דילוג לתוכן העיקרי

תפיסת הביטחון של נתניהו ויעלון – פוליטית יותר ממקצועית

בכיר במחלקת המדינה האמריקאית לאל-מוניטור: "המומחים שלנו התרשמו שהדרג הפוליטי (בישראל) מחפש הסדרי ביטחון שיהפכו את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים לבלתי אפשרי"
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu delivers a speech during a memorial ceremony for former Prime Minister Ariel Sharon at Sycamore Ranch near the town of Sderot, marking the one-year anniversary of Sharon's death January 29, 2015. Sharon, the trailblazing warrior-statesman who stunned Arab foes with his dramatic turnarounds, died on January 11, 2014 aged 85, after eight years in a coma caused by a stroke.  REUTERS/Amir Cohen (ISRAEL - Tags: POLITICS ANNIVERSARY) - RTR4NGC7

מומחים בוושינגטון חשים שנושא הבטחון הינו המפתח לחידוש השיחות בין ישראל לפלסטינים לאחר הבחירות. אבל לשם כך, על ישראל לבחון לגופן את ההצעות האמריקאיות שהועלו במהלך שיחות קרי. נכונות ישראלית פוליטית לבחון את ההצעות תקדם את השיחות ותכריע את עתידו של המשא ומתן, אם אכן יתחדש.

בכיר במחלקת המדינה האמריקאית, שביקש להישאר בעילום שם, שוחח עם אל-מוניטור על תפיסות הביטחון בכל הסכם עתידי בין ישראל לפלסטינים: "בשנה שעברה הצגנו לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון שלה תוכנית ביטחונית מקיפה. התוכנית הייתה תולדה של תהליך חשיבה מצד צוות גדול של מומחי ביטחון אמריקאים, בניצוחו של הגנרל ג'ון אלן. צורכי הביטחון של ישראל עמדו בלב התהליך. הצגנו מגוון רחב של מנגנונים לניטור ולאיסוף מודיעין כדי למנוע טרור עתידי מכיוונה של מדינת פלסטין וכדי להגן על הגבולות של ישראל ושל ירדן (לאורך בקעת הירדן) מחדירות של גורמים עוינים. צפינו נוכחות זמנית של הצבא הישראלי לאורך נהר הירדן, מבלי להפר את הריבונות הפלסטינית. ארצות הברית הייתה נכונה לסייע, באמצעות מעקב מהאוויר ועל הקרקע, ואף לספק את הטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום זה. התוכנית שהועלתה נשקלה בכובד ראש במערכת הביטחון, והועלו מספר הסתייגויות מקצועיות. בממסד הפוליטי, לעומת זאת, נתקלנו בסירוב מוחלט מצד ראש הממשלה ושר הביטחון. המומחים שלנו התרשמו שהדרג הפוליטי מחפש הסדרי ביטחון שיהפכו את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים לבלתי אפשרי".

לדברי אותו מקור, במחלקת המדינה של ארצות הברית בוחנים מחדש כעת את תוכנית הביטחון המוצעת בהקשר של תכנון המדיניות ליום שאחרי הבחירות. עבור הממשל, המלחמה בטרור במזרח התיכון היא בעדיפות עליונה, והאמריקאים מאמינים בכל לבם ביעילות הסיוע הביטחוני שהם מעניקים לישראל. הבכיר הוסיף והדגיש שהשלום והביטחון צריכים ללכת יד ביד.

בכיר במערכת הביטחון של ישראל, שהיה גם בזמנו מעורב בהתווית סידורי הביטחון במסגרת הסכמי אוסלו, אישר בפני אל-מוניטור שהשיחות הנוכחיות בין מערכת הבטחון הישראלית לבין הגנרל אלן אכן היו בונות. הוא הוסיף ושרטט שתי דוקטרינות ביטחון המנחות היום את המערכת הישראלית.

הדוקטרינה הראשונה עוסקת בצורכי הביטחון היומיומיים, התלויים בתחמושת מודיעינית טקטית, וגם בגודלו של הצבא ובמוכנותו. היא מתייחסת למצב הגיאו-פוליטי הנוכחי, ומבוססת על הערכות שוטפות של איומים, במיוחד בנושא הטרור ושאיפות הגרעין של איראן. התפיסה הזו מתמקדת בהבטחת ביטחונה של ישראל ברמה היומיומית, ולא בפרספקטיבה עתידית לטווח הרחוק.

הדוקטרינה השנייה מוקדשת לביטחון הלאומי, ומתייחסת לעוצמתה של ישראל ולכוח ההרתעה שלה לטווח הרחוק. גישה זו כוללת את כל ההיבטים שמרכיבים את עוצמתה של ישראל מעבר ליכולותיה הצבאיות, כלומר יכולותיה הטכנולוגיות, יציבות הכלכלה שלה, איכות החינוך שלה, הדמוקרטיה הישראלית, יחסיה האסטרטגיים עם ארצות הברית, קשריה הכלכליים עם האיחוד האירופי, קשריה החיוניים ביותר עם מצרים וירדן, והסיכויים לשלום או למלחמה.

לדברי אותו מקור ותיק במערכת הביטחון, שני ההיבטים הללו מובילים להסקתן של מספר מסקנות שונות. ברמת הביטחון היומיומי, מומלץ יותר לשמור על סטטוס קוו פוליטי, כזה שיבטיח יתרון מודיעיני בגדה המערבית ויאפשר לשמור על שגרה שוטפת של פעילות ביטחונית.

ברמה האסטרטגית של ביטחון לאומי, הוא הבהיר, ישראל חייבת להבטיח את יחסיה האסטרטגיים עם המערב ועם מדינות האזור בכל מחיר. בראש ובראשונה, חובה עליה לשמר את יחסיה עם הממשל האמריקאי, ולבסס מחדש את התיאום והאמון ההדדי. ישראל צריכה גם לטפח את קשריה עם האיחוד האירופי, ובמיוחד עם גרמניה שמספקת לה נשק. וברמה זו, חשובים לא פחות גם יחסי ישראל עם מצרים וירדן.

הבכיר הדגיש כי לדרגים הגבוהים ביותר במערכת הביטחון ברור שתהליך פוליטי עם הרשות הפלסטינית הוא בגדר צורך חיוני ומיידי, בין השאר בשל הנחת היסוד שהבעיה הפלסטינית לא תיפתר באמצעות כוח.

משיחותיי עם הבכיר הישראלי למדתי שהקושי העיקרי נמצא בעצם ברובד שלישי של הסוגיה הביטחונית: בתפיסת "הביטחון הפוליטי" (אף שהוא עצמו לא ניסח זאת במילים אלה ממש). הדרג הפוליטי בממשלת ישראל היוצאת מציג תפיסה רחבה מאוד של תנאי ביטחון. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון הציגו את התפיסה הזו בשיחות שניהלו עם ארצות הברית. לשיטתם, במקרה של הסכם עתידי עם הפלסטינים, ישראל חייבת לשמור על שליטה מלאה משני עברי הגבול, שליטה בחלקים נרחבים מעמק הירדן ובכבישים הראשיים בגדה המערבית, ויכולת כניסה לכל עיר בפלסטין. במילים אחרות, לא מדובר כאן בתנאי ביטחון, אלא בתנאים שקבע מחנה הימין כדי למנוע מלכתחילה את הקמתה של מדינה פלסטינית.

נדמה שלאור החשדנות השוררת בין וושינגטון לירושלים, הרי אם נתניהו יבחר לכהונה נוספת, קשה יהיה להגיע להבנות בנושאי בטחון לקראת ישוב הסכסוך.

הבכיר במחלקת המדינה האמריקאית התקשה להסתיר את כעסו על נאומו המתוכנן של נתניהו בקונגרס (ב-3 במארס), כאורחו של יושב ראש בית הנבחרים, ג'ון ביינר. לדבריו, הסיבה לכך איננה הפרת כללי הפרוטוקול, אלא ההתערבות באחד הנושאים האסטרטגיים והרגישים ביותר בפוליטיקה האמריקאית. הסיבה היא התמיכה במפלגה הרפובליקאית נגד נשיא שאין תומך גדול ממנו בכל הקשור לביטחונה של ישראל. כשנשאל כיצד זה ישפיע על הדיאלוג האסטרטגי בין שתי ההנהגות, סירב המקור הבכיר לענות.

More from Uri Savir

Recommended Articles