"רעשי רקע", כך מאפיין ראש הממשלה בנימין נתניהו (6 באוגוסט) את ההודעה הרשמית של המשטרה כי הוא חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים. השיחה בנוסח גנבי סוסים, שקיים עם מו"ל ידיעות אחרונות, היא "רעש רקע"; לכאורה, השיחות שניהל פרקליטו וקרוב משפחתו דוד שמרון, כדי לקדם רכישת כלי שיט יקרים ומיותרים, אינן מפרות את השלווה השורה תמיד בבית ברחוב בלפור. נדמה שגם הידיעה שאיש סודו לשעבר, ארי הרו, חתם על הסכם עד מדינה, לא הצליחה למחוק את החיוך מפרצופו של נתניהו, וכך גם הבשורה על המעצר של מקורבו, מנכ״ל משרד התקשורת שלמה פילבר.
אולי באמת אין לראש הממשלה סיבה לדאגה. אפילו שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי, שאינה חשודה באהבת יתר למשפחת נתניהו, אמרה שכתב אישום אינו צריך להפוך בהכרח לצו פינוי מלשכת ראש הממשלה. מצדם של שותפי הקואליציה ממפלגת כולנו, בראשותו של אביר טוהר המידות משה כחלון, אין פוצה פה ואין מצפצף. סקרי דעת קהל מראים שחלק גדול מאזרחי ישראל רוצים שנתניהו "ימשיך בעבודה למענם", כפי שהוא הבטיח בסרטון. "פרשיות השבוע", כפי שנתניהו מכנה את טבעת החקירות המתעבה סביבו, עדיין אינן מביאות לסופה את הקריירה הפוליטית שלו.
הפגנות השבת נגד גרירת הרגליים בתיקי נתניהו מצד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צוברות אמנם תאוצה. אבל בחוגי הימין והחרדים, שהם חלק נכבד מבעלי זכות הבחירה, עסקים כמעט כרגיל. בעצם, מה חדש? הישראלים התרגלו להשתרך במקום רע מתחת לאמצע בדירוג המדינות לפי שחיתות ב-OECD (מקום 22 מתוך 34 בדו״ח האחרון.)
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
