דילוג לתוכן העיקרי

"רק לא ביבי" זה לא מספיק

כמו בבחירות 99', גם כעת הקריאות בגרון ניחר נגד נתניהו משתיקות כל ניסיון לקיים דיון על קווי היסוד המדיניים של העבודה. על הציבור לדרוש מלבני והרצוג לפרוש את החזון שלהם למשא ומתן.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu attends the weekly cabinet meeting in Jerusalem December 21, 2014.  REUTERS/Amir Cohen (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTR4IU96

מערכת הבחירות הנוכחית מזכירה באופן מפחיד את ההתמודדות הדרמטית ב-1999 בין מנהיג הליכוד בנימין נתניהו לבין ראש מפלגת העבודה דאז אהוד ברק. גם אז, לאחר כהונה בת שלוש שנים של נתניהו, המפלגות שמשמאל לליכוד רכבו על גלי המיאוס מראש הממשלה. גם אז הקריאות בגרון ניחר "רק לא ביבי" היסו כל ניסיון לקיים דיון רציני על קווי היסוד של העבודה, ובראש וראשונה להציג את קווי המתאר של הסדר הקבע עם הפלסטינים. ואולם האכזבה מנתניהו ציידה אז את העבודה בכמות מספקת של דלק כדי לחזור לשלטון. סופו העצוב של הפרק הזה ידוע לרבים, ובכל זאת הנה תזכורת קצרה: ברק הבטיח "שחר של יום חדש" ובנה יותר בתים חדשים בהתנחלויות מכל קודמיו. הוא הפר התחייבות להעביר לפלסטינים כפרים באזור ירושלים, דרש לבנות בית כנסת בסמיכות למסגדי הר הבית, והתיר לרמטכ"ל שאול מופז וסגנו משה יעלון לפגוע במנגנוני הביטחון הנאמנים לג'יבריל רגו'ב, מראשי מחנה השלום הפלסטיני.

הדובדבן על הקצפת החמוצה הזאת היה הכרזת ה"אין פרטנר" של ברק - עמדה שבהמשך ליוותה גם את אריאל שרון כל הדרך אל השלטון, וסללה ליו"ר העבודה ברק את הדרך לממשלת נתניהו. כעת, ציפי לבני, השרה שהייתה ממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים בממשלות אולמרט ובממשלת נתניהו השלישית, נותנת את גרסתה האישית להתמוטטות המשא ומתן. בראיון לפובליציסט הבכיר רוג'ר כהן מהניו יורק טיימס מאשימה לבני את יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), בהתמוטטות המשא ומתן שהתקיים בשנה שעברה בתיווכו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי.

בראיון המדובר, אשר התפרסם ב-23 בדצמבר, טענה מועמדת רשימת העבודה לראשות הממשלה (ברוטציה עם יצחק הרצוג) כי החלטת הרשות הפלסטינית להצטרף ל-15 מוסדות בינלאומיים היוותה מכת מוות למשא ומתן וכי הסכם הפיוס עם חמאס היווה את המסמר האחרון בארון הקבורה שלו. היא סיפרה שבפגישה שקיימה עם עבאס בלונדון במאי 2014 היא הטילה עליו את האחריות לכישלון. "אמרתי לו שהבחירה היא בין הכל לכלום, והבחירה שלך בסופו של דבר היא לא להשיג כלום". אגב, באותו זמן אמרה לבני בראיון לגלי צה"ל כי המתנחלים הם אלה שמונעים מישראל להגיע לפתרון עם הפלסטינים.

בשיחות פרטיות לבני חוזרת שוב ושוב על גרסתה, על פיה המשא ומתן נכשל בגלל סירובו של עבאס לאמץ את מתווה קרי להסדר שהציג בפניו הנשיא אובמה. הדים לגרסה הזאת שמעתי בשבוע שעבר [סוף דצמבר] מפי אלוף במילואים בעל פרופיל תקשורתי גבוה, בעת פגישה עם דיפלומטים זרים. כמו לבני, גם הוא לא טרח לספר שהמתווה של קרי כלל דרישה שהפלסטינים יכירו בכך שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, יאמצו את הניסוח הבעייתי "גבולות ביטחון" ויחתמו על מסמך שאינו מתייחס כלל לירושלים ולדרישתם להכיר בה כבירתן של שתי המדינות. את הדרישות הללו הציג נתניהו על דעתה של לבני ובברכתה.

נתניהו לא היה צריך להתאמץ יתר על המידה כדי לשכנע את לבני לאמץ את עמדותיו. אפשר ללמוד על כך ממסמכי אל-ג'זירה-גארדיאן שנחשפו בשנת2011. בפגישה שקיים הצוות הישראלי בראשותה עם הצוות הפלסטיני בראשות אחמד קריע (אבו עלא) ביולי 2007, אמרה לבני כי "ירושלים היא הבירה המאוחדת והבלתי מחולקת של ישראל והעם היהודי מזה 3000 שנה". במפגש שהתקיים במאי 2008 ביטלה לבני כלאחר יד את הצעתו של קריע שישראל תספח את כל השכונות היהודיות במזרח ירושלים, כולל חלק משייח ג'ראח. היא עמדה על כך שהפלסטינים יוותרו גם על הר חומה (שהוקמה מעבר לקו הירוק לאחר החתימה על הסכם אוסלו, חרף התנגדותם של הרשות הפלסטינית וממשל קלינטון). באותה הזדמנות היא תבעה גם לספח את גוש אריאל שבלב הגדה המערבית.

בימין תקפו את לבני והרצוג לאחר שהמליצו לאחרונה בפני קרי לקבל את בקשת נתניהו, ולהטיל וטו במועצת הביטחון על ההצעה הפלסטינית-ירדנית. בתגובה לביקורת הבהירו השניים כי הם מתנגדים לצעדים חד-צדדיים של הפלסטינים, והבטיחו "התנהלות מדינית נכונה". השאלה היא האם אנו עדיין מול ליבני של יולי 2007 ? האם "התנהלות מדינית נכונה" כוללת נכונות לחלק באופן מעשי את ירושלים או להפוך אותה לבירתם של שני עמים - תנאי הכרחי להסדר מדיני? האם סיכול פתרון חילופי השטחים על ידי סיפוח גוש אריאל - עוד תנאי בל יעבור להסדר, נחשב להתנהלות מדינית נכונה? האם התנהלות נכונה נוגעת לתמיכתו של הרצוג בדרישה שהפלסטינים ,בסופו של התהליך,יכירו בכך שישראל היא מדינת העם היהודי ? 

ישראלי שמאמין כי הסכם עם הפלסטינים הוא הדרך היחידה להבטיח את ביטחונה של ארצו ואת אופייה הדמוקרטי והיהודי, חייב לשאול את כל השאלות הללו. לא הולכים לבחירות רק עם "רק לא ביבי". מנתניהו כבר אי אפשר להתאכזב. מציפיות שווא לשחר חדש אפשר להתאכזב ועוד איך.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles