געגועיו של המשורר לעיראק שלא הכיר

"חיכיתי לקריאה הזו", אומר רוני סומק. המשורר הישראלי יליד עיראק שמע בשמחה את דברי המנהיג השיעי מוקתדא אל-צדר. בנאום שנשא בעיר הקדושה נג'ף, קרא אל-צדר ליהודי עיראק לחזור הביתה ולסייע בבנייתה של המולדת החדשה.

סומק, 61, שנולד בבגדאד ומעודו לא חזר לבקר בה, מפלרטט שנים רבות עם ארץ מוצאו. בין בגדאד לירושלים שורר מצב עוינות, וזכות השיבה ליהודים טרם ניתנה. למרות זאת, הצהרתו של המנהיג הפרו-איראני ריגשה רבים מיהודי עיראק. איש מהם אינו תמים לחשוב כי דווקא הוא, ראש המיליציה החמושה "צבא אל-מהדי", יקבל אותם בפרחים בשדה התעופה הבינלאומי של בגדאד. בעצם, מדוע ללכת רחוק. איש מהם גם אינו מתכוון לצאת לשם מחר בבוקר. אבל לכל ברור שהתבטאות כזו מניחה יסודות להצהרות דומות בעתיד; הצהרות שיסללו את הדרך להתקרבות בין יהודי בבל למולדתם, או ארץ גלותם, שבה חיו 2,700 שנה.

"ידעתי שיבוא מנהיג עיראקי ויגיד 'בואו נבנה את הקשר מחדש'", מספר סומק. "למרות שלדבריו אין כעת ביטוי מעשי, יש בהם מטאפורה ליחסים ששררו שם בין יהודים למוסלמים ולנוצרים".

קהילת יהודי עיראק מנתה בשיאה 140 אלף נפש. רובם המכריע היגר ממנה בשנים שלאחר הקמת מדינת ישראל. מיעוטם נותר, ויצאו משם בהדרגה במשך העשורים שאחר כך. כיום נותרו בה פחות מעשרה. מאחור הותירו זיכרונות כבדי משקל, חיי שיתוף עם שכניהם ורכוש גדול. רובם חיים עם צאצאיהם בישראל. מיעוטם במערב.