך לטכנולוגיה של עזה בדרכה הבינלאומית.

More from Hana Salah

Recommended Articles