דילוג לתוכן העיקרי

הבשורה למזרח התיכון לא תגיע מאירופה

האיחוד האירופי, שזכה אשתקד בפרס נובל לשלום, משותק מבחינה מדינית ונושא עיניו לעבר אובמה – כך מתרשם עקיבא אלדר שבילה שלושה ימים במסדרונות הארגון בבריסל.
A banner featuring a Euro coin is seen on the European Commission headquarters building in Brussels December 19, 2011.     REUTERS/Yves Herman (BELGIUM - Tags: POLITICS BUSINESS) - RTR2VFYJ

בריסל. שלושים שנה אני מלווה מקרוב את יחסי החוץ של ישראל. לא פעם שמעתי מפי מדינאים ודיפלומטים גרמנים שישראל חייבת את תמיכתה של גרמניה לקרבנות השואה. הדברים נאמרו תמיד בחדרי חדרים, בלחש, אוף דה רקורד. בשבוע שעבר הם נאמרו בפומבי בידי המדינאי הגרמני הבכיר הנס פוטרינג,  אחד הפוליטיקאים הגרמנים המקורבים ביותר לקנצלרית אנגלה מרקל. דבריו של פוטרינג, מי שהיה במשך שנים נשיא הפרלמנט האירופי, נאמרו בפני אולם מלא מפה לפה במרכז בריסל. "אלמלא השואה, גרמניה לא היתה נמנעת בהצבעה באו"ם על הכרה בפלסטין כמדינה שאינה חברה בארגון", אמר האיש, שמונה אשתקד ליושב ראש קרן קונרד אדנאואר, הקנצלר הראשון של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה וזה שאחראי להסכם השילומים בין גרמניה לישראל. "היא היתה מצביעה בעד". פוטרינג לא הסתיר את תקוותו שאביגדור ליברמן- ששמו, ("איש אהוב" בגרמנית), אמר, אינו הולם אותו -  לא ישוב לבריסל כשר החוץ של ישראל. פוטרינג קינח באבחנה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מקשה על אירופה לקיים דיאלוג עם העולם המוסלמי. "קודם הישראלים לא רצו מעורבות אירופית, עכשו אתם גם נגד מעורבות אמריקאית", הצליף.

על הבמה, לצדו של הדובר הגרמני, ישבו אלוף במילואים עמי אילון, מי שהיה שר, ראש השב"כ ומפקד חיל הים, ועורך דין גלעד שר, מי שהיה ראש צוות המו"מ המדיני של ראש הממשלה אהוד ברק עם הפלסטינים. בשורה הראשונה ישבו הנדבן ופעיל השלום אורני פטרושקה, שותפם של אילון ושר להנהגת "עתיד כחול-לבן" ומנכ"ל העמותה דר נדלר. הם באו לבירת האיחוד האירופי, ביזמת קרן הנס זיידל הגרמנית, כדי לשכנע את האירופים להפעיל את השפעתם על האמריקנים. אילון ושר ביקשו לצייד אותם בתכנית המדינית שלהם, שעיקריה הכרה ישראלית במדינה פלסטינית ופתיחת משא ומתן עמה על הסדר הקבע, על בסיס יוזמת השלום הערבית ( שלום ונורמליזציה עם חברות הליגה הערבית תמורת נסיגה לקווי 67') והצהרה שאין לישראל תביעות טריטוריאליות ממזרח לגדר ההפרדה/הביטחון. מנהיגי "עתיד כחול- לבן" הזהירו כי ישיבה בחיבוק ידיים של האירופים עד לסיום המו"מ על חילופי שטחים, חלוקת ירושלים ופתרון בעיית הפליטים, יביאו לקיצה של ישראל היהודית והדמוקרטית. הם הציגו בפני בכירי האיחוד האירופי תכנית לפינוי מיידי של כל ההתנחלויות שממזרח לגדר, כולל מיפוי מדויק של שטחים פנויים בתוך הקו הירוק לצורך יישובם מחדש של המפונים. הם המליצו שכולם יפיקו את לקחי ההתנתקות החד צדדית מרצועת עזה, שהפילו אותה כפרי בשל לידי החמאס (אירופה תמכה בהתנתקות) וימירו את החד-צדדיות המוחלטת בחד-צדדיות מתואמת.

קרן זיידל הזמינה אותי להצטרף לשלושת ימי המסע המרתק של ראשי "עתיד כחול- לבן" במסדרונות האין סופיים של האיחוד האירופי. השתתפתי בפגישות עם אישים מרכזיים בקבינט של הנציבות האירופית, עם בכירה במשרדה של שרת החוץ קתרין אשטון ועם חברים בפרלמנט האירופי. נחשפתי לתסכוליו של ארגון הגג של 27 המדינות שאוכלוסייתן גדולה מזו של ארצות הברית. שמעתי את חבר הפרלמנט, איבו ווג'ל, מי שהיה שר החוץ של סלובניה, מספר כיצד שרים ישראלים סירבו לפגוש את משלחת הפרלמנט האירופי שהוא עמד בראשה וחברי כנסת ישראלים הניחו להם להמתין שעה ארוכה מחוץ לחדר הישיבות. "ישראל משפילה אותנו" אמר ווג'ל.

התרשמתי מאוזלת ידו של האיחוד האירופי שהתכבד אשתקד בפרס נובל לשלום, בכל הנוגע להשכנת שלום בין ישראל לפלסטינים, הפסקת ההתנחלויות וסיום הכיבוש. כל הבכירים שעמם נפגשנו בבריסל, בלי יוצא מהכלל, האזינו בעניין רב לתוכניתם של האורחים, העירו הערות ולבסוף שלחו אותם לברלין, לפריס ולונדון, וגם לפראג, זו שהצביעה באו"ם נגד שדרוגה של הרשות הפלסטינית. עיתונאית אחת אפילו התריסה "למה בכלל באתם לכאן?". כשאילון, שר ופטרושקה הסבירו מדוע סנקציות כלכליות לא יניעו את התהליך המדיני, המארחים אמרו שהם מתפרצים לדלת פתוחה, שכן אין שמץ של סיכוי ש-27 מדינות האיחוד המיוצגות בבריסל יגיעו להסכמה ביחס לצעדי ענישה כלשהם נגד ישראל על הבנייה בהתנחלויות. נסיון העבר מלמד שהמלצות של הקונסולים האירופים לנקוט צעדים נגד ישראל כמו, למשל,  להטיל סנקציות כלכליות על ההתנחלויות – כפי שפורסם השבוע בעיתון "הארץ" - מעלים עובש במגירות האיחוד בבריסל. מצד שני, הדוברים הדגישו שכל עוד ישראל מוסיפה להרחיב את ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים, אין בדל של סיכוי שחברות האיחוד יגיעו לקונסנסוס לגבי שדרוג מעמדה של ישראל.  

מעבר לכך, פקיד אירופי בכיר הצביע בלא מעט מבוכה על כך שהאיחוד אינו מסוגל להסכים על צירופו של החיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, זאת, גם לאחר שדו"ח החקירה הרשמית של ממשלת בולגריה מצביע חד משמעית שהארגון עומד מאחורי הפיגוע שבו נרצחו חמישה תיירים ישראלים.

אירופה עסוקה בעיקר בעצמה, במשברים הכלכליים ובקליטתן של חברות חדשות (הבאה בתור היא קרואטיה. לידיעתו של הקורא בנימין נתניהו- הדבר התאפשר לאחר שהקרואטים נענו לדרישת האיחוד למחוק מחוקתם את הסעיף הקובע כי קרואטיה היא מדינת הלאום של העם הקרואטי). הקוורטט, אותו מנגנון שהוקם במטרה לקדם את התהליך המדיני, נהפך לבדיחה. לשאלתי מה מעשיו של טוני בלייר השליח המיוחד של הקוורטט (ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם), החליפו שני הפקידים שישבו מולנו מבטים רבי משמעות ופרצו בצחוק. הם סיפרו שהאיחוד החליט להפסיק לממן את המנגנון של בלייר, שנעלם אי שם במזרח ירושלים.

עיניהם של האירופים נשואות, אם כן, מערבה, לעברו של חתן פרס נובל לשלום לשנת 2009, נשיא ארה"ב ברק אובמה. השליח המיוחד של האיחוד למזרח התיכון, אנדריאס רייניקה, היה איש הבשורה היחיד. הוא סיפר שליידי אשטון והנשיא אובמה הציבו לעצמם יעד להביא להסכם קבע בתוך שנה. לא הסדר ביניים, לא מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, אלא הקמת מדינה פלסטינית ריבונית לצידה של מדינת ישראל. בלשכתה של אשטון התרשמו, לעומת זאת, שאובמה ימקד את פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוגיית הגרעין האיראני. שמענו שם שבפגישה האחרונה שלו עם אשטון, כל אימת שהשרה האירופית ביקשה לדבר על הסכסוך הישראלי- הפלסטיני, נתניהו אמר שאין זה אלא עניין שולי שמסיח את הדעת מהסכנה האיראנית הגדולה. "אם זו בעיה שולית" אמרה אשטון, כך סיפרו, "הבה נסלק אותה מדרכנו ונתפנה לעסוק בעיקר". ראש הממשלה, אמרו, לא השיב.

.בבריסל מקווים שלממשלה הבאה תהיה תשובה. הם לא עוצרים את נשימתם   

 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles