דילוג לתוכן העיקרי

פרץ: לא אתן יד לממשלת אחדות עם נתניהו

"בתוך תוכו נתניהו רוצה לעשות מהלך גדול שיירשם בהיסטוריה, אבל הוא הססן. אין לי יכולת לתת לו הזדמנות נוספת". בראיון מדיני-ביטחוני מסביר עמיר פרץ מדוע הנאום בקונגרס הוא טעות קשה, ומגלה כי הנשיא שתרם הכי הרבה לביטחון מדינת ישראל יושב כרגע בבית הלבן.
Israel's Environment Minister Amir Peretz speaks during the 18th ordinary meeting of contracting parties to the Barcelona convention and its protocols on December 5 2013 in istanbul. It is the first such trip of an Israeli cabinet minister in Turkey since the rupture of relations between the two former allies over a deadly raid on a Gaza-bound flotilla. Ties between Israel and Turkey hit an all-time low in May 2010 when Israeli commandos staged a pre-dawn raid on a flotilla of ships trying to taking aid to

"אובמה הוא ללא ספק הנשיא האמריקאי שעשה הרבה יותר מקודמיו עבור מדינת ישראל בתחומים ביטחוניים, ואת זה הציבור הישראלי לא יודע, כי פועלת כאן מערכת שלמה שמנסה לצייר אותו כאויב ישראל" – כך אומר בראיון לאל-מוניטור שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, מספר 8 ברשימת המחנה הציוני.

בראיון מדיני-ביטחוני מתייחס פרץ לסערה הפוליטית והמדינית סביב נאומו הצפוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס [3 במארס], ומדגיש: "חשוב לי שהציבור בארץ יידע שאובמה תרם ותורם רבות לביטחון ישראל. נאום של נתניהו בקונגרס לא יביא לעצירת ההסכם מול איראן, אלא רק יזיק ליחסים עם ארה"ב".

אל-מוניטור: נתניהו טוען שההסכם המתגבש עם איראן הוא רע, וכי עליו כראש ממשלה מוטלת החובה למנוע אותו. זה טיעון ענייני.

פרץ: אני לא מזלזל במה שנתניהו אומר, אבל גם הוא יודע שהנאום בקונגרס יחזיר אותנו אחורה. הוא גורם לוויכוח פוליטי בין הדמוקרטים לרפובליקאים בנושא כה חשוב, שהייתה תמימות דעים לגביו, ועכשיו הדמוקרטים משכו תמיכתם בחוק הסנקציות על איראן.

גם ההסכם מול סוריה בעניין הנשק הכימי נראה רע בהתחלה, וכעת ברור שהוא הסכם טוב. כשר ביטחון קיבלתי יום-יום דיווח מודיעיני על מצב הנשק הכימי בסוריה, כי זה היה איום שהטריד אותנו מאוד. כעת ברור שההסכם השיג הרבה יותר מכל מערכה צבאית.

זה לא אומר שההסכם שהולך להיחתם עם איראן הוא טוב, ונתניהו צודק בכך שהמשך העשרת האורניום רעה מבחינתנו, הוא מנתח נכון את המצב, אבל פועל בדרך שגויה. המאבק שלו הוא ראוי, אבל לא באמצעות נאום.

אני מאוד מקווה שראש הממשלה ימצא דרך לרדת בצורה מכובדת מהעניין, ואני אעשה הכל כדי שהמחנה הציוני ייתן לו חבל פוליטי, כי זה הרבה מעבר לשיקולי בחירות. נתניהו יכול להתנות את ביטול הנאום בהישגים אחרים בהסכם עצמו ולהרוויח פעמיים. לא אכפת לי לתת לו עצות טובות אפילו שאנחנו במערכת בחירות ונמצאים משני צדי המתרס. בעניין האיום האיראני והיחסים עם ארה"ב לא צריכים להיות שיקולים פוליטיים.

אל-מוניטור: הציבור הישראלי העריץ את קלינטון והעריך את ג'ורג' בוש. אובמה לא הצליח להתנחל כאן בלבבות. כשר ביטחון לשעבר, מה אנחנו לא יודעים לגביו בהקשר הישראלי?

פרץ: ג'ורג' בוש נחשב לאחד הידידים הגדולים של מדינת ישראל, אבל הוא מעולם לא פתח בפנינו את החומר המודיעיני האמריקאי כפי שאובמה פתח. אובמה היה הראשון שנתן הנחיה מפורשת לעשות זאת כחלק מהמלחמה בטרור.

אני כשר ביטחון התעקשתי על פרויקט "כיפת ברזל" שהוא ישראלי לגמרי, אבל אני גם יודע להגיד שהמימון האמריקאי לפרויקט הוא חריג. האמריקאים בדרך כלל נאמנים לעיקרון על פיו הם לא מממנים או מסייעים לפרויקט, אלא אם הם שותפים בו. כאן אובמה קיבל החלטה נשיאותית דרמטית, כפי שלא התקבלה לפניו, לסייע במימון מעבר לשלושה מיליארד הדולר שישראל מקבלת במסגרת הסיוע הביטחוני השוטף.

מעבר לכל זה צריך לציין את הדבקות שלו בווטו האמריקאי במועצת הביטחון של האו"ם בעניין הפלסטיני, למרות הלחצים מבחוץ. גם אם הוא אינו מצטיין בנאומי חיבה כלפינו, הוא אחד הנשיאים שתרמו הכי הרבה לביטחוננו.

אל-מוניטור: לפחות על פי הסקרים האחרונים נראה שנתניהו מצליח לשכנע חלק ניכר מהציבור בצדקת נאומו וחיוניותו לביטחון המדינה.

פרץ: בעניין הזה נתניהו הצליח מאוד, כי הוא הסיט את הדיון לנושאים שנוחים לו. הרי במגרש החברתי-כלכלי יש סטטיסטיקות ומספרים, אתה לא יכול להמציא סיפורים, אבל בכל הנוגע לנושא הביטחוני אתה תמיד יכול להגיד 'יש דברים שאתם לא יודעים', או 'יש איומים שאתם לא מכירים', ואני מודה שלנתניהו יש כישרון לשווק את זה. גם אני נפלתי שבי אחרי כישורי המשחק שלו ושוכנעתי לשבת בממשלתו לפני שנתיים. הוא הזמין אותי לביתו ביום שישי וישבנו יחד ארבע שעות. כשיצאתי, שוכנעתי שהוא מתכוון לפתוח בתהליך מדיני שישנה את פני המדינה.

ביבי הסיט את סדר היום לנושא המדיני. מהמגרש הביטחוני הוא חושש כי על זה אין לו שליטה. הרי מבצע צבאי יכול להסתבך ולהפוך לחרב פיפיות. לכן הוא הלך לעניין המדיני, סימן את המטרה ואת האויבים תוך הפקרה של כל ערך לאומי. מדובר בנזקים שמחלחלים לתודעה של הציבור האמריקאי. רובו הגדול בעדנו בגלל המאבק בטרור, אבל אף אזרח באף מדינה לא אוהב שמתגרים במנהיגים שלו. דעת הקהל האמריקאי יכולה להתהפך נגדנו.

אל-מוניטור: לפחות למראית עין ובסיוע ציפי לבני, התקיים תהליך מדיני בעת כהונת ממשלת נתניהו השלישית, ואתה מתעלם מהצד השני, הפלסטיני. אולי הוא זה שהכשיל את המשא ומתן?

פרץ: החלטתי להתפטר מהממשלה כשהגעתי למסקנה שנתניהו הוא למעשה הגורם הרצוני, והוא אינו שבוי בידי קיצוניים כפי שנראה. בישיבת הממשלה בה התפטרתי התפתח ויכוח קשה ביני לבינו לעיני כל השרים.

הוא אמר לי 'אתה לא רואה את התמונה הכוללת, את התעצמות האסלאם הקיצוני', ואני עניתי לו: 'הגיע הזמן שתסיים תפקידך, כי כדי לטפל באסלאם הקיצוני יש את שר הביטחון והשר לביטחון פנים. אל תשכח שאני כשר ביטחון ניהלתי מלחמה הרבה יותר מסובכת מול חיזבאללה, וזה היה בתקופה שלא הייתה לי כיפת ברזל'.

הוא ענה לי: 'אבל אתה לא רואה שאין סיכוי להגיע למשהו עם האסלאם הקיצוני'. ואז אמרתי לו: 'זאת הטעות שלך. התפקיד שלך כראש ממשלה הוא לחפש את האסלאם המתון, כי גם הוא מרגיש מאוים. איך היית מתמודד בצוק איתן בלי האסלאם המתון במצרים?' התגובה שלו הייתה: 'טוב, אצלך לא פינית לא עשית'.

הקופירייטרים שלו התלהבו מזה והפכו את זה לסיסמה, אבל אני אינני מאמין במערכה צבאית שעומדת בפני עצמה. אם היא לא השיגה מרחב מדיני חדש המערכה נכשלה. זה מה שקרה בצוק איתן.

אל-מוניטור: יש צדדים שאתה מעריך בראש הממשלה? הרי אתה מכיר אותו מקרוב למעלה משני עשורים. יש סיכוי שתשב עמו שוב באותה ממשלה?

פרץ: יש בינינו הערכה הדדית מאוד גדולה. אני מאוד מעריך את זה שיש לו עמדות אידיאולוגיות ברורות, הבעיה שהוא מנסה להסוות אותן. בתוך תוכו הוא רוצה לעשות מהלך גדול שיירשם בהיסטוריה, אבל הוא הססן. במקום להיות איש חזון, הוא עסוק באיומים של בנט.

אין לי יכולת לתת לו הזדמנות נוספת, ואעשה הכל כדי שהמחנה הציוני לא יהיה חלק מממשלת אחדות עם ביבי. עדיף שתהיה הכרעה ברורה: או ממשלת ימין או ממשלת שמאל. מי שחושב שהוא מסוגל לספח את השטחים אז בבקשה, בוא נראה איך הוא מתמודד אז עם מצבה הבינלאומי של ישראל. אני מאמין שנוכל בקמפיין שלנו להעביר אנשים מצד ימין לצד שמאל. אנשים מחפשים בסוף בית פוליטי, והמחנה הציוני מוכן לחבק את כולם.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles