שער שכם הולך ומתברר כמרכז האינתיפאדה הנוכחית. אין כמעט יום בסביבתו ללא אירוע ביטחוני כלשהו – פיגוע או ניסיון פיגוע שכשל. הפיגוע הקטלני האחרון בשער שכם אירע לפני כשבועיים [3 בפברואר], כשלמקום הגיעו שלושה מחבלים מקבאטיה וג'נין חמושים בנשק ומטענים מאולתרים בכוונה לבצע פיגוע רב נפגעים. הם עוררו את חשדן של לוחמות מג"ב במקום, ובעימות שנוצר נהרגה הלוחמת הדר כהן וחברתה נפצעה באורח קשה.
השבוע, למשל, ביום שני [15 בפברואר], נעצרה סמוך לשער שכם נערה כבת 15 עם שני סכינים. יום לפני כן, ירו שני מחבלים אש מנשק אוטומטי מאולתר לעבר כוח משטרה שעבר תדריך במקום. הכוח השיב אש לעבר המחבלים והרג אותם.
בכל אחת מהאינתיפאדות הקודמות היה מוקד שהפך לסמל בעיני הפלסטינים. באינתיפאדה הראשונה [1993-1987] היה זה מחנה הפליטים ג'באליה ברצועת עזה, ועד היום נוהגים פלסטינים לספר ולהאדיר את גבורתם של תושבי המחנה אשר החליטו להתקומם – מה שהוביל את ישראל בסופו של דבר לשבת לשולחן המשא ומתן ולהסכים להקמת הרשות הפלסטינית. באינתיפאדה השנייה [2005-2000] הייתה זו העיר ג'נין, בשל מספר המחבלים המתאבדים הרב שיצאו ממנה לבצע פיגועי תופת בישראל. ג'נין כונתה אז בידי כוחות הביטחון "בית גידול למחבלים מתאבדים", והיא המשיכה "לייצר" מתאבדים גם לאחר מבצע "חומת מגן" [2002].
איך הפך שער שכם למוקד האינתיפאדה הנוכחית? מדוע אזור כה מאובטח על ידי כוחות משטרה וצבא רבים – דווקא הוא זה שמושך אליו צעירים פלסטינים מירושלים המזרחית ומרחבי הגדה כדי לבצע פיגועים?
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
