31 אסירי חמאס, ששוחררו בעסקת שליט ב-2011 ונעצרו מחדש ע"י ישראל ב-2014 לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים אייל יפרח, יעקב נפתלי פרנקל וגיל-עד שער בידי חוליית חמאס בצומת אלון שבות, עתרו השבוע לבג"ץ [3 במארס]. בעתירה, שהגיש עו"ד אביגדור פלדמן, נטען כי ישראל כלאה את העותרים מסיבות פוליטיות, אף שלא ביצעו עבירה ביטחונית ולא סיכנו את ביטחון המדינה. עוד נטען כי המעצר מפר את ההסכם שעליו חתמה בזמנו הממשלה.

כהוכחה לטענות צורף לעתירה פוסט שפרסמו בחודש שעבר [4 בפברואר] מייסדי מפלגת "הימין החדש" נפתלי בנט ואיילת שקד, בו נטען כי המעצר נועד "להכאיב למחבלים ולהלחיץ את משפחותיהם". בפוסט נטען עוד, כי בזכות פועלו של בנט בקבינט המדיני-ביטחוני, צה"ל והשב"כ עצרו לאחר חטיפת הנערים 60 מחבלים ממשוחררי עסקת שליט. בינתיים מחציתם כבר שוחררו. כעת 31 הנותרים עתרו לבג"ץ.

בעתירה מסביר פלדמן, כי ישראל האשימה את העצורים (2014) בהפרת תנאי שחרורם בכך שקיבלו כסף מעמותות שהוכרזו כארגונים אסורים. לטענתו, תירוץ זה נועד להעניק תוקף חוקי כביכול למעצרם החוזר, לאחר ששוחררו בעסקה מוסכמת שמצרים ערבה לה.

ישראל מעולם לא הכחישה כי המעצר נועד להפעיל לחץ על חמאס שיוביל לשחרור שלושת הנערים, לפני שנודע כי אלה נרצחו. זאת, אף כי בשעות הראשונות אחרי החטיפה כבר היה ברור משיחת הטלפון שהוקלטה במוקד החירום של המשטרה, שהסיכוי שהם בחיים שואף לאפס. בהקלטת השיחה נשמע צרור יריות ולאחריו שקט. למרות ההערכה כי הנערים אינם בחיים, ישראל פתחה במבצע  "שובו אחים" בחברון, נוסף למעצרם של משוחררי עסקת שליט וחברי המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם חמאס. המעצרים לא סייעו לגילוי מקום קבורתם של הנערים, אלא דרדרו את הצדדים למלחמה בעזה (מבצע "צוק איתן"). חמאס החל בשיגור רקטות לעבר ישראל כי ישראל נטלה מהארגון את ההישג היחיד שהתהדרו בו בעזה עד אז – שחרור אסירים פלסטינים. ישראל בתגובה תקפה מטרות בעזה והצדדים התגלגלו למבצע עקוב מדם שנמשך 50 ימים והביא לנפילתם של 68 חיילים, חמישה אזרחים ועובד זר אחד. בעזה נמנו יותר כ-3,000 הרוגים אזרחים וחמושים.