פאריז. נשיא צרפת עמנואל מקרון זכה השבוע [16 ביולי] למנה גדושה של זמן איכות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שני האישים השתתפו יחדיו בטקס זיכרון לציון 75 שנה לגירוש היהודים מפאריז (מצוד ואל ד'איב) במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן קיימו פגישה בת שעתיים בארמון האליזה.
הפגישה בין מקרון לנתניהו בארמון האליזה דמתה במידה רבה לזו שקיים מקרון רק שבוע וחצי קודם לכן [ב-5 ביולי] עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן; שיחת פנים אל פנים שלוותה בהצהרות לתקשורת. זו הייתה נוכחת רק כדי לתעד ולפרסם – לא הוקצה זמן לשאלות עיתונאים. מקרון קרא את הצהרתו, נתניהו אמר את דברו, ובזה נגמר הסיפור.
עם זאת, מקורות דיפלומטיים מתארים פגישה שהתארכה הרבה מעבר לזמן שהוקצה לה, כשנתניהו דיבר באריכות ואילו מקרון בעיקר הקשיב. אלא שאפשר ללמוד הרבה גם מתגובותיו של מקרון, שלא לדבר על שתיקתו בנושאים מסוימים.
עד עכשיו, עמדתו של מקרון בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני נותרה מעורפלת. ליתר דיוק, כוללנית. הוא חזר כמה פעמים על עמדותיה המסורתיות של צרפת: בעד פתרון שתי המדינות לשני עמים, בעד קיומן של ישראל ופלסטין זו לצד זו, בשלום ובביטחון, ונגד הבנייה בהתנחלויות. בה בעת, מקרון גם נזהר שלא להתייחס מפורשות לוועידות פאריז 1 ופאריז 2 לשלום במזרח התיכון, שיזם קודמו בתפקיד, פרנסואה הולנד. הוא גם לא הציע עד כה יוזמה צרפתית חדשה שתתניע שיחות שלום בין ישראל לפלסטינים. נדמה שהנשיא מקרון מעדיף לחכות ולראות לאן יתקדמו מאמציו של טראמפ, לפני שיקפוץ בעצמו לתוך ביצת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
