בקיץ 2011 הצליח אריה דרעי לעורר סביבו עניין תקשורתי רב, כשהצהיר על כוונתו לשוב לפוליטיקה במסגרת מפלגה חדשה.

מפלגת הבית שלו, ש"ס, נחשבה אז עדיין לכוח יציב וחשוב בממשלת נתניהו השנייה, ונשלטה בידי מנהיגה הרוחני הרב עובדיה יוסף ויו"ר המפלגה ואיש אמונו השר אלי ישי. מעמדו של ישי בש"ס היה איתן. דרעי עבד אז שעות נוספות בניסיון לפייס את הרב עובדיה מתוך מטרת על לשוב ולהנהיג את המפלגה שבראשה עמד עד 1999 – אז נאלץ לעזוב אותה בעקבות הרשעתו בעבירות שחיתות ובהן שוחד ומרמה.

כדי להפעיל מנופי לחץ על הרב הקשיש, איים דרעי בהקמת מפלגה חדשה. תחילה עשה זאת בתדרוכים סודיים לעיתונאים ובהמשך בהצהרות פומביות. "אני חוזר ורוצה להשתמש בכוח פוליטי למען אחדות ואחריות ציבורית...זו לא תהיה מפלגה סקטוריאלית כמו ש"ס." אמר דרעי, מי שנחשב בשנות השמונים והתשעים למטאור פוליטי רב עוצמה ותעוזה ובעל קשרים מעולים עם פוליטיקאים חילוניים.

הבאזז סביבו היה רב, וככל שהתקרב מועד הבחירות (ינואר 2013) דרעי החריף את איומיו להקמת מפלגה מתחרה. דרעי הרבה לדבר על מפלגה חברתית מודרנית שתאחד את העם בה יהיו חברים דתיים, חילונים, חרדים, ערבים ואנשי צבא. דרעי אפילו רמז שהיה שמח לשלב אישה ברשימתו. העיתונאים, בעיקר החילונים, קנו את הסחורה החמה משום שדרעי נחשב לדמות מתונה מדינית ויחסית ליברלית בקרב ההנהגה הפוליטית החרדית.