דילוג לתוכן העיקרי

ההצעה הפלסטינית במועצת הביטחון – מהלך חסר ערך

בעשרות שנותיו של הסכסוך הישראלי פלסטיני נקבעו תאריכי יעד רבים לסיום הכיבוש - כולם נהפכו לאותיות מתות. מוטב אם במקום זאת, הפלסטינים היו מציעים יוזמה מדינית שקשה להתנגד לה
Palestinian President Mahmoud Abbas (R) meets with Palestinian Prime Minister Rami Hamdallah and ministers of the unity government, in the West Bank city of Ramallah June 2, 2014. Abbas swore in a Palestinian unity government on Monday under a reconciliation deal with Hamas Islamists that led Israel to freeze U.S.-brokered peace talks with the Western-backed leader. REUTERS/Majdi Mohammed/Pool (WEST BANK - Tags: POLITICS) - RTR3RU64

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע ביום שני (15 בדצמבר) את מורת רוחו מהחלטתה של המנהיגות הפלסטינית לבקש ממועצת הביטחון להורות על ישראל לסיים בתוך שנתיים את הכיבוש בשטחים. הוא יצא חוצץ נגד האיום שהרשות הפלסטינית תבקש להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בצאתו מפגישתו ברומא עם מזכיר המדינה ג'ון קרי, שבה תבע כי ארה"ב תטיל וטו בהצבעה על כך במועצת הביטחון, הזהיר נתניהו כי ישראל לא תבליג על מהלכים פלסטינים חד־צדדיים מעין אלה. בשיחתו השבוע עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד, טען נתניהו כי הפניה לאו"ם היא "ההיפך מהסכם שלום", והוסיף שמהלך הזה "יבטל כל משא ומתן עתידי ויביא להידרדרות".

נתניהו צודק בהחלט. מהלך דיפלומטי חד-צדדי מנוגד בתכלית לרוח אוסלו. קביעת עובדות שלא בדרך של מו"מ ושל הסכמה הדדית אינה עולה בקנה אחד עם עמדתה של הקהילה הבינלאומית. אכן, מוטב היה אילו ההחלטה על סיום הכיבוש הייתה מתקבלת במהלך דו-צדדי ואפילו רב-צדדי, בשיתוף הליגה הערבית. אולם אם פנייה למוסדות האו"ם לפעול לסיום כיבוש הנמשך 47 שנה היא מהלך חד-צדדי, כיצד יש להגדיר בנייה של התנחלויות בשטחים הכבושים, בניגוד לחוק ולקונסנזוס הבינלאומי? האם הפקעת אדמות פלסטינית ו"ייהוד" מזרח ירושלים אינם מתכון להידרדרות?

כל אחת מרבע מיליון יחידות הדיור שהוקמו מאז הסכם אוסלו היא מהלך חד-צדדי. סיפוח מזרח ירושלים, בניגוד להחלטת האו"ם, הוא מהלך חד-צדדי. גם ההחלטה לקיים בשבוע שעבר [9 בדצמבר] את ישיבת מרכז הליכוד בהתנחלות אריאל שבלב הגדה המערבית היא מהלך חד צדדי. מנהיגי המפלגה הכריזו לא אחת שאריאל היא חלק ממדינת ישראל, אותה מדינה שהצעת חוק הלאום של נתניהו קובעת כי היא מדינת הלאום של העם היהודי. רק העם היהודי.       

אז נניח שארה"ב לא תטיל וטו ומועצת הביטחון תחליט שבתוך שנתיים יושם קץ לכיבוש הישראלי בשטחים. מה יקרה בעוד שנתיים? האו"ם יכפה על ישראל לפנות 350 אלף בני אדם מהגדה המערבית ועוד כ-200 אלף איש, אשה, זקן וטף מהשכונות היהודיות שהוקמו בירושלים מעבר לקו הירוק? מי יפקח על מעברי הגבול בבקעת הירדן, כדי למנוע חדירת חוליות עורפי ראשים מדאע"ש? מי יפרנס את מאה אלף העובדים הפלסטינים שמוצאים את לחמם בישראל? 

זאת אף זאת, בית הקברות של הסכסוך הישראלי-הפלסטיני מלא וגדוש בתאריכי יעד שנהפכו לאותיות מתות. הסכם קמפ דיויד מ-1978 קצב חמש שנים למשא ומתן על הסדר הקבע, כך גם הסכם אוסלו מ-1993. מי זוכר את ההתחייבות של נתניהו מ-1998 להעביר לשליטת הרשות הפלסטינית שטחים נרחבים מאזור C? איזו סיבה יש לפלסטינים להאמין שגורלה של החלטת מועצת הביטחון שתתקבל (או לא) בסוף 2014, לסיים בתוך שנתיים את הכיבוש, יהיה שונה מגורלה של החלטה דומה שהתקבלה באותו ארגון בסוף 2003? מועצת הביטחון אימצה אז את מפת הדרכים של הקוורטט (החלטה 1515), שקצבה שנתיים להסכם שיפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אפילו גבולות 67' הוזכרו שם כבסיס להסדר ("שישים קץ לכיבוש שהחל בשנת 1967"). בסוף 2007 התחייבו ראש הממשלה אהוד אולמרט והנשיא מחמוד עבאס בוועידת אנאפוליס, במעמד הנשיא בוש ומנהיגים מכל העולם, לעשות כל מאמץ להגיע בתוך שנה להסכם קבע ולקיים ללא דיחוי את כל התחייבויותיהם על פי מפת הדרכים (משמע, כולל הקפאת הבנייה בהתנחלויות).  

ומה קרה מאז? אלפי בתים נוספו בהתנחלויות, אלפי דונמים הופקעו, ותקוות לשלום התפוגגו. במקום לקבל עוד החלטה חסרת ערך, מוטב היה אילו הפלסטינים היו מציעים יוזמה שקשה להתנגד לה בעולם, ואף בציבור הבוחרים הישראלי יימצאו רבים שיתמכו בה. במקום לעצבן את האמריקאים ולפגוע בסיכוי להחליף את השלטון בישראל (כפי שנכתב כאן השבוע, בוושינגטון חוששים שנתניהו ינצל הימנעות אמריקאית בהצבעה במועצת הביטחון כדי לשחק במערכת הבחירות את תפקיד הקרבן והאנדרדוג), מוטב שיכריזו על הקפאה הדדית של צעדים חד-צדדיים; הם יקפיאו את פנייתם למוסדות בינלאומיים למשך שנתיים, בתמורה לכך ישראל תתחייב כי באותה תקופה היא תעצור את הבנייה בהתנחלויות מעבר לקו הירוק. בלי יוצא מהכלל.

תירוץ ישראלי כי "אי אפשר להתחייב לדברים כאלה לפני הבחירות", לא יתקבל. כשהיא אישרה את מפת הדרכים לפני יותר מעשור, התחייבה ממשלת שרון (שנתניהו היה אחד מבכיריה) להקפיא כליל את הבנייה בהתנחלויות וגם לפנות את כל המאחזים שהוקמו מאז מרס 2001. אם ידידיו הרפובליקאים של נתניהו בגבעת הקפיטול יצעקו "גוועלד", אובמה יוכל לשלוח אותם להפגין מול אחוזתו של האיש ששמו מתנוסס על מפת הדרכים - הנשיא הרפובליקאי ג'ורג' וו' בוש. אם איל ההימורים שלדון אדלסון, שחותר לסלק בעוד שנתיים את הדמוקרטים מהבית הלבן, יתלונן על התערבותם בפוליטיקה הישראלית, אובמה יוכל להפנות אותו לבוש האב, שאילץ את ממשלת הימין לבחור, ערב בחירות, בין מתן כסף להתנחלויות לבין קבלת כסף אמריקאי.

מפעל ההתנחלויות היה ועודנו המפתח לכיבוש הישראלי ולהחרפת הסכסוך. נעילתו של מפעל ההתנחלויות הינה המפתח לסיום הכיבוש ולקץ הסכסוך.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles