כיוון שאין תקדים למימוש הסעיף בחוק יסוד הממשלה, המאפשר כעת לחברי הכנסת להמליך עליהם ראש ממשלה בתמיכת 61 מהם ובהסכמתו, במהלך 21 יום, הגעתי לתקדים מוניציפלי.
בשנות ה-60' נערכו הבחירות העירוניות ביום שבו נערכו הבחירות לכנסת. באותם הימים, ראש העיר לא נבחר ישירות על ידי תושבי העיר אלא על ידי מועצת העיר, ולכן היה על המועמד להרכיב קואליציה שתרצה בהנהגתו. בעיר נצרת היו תוצאות הבחירות כדלקמן: שבעה נציגים למפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל המיתולוגית), שבעה נציגים למפלגה הקומוניסטית ונציג אחד למפ"ם (מפלגת הפועלים המאוחדת, שהייתה מפלגת שמאל ציונית). כל הנציגים היו ערבים אזרחי ישראל. הקומוניסטים עשו מאמץ להעביר אליהם את נציג מפ"ם כדי להבטיח לעצמם רוב, והציעו לו תיקים חשובים בניהול העיר. גם מפא"י עשתה זאת, אך ללא הועיל, נציג מפ"ם סירב לכל ההצעות המפתות. בסופו של דבר, לאחר שכולם כבר הרימו ידיים ודיברו על בחירות חוזרות, נמצא פתרון: הנציג היחיד של מפ"ם נבחר, במועצה, לראש העיר...
בחזרה ל-2019. זה עשוי להיות הרגע של חברי הכנסת שאינם שייכים דווקא למפלגות הגדולות או של אחד מיושבי הספסלים האחוריים, הידוע ביחסיו הטובים עם כל חלקי הבית למרות שדעותיו הפוליטיות גלויות ואינן מקובלות על הכל. כך נבחרו לא פעם נשיאים בישראל, ובדיוק כך גם עשוי להיבחר ראש הממשלה הבא; חבר כנסת שרמת העוינות אליו נמוכה ואשר אינו נתפש על ידי עמיתיו כמתחרה לטווח ארוך.
במצב הזה, כאשר לשום ראש מפלגה אין מנדט להרכיב את הממשלה הבאה, עשויה לשלוט תחושת "סוף קורס" שבה הח"כים יהיו מוכנים לשבור את הגדרות המפלגתיות כדי שלא לעמוד בפעם השלישית למבחן הבוחר בתוך זמן קצר כל כך, ולמצוא את עצמם מחוץ לכנסת לאחר חודשי שירות מועטים כל כך.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
