ביום רביעי האחרון [28 במאי], יום ירושלים, התקיים כמדי שנה מצעד הדגלים ברחובותיה של העיר. רבבות צעירי הציונות הדתית חגגו את איחודה הפוליטי של העיר ש"שוחררה" לפני 47 שנה. בו בזמן כמה מאות נערים שיכורי כוח פשטו על סמטאות העיר העתיקה, מפגינים את אדנותם מול תריסים מוגפים, בקריאות נאצה גזעניות "מוחמד מת", "מוות לערבים" ו"שיישרף לכם הכפר". הזמירות הללו נועדו לאוזניהם של אלפי ירושלמים ש"יום ירושלים" הוא עבורם יום של השפלה, אפליה וניכור. רוב הישראלים גדלו על "בירת העם היהודי לנצח", ולמדו כי ירושלים היא "עירו של דוד המלך". לפי הנארטיב הישראלי, השכנים הפלסטינים, שחיים בעיר מדורי דורות, הם "ערבים" שהסתננו לארץ המובטחת לעם ישראל.
ההפרדה הגוברת והולכת בין ישראלים לפלסטינים בשני העשורים האחרונים הצמיחה דור שאינו מכיר כלל את ה"אחר" החי לצדו באותה כברת ארץ. "חוק הנכבה", שמטיל קנסות על מוסדות שמציינים את תבוסתם של הפלסטינים במלחמת העצמאות הישראלית, שולל למעשה את הלגיטימיות של הנרטיב הפלסטיני. העיסוק הכפייתי בבלעדיותה של הזהות היהודית במדינת ישראל משמש אף הוא קרקע פורייה לחשיבה חד ממדית ולדמוניזציה של הקולקטיב השכן. בבסיס ההסתגרות עומד החשש כי היכרות עם סיפורו של האחר תחליש את האחיזה בנרטיב העצמי ואת העמידה המתמדת על המשמר לקראת העימות הבא בשרשרת הסכסוך.
מחקר שנערך במסגרת קורס שנתי בחוג לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, "מפגש עם הסבל של האחר", מלמד על זיקה הדוקה בין העלאת רמת הידע והרגישות למורכבותו של הקונפליקט והחשיפה לנרטיב של האחר, לבין הנכונות לפיוס ולפיתוח תחושת האחריות לקידומו. זאת אף זאת, המחקר מגלה כי הכרת הנרטיב הפלסטיני העצימה אצל הסטודנטים את הלגיטימציה של הנרטיב הישראלי. המחקר נערך בהנחייתה של פרופסור שפרה שגיא, ראש מרכז מרטין-ספרינגר לחקר סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ובהשתתפות ד"ר בקי לשם והדוקטורנט מיכאל שטרנברג מאותה אוניברסיטה והדוקטורנט בועז המאירי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
27 משתתפי הקורס סיירו בלוד וברמלה בהדרכת מדריך פלסטיני ושמעו מפיו את סיפורה של הקהילה הפלסטינית בערים, שרוב בניה ובנותיה גורשו או נמלטו במלחמת 48'. בפאתי מחנה הפליטים דהיישה האזינו הסטודנטים לסיפוריהם של בני גילם, נכדיהם של אותם פליטים. רבים מחברי הקבוצה חוו לראשונה את המולת המעבר במחסום צה"ל וביקרו בבית ספר במזרח ירושלים שכיתותיו הזכירו להם באסטות בשוק. פרופסור מוחמד דג'אני שקיבל את פניהם במשרדו עמוס הספרים באוניברסיטת אל קודס, היה לגבי אחדים מהם הפלסטיני המעונב הראשון שהם פגשו בחייהם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
