ישראל פולס

כך אכזב שר האוצר כחלון את בכירי הרשות הפלסטינית

p
המחבר
בקצרה
עוד שפל ביחסי ישראל-הפלסטינים: בכירי הרשות הפלסטינית מאשימים את שר האוצר משה כחלון, היחיד בממשלת נתניהו שהיטה להם אוזן קשבת, בהדלפת בקשתם להיפגש עמו לצורך גיבוש פתרון שיציל את הרשות מקריסה כלכלית.

כחודשיים חלפו מאז שנמצא פתרון חלקי לסוגיית העברת כספי המסים שגובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית, אבל מסתבר שהסכנה לא חלפה. הרשות עדיין בצרות צרורות, ועל פי מקור ביטחוני ששוחח עם אל-מוניטור, אבו מאזן ובכירי הרשות סבורים כי ללא שיפור מיידי במצב הכלכלי בגדה ישטפו את עריה הפגנות של עובדי הרשות הפלסטינית המקבלים בחודשים האחרונים שכר חלקי בלבד, ובתי עסק יקרסו בהעדר מסחר.

כזכור, הרשות מסרבת לקבל מישראל את כספי המסים שלה מאז הפעלת חוק הקיזוז. על רקע אזהרות מערכת הביטחון הישראלית מקריסת הרשות, הצליחו שר האוצר משה כחלון, השר לעניינים אזרחיים ברשות חוסיין אל-שייח' ושר האוצר הפלסטיני שוכרי בשארה לגבש פתרון לבעיה: מתן פטור לרשות מתשלום מס על הדלק שהיא רוכשת מישראל. מבחינת הרשות מדובר ברווח כפול - היא קונה דלק ללא מס, ותטיל עליו מס כשתמכור אותו לצרכנים הפלסטינים בגדה. וכך ב-22 באוגוסט העבירה ישראל לרשות כשני מיליארד שקלים ואנחת רווחה גדולה נשמעה ברשות הפלסטינית.

השבוע דווח בחדשות 13 [23 בספטמבר] כי השר כחלון נענה לבקשת השר הפלסטיני חוסיין אל-שייח' לקיים עמו פגישה דחופה כדי לקדם פתרון למשבר הכלכלי אליו נקלעה הרשות. במילים אחרות, הפתרון היצירתי שגובש באוגוסט הביא להקלה מסוימת, אבל לא יותר מזה.

מקור פלסטיני ששוחח עם אל-מוניטור הביע כעס על הפרסום, שלטענתו יצא מלשכת שר האוצר המנסה להשיג רווחים פוליטיים על חשבונם. "עד כה הכל נעשה בתיאום, השיחות (בין ישראל לפלסטינים) לא דלפו, ורק אחרי שנמצא הפתרון לכספים והייתה תמימות דעים שמדובר בהסכם מכובד זה פורסם. עכשיו כחלון או מישהו במשרד שלו הוציאו מידע שעדיף שלא היה מתפרסם".

אפשר להבין את כעסו. הרבה משחקי כבוד, של שני הצדדים, מעורבים בסאגת חוק הקיזוז, שהפכה את סוגיית התשלומים למשפחות מחבלים למשבר עמוק ונפיץ. כזה שעלול לגרום לקריסת הרשות ולהביא להסלמה ביטחונית.

נתניהו, על אף אזהרות מערכת הביטחון מהשלכות יישום חוק הקיזוז, הביא זאת לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני בפברואר האחרון כדי לרצות את הימין בעת מערכת בחירות; תגובתו של אבו מאזן, שהורה למשרד האוצר הפלסטיני לסרב לקבל את כספי המסים כל עוד מופעל חוק הקיזוז, דרדרה את מצבה הכלכלי של הרשות, אבל לא הייתה לו ברירה. הוא רצה להראות לציבור הפלסטיני שהוא אינו כלי משחק של ישראל. אם היה מקבל בהכנעה את קיזוז הכספים, ספק רב אם היה מצליח לשמור על תפקידו ומעמדו.

גם בישראל וגם ברשות הפלסטינית הגיעו מהר מאוד להבנה, שעליהן לשתף פעולה כדי למצוא פתרון למשבר, וזאת בשקט תקשורתי תוך שמירה על הכבוד של שני הצדדים. כך היה בהסכם על מס הדלק, וברשות קיוו לגבש אחרי הבחירות בישראל פתרונות נוספים.

אבל לא הישראלים וודאי לא הפלסטינים העלו על דעתם, שישראל תיקלע למשבר פוליטי עמוק בלי שום סיכוי סביר להקים ממשלה חדשה, גם אחרי שתי מערכות בחירות בתוך חמישה חודשים (וכעת מדברים בישראל על בחירות שלישיות). כלומר אין עם מי לדבר על פתרון המשבר לפחות עד תחילת השנה הבאה. ומה בינתיים? האם הרשות תחזיק מעמד? נראה שהמסקנה החד משמעית שאליה הגיעו בסביבתו של אבו מאזן היא שלילית. כלומר אין לסמוך על המדינות התורמות המתכנסות בניו יורק בשולי העצרת הכללית של האו"ם. פתרון אפשרי יכול להימצא רק בשיחות ישירות בין הישראלים לפלסטינים.  

על כן השר לעניינים אזרחיים אל-שייח', האיש שנחשב בישראל כאחראי על ערוץ התקשורת בין הצדדים (במנהל האזרחי מכנים אותו בחיבה "המרכך"), יזם עוד פגישה עם שר האוצר כחלון בתקווה לגבש פתרון להעברת שאר הכסף הפלסטיני המוחזק בידי ישראל כבר חודשים ארוכים ומוערך בשני מיליארד שקלים לפחות.

אבל כאן קרתה תקלה או חבלה מכוונת. לטענת הפלסטינים, השר כחלון – היחיד מחברי ממשלת נתניהו שהיטה להם אוזן קשבת וגילה מבחינתם אחריות לאומית, הפיץ את דבר הבקשה ברבים וגרם לאל-שייח' מבוכה.

אין כל ספק שפנייתו של אל-שייח' לשר האוצר כחלון נעשתה בידיעתו של אבו מאזן, שנתן לו אור ירוק בתקווה שגם הפעם הוא יחזור עם סוג של פתרון מניח את הדעת. כזה שניתן להציגו בפני הציבור הפלסטיני כ"הבנות הדדיות", כזה שאין בו השפלה או ויתור על העיקרון שלא פוגעים במשפחות השהידים.

ביום רביעי [25 בספטמבר] קיבל נתניהו מנדט מנשיא המדינה ראובן ריבלין להקים ממשלה. נתניהו זקוק לתמיכה מלאה של הבלוק הימני, אך גם הוא אינו מבטיח לו שיצליח להקים ממשלה. במצב הזה הדבר האחרון שהוא יהיה מוכן לעסוק בו הוא להתפשר על חוק הקיזוז, שנחשב בעיני הימין (ולא רק בעיניו) כחוק צודק המוכיח ליו"ר הרשות הפלסטינית שהטרור אינו משתלם. זו אולי הסיבה שכחלון, המדבר כבר על פרישה מהחיים הפוליטיים ומבין שידיו קצרות מלהושיע, העדיף על פי הפלסטינים להדליף את בקשת אל-שייח' להיפגש עמו, וכך להיראות כמי שמתאמץ להציל את ישראל מהסלמה.

בינתיים הפלונטר הפוליטי בישראל רחוק מפתרון. לשאלה האם הפלסטינים יצליחו להחזיק מעמד עד שישראל תחזור למסלול של שגרה, אין בשלב הזה תשובה. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept