דילוג לתוכן העיקרי

Islamic State calls for revenge against Syria’s rebels

מרוב פלגים הנלחמים אלה באלה בחאלב ובחאלבים, התושבים מתגעגעים לזמנים השקטים תחת שלטונו של הרודן אסד
A rebel fighter knocks a hole in a wall inside a room at Karm al-Tarab frontline in Aleppo July 30, 2014. Picture taken July 30, 2014. REUTERS/Hamid Khatib   (SYRIA - Tags: POLITICS CONFLICT) - RTR40SK6

חאלב, סוריה. המתקפה האחרונה של דאע"ש בחאלב נמצאת בעיצומה, וללא ספק תוביל לשינויים דרמטיים בשדה הקרב; היא תגדיר ותעצב מחדש את הדינמיקה של הסכסוך בסוריה, ועשויה לגרום לשחקנים ראשיים בו לחשב מחדש את המדיניות והאסטרטגיה הבסיסיים שלהם. עצם הישרדותה של תנועת המורדים בחאלב תלויה על בלימה, ואם יחליף אותה הטרור של דאע''ש יהיו לכך השלכות חמורות.

במתקפה הנוכחית של דאע"ש יש גם מרכיב אישי. הסיסמה בקמפיין האחרון של דאע''ש למיגור המורדים בחאלב ולכיבוש שטחיהם היא "נקמה על נשותינו החסודות". המוטו המצמרר הזה נבחר משתי סיבות: האחת, כדי לטעת את פחד האל בלבם של אויביהם; השנייה, כדי להסית את לוחמיהם המשולהבים לפעול באכזריות צמאת-דם עוד יותר מאשר כעת.

קריאת מלחמה זו מתייחסת לטענות בדבר אונס והתעללות לכאורה בנשותיהם ובבנות משפחתם של לוחמי דאע"ש לאחר שגורשו מחאלב בינואר השנה בידי קואליציה של לוחמים איסלאמיסטים מקומיים, שהתאגדו תחת דגל החזית האסלאמית. קודם לכן, אנשי דאע"ש חיו ולחמו לצדם של פלגים שונים. רבים מהם אף התיישבו עם בני משפחותיהם לצד מורדים סורים מקומיים בעיירות שלהם, בכפרים ובשכונות.

כשהתערערו היחסים והמלחמה פרצה, נאלצו רבים מלוחמי דאע"ש להימלט על נפשם ולהשאיר מאחור את משפחותיהם. הטענות בדבר אונס לכאורה של בנות משפחותיהם הן שמובילות כעת את לוחמי דאע"ש לחזור לאזור. בתוכם מבעבעת תחושת נקם וחמת זעם רצחנית, המאיימת לשחרר אל עבר מסכי הטלוויזיה והרשתות החברתיות אלימות ברברית  בלתי נתפסת אף יותר מבעבר. זה מעורר במורדים פחד ודאגה נוראים.

עאדל מתגורר בחריטאן, עיירה באזור הכפרי של חאלב, רק כמה קילומטרים מצפון לעיר על הכביש הראשי לגזיאנטפ. בסבב הקרבות האחרון עם דאע"ש, בינואר השנה, נכנסו לוחמי הארגון לעיירה שלו והוציאו להורג כמה מהמורדים ותומכיהם שם.

"זו מלחמה על הקיום שלנו ועל אורח החיים שלנו", אמר עאדל. "הם (דאע"ש) דומים מאוד למשטר, כי הם רוצים לכפות עלינו את החוקים שלהם בכוח, ולהרוג את כל מי שמתנגד לכך. כשנכנסו לעיירה שלי בפעם שעברה הם הרגו הרבה אנשים טובים וצעירים". ועוד הוסיף במרירות: "כמובן שהמשטר שמח על כך ורוצה שהם יחסלו את כולנו. כך חושבים גם רבים מתושבי חאלב, לדעתם עירם נחרבה בגללנו. הם בזים לנו על כך. אבל אני שואל אותם, איפה הם היו כשאנחנו מחינו וכשהצעירים שלנו נורו ונהרגו? ומה עם אלפי החיים שהקרבנו במלחמה הזו נגד המשטר הנורא ונגד דאע"ש? מה עם הקורבנות שהקריבו כל אותם אנשים? הם שכחו את זה? מי מפציץ את עירם, אנחנו שמחזיקים בכלי נשק פשוטים או המשטר עם הטילים וחביות הנפץ והמטוסים שלו?"

האמת סביב טענות האונס מפוקפקת, ולכל היותר מוגבלת לכמה מקרים בודדים. אין מדובר במעשים שיטתיים. אבל האמת אינה מונעת מדאע"ש לנצל את העניין לטובתו. הארגון הפגין תמיד מיומנות מרשימה בכל מה שקשור ללוחמה פסיכולוגית ולהפצת תעמולה. סיסמת הקרב האחרונה שלו היא בסך הכל כלי נשק נוסף בארסנל מרשים זה. באמצעות שיטות של הפחדה ואיום, מקווים אנשי דאע"ש לשכנע את אויביהם להיכנע או להישבע להם אמונים, מבלי שיצטרכו לירות ולו כדור אחד. לא חסרות הוכחות לכך שהשיטות הללו פעלו טוב למדי בדיר א-זור. עבור כת מקיאווליאנית וניהיליסטית המקדשת את המוות כמו דאע"ש, טענת ''התעללות מינית'' היא רק כלי נוסף כדי להסית את לוחמיו וכדי להכות באוייב.

המורדים בחאלב מודעים לכך היטב, זוהי שעתם הקשה ביותר מאז פרוץ הסכסוך בסוריה. המתח הגלוי בו הם שרויים כמעט מוחשי. השעון ממשיך לתקתק עד לרגע האמת הבלתי נמנע - זה שיבנה או יהרוס אותם – תוך שהם מנסים לגייס תגבורות מחזיתות אחרות באזור חאלב, כדי לבצר את עמדותיהם אל מול דאע"ש.

הרבה מאוד מונח כאן על כף המאזניים, והמורדים יודעים שידם במידה רבה על התחתונה. האויב עולה עליהם באמצעי הלחימה שלו ובתחבולותיו, הם מוצאים את עצמם לכודים בין כוחות המשטר המהדקים באטיות את המצור סביב חאלב לבין התקדמותם הבלתי-נלאית של לוחמי דאע"ש מצפון לעיר. סיכויי המורדים נראים קלושים, ורבים מהתושבים שבקו החזית או בעיירות בעלות חשיבות אסטרטגית כבר מיהרו לנוס על נפשם לאזורים בטוחים יותר בסוריה, או חצו את הגבול לטורקיה. יש הסבורים שבקרוב יצטרפו אליהם גם המורדים המקומיים.

בלבם של רבים מתושבי חאלב כמעט ואין אהדה למורדים. הם מאשימים אותם במידה רבה כאמור בחורבן העיר שלהם. ודאח הוא תושב חאלב, בעל עסק קטן, שנקלע לקשיים ככל שהעיר שקעה עמוק יותר בבוץ מלחמת האזרחים.

"שאלוהים ייקח את כולם, הלוואי שיהרגו זה את זה, גם הם (המורדים) וגם דאע"ש", אמר ודאח, "הם הגורם לכל הסבל והצרות שלנו. לא היו לנו צרות לפני שהגיעו המורדים מהכפרים, היינו מאושרים והסתדרנו יפה מאוד. דחינו אותם ואת מה שהם מכנים 'מהפכה', לכן הם שונאים אותנו. כנקמה בנו הם השתלטו על המפעלים ועל בתי העסק שלנו, והרסו לנו את הפרנסה. אבל אלוהים ינקום בהם", הוא אמר.

בכל הנוגע לדאע"ש, גם ודאח שותף לפחדם של המורדים. "ברור שאנחנו נחרדים שמא הם יכבשו את חאלב. הם קצבים נחשלים מתקופה חשוכה. זה יהיה גרוע יותר מביזת בגדד בידי המונגולים. הם יחריבו את התרבות שלנו לחלוטין. לא נוכל לחיות תחת שלטונו של ארגון ברברי כזה. אבל יש לנו אמונה בצבא הסורי שיגן עלינו".

המערכה של דאע"ש בחאלב תשנה ללא ספק את כללי המשחק. לתוצאותיה יהיו השלכות עמוקות על הסכסוך בסוריה וכך גם על עתידו של ארגון הטרור, אם אכן תונחת שתונחת עליו מהלומה ניצחת. כרגע רק דבר אחד בטוח: תושבי חאלב חרדים מאוד מהגעתו של דאע"ש.

More from Edward Dark

Recommended Articles