הספורטאיות הדרוזיות פורצות דרך
קבוצת נשים מדליית אל-כרמל מככבת זו השנה השנייה בליגת העל בכדורשת. הן אמנם משחקות בחולצה עם שרוולים, אך מצליחות לשבור את המעטפת המסורתית של העדה הדרוזית ומקדמות בדרכן שוויון בין גברים לנשים.
במערכה השנייה במשחק הכדורשת [28 באוקטובר] בליגת העל לנשים בין קבוצת דליית אל-כרמל לבין קבוצת "הוד השחר" מהוד השרון, התרחשה דרמה. אחרי שבנות דליה ניצחו במערכה הראשונה וזכו לתשבחות ממאמנן ביאן נסראלדין, המערכה השנייה נגררה להארכה. אבל מהלך מנצח של קפטנית דליה, מספר 9 ענאיה חלבי, הביא לניצחון במערכה ובמשחק עצמו.
לאוהד הספורט הממוצע בישראל אין ממש היכרות עם הכדורשת – ספורט עממי שהוא מעין גרסה מרוככת של כדורעף. בליגת העל לנשים, שפעילותה החלה לפני כשמונה שנים [2006], משחקות 12 קבוצות. קבוצת דליית אל-כרמל היא היחידה בליגה שאינה קבוצה יהודית.
מבחינתן של בנות הקבוצה הדרוזיות, הכדורשת הוא הרבה יותר מתחרות ספורט. במו ידיהן הן פורצות את המעטפת המסורתית ומקדמות שוויון בין גברים לנשים.
"אנחנו קבוצת הבוגרות הראשונה בכפר", מספרת וויאם דקסה, בת 24, סטודנטית להנדסת חומרים וכימיה בטכניון, שוויתרה על תרגול בשביל להגיע בזמן למשחק. "יש אצלנו ענפי ספורט המיועדים לנערות, אבל כשאישה מתבגרת ומתחתנת זה נעשה פחות קל". בעוד שישה חודשים, כשתינשא, תרגיש כנראה מקרוב את השפעת הנישואין על הקריירה הספורטיבית.